בציבור הרחב יש אנשים רבים שמאמינים שלימודי הליבה הנהוגים כיום בבתי הספר בחינוך הממלכתי מקדמים הצלחה בחיים שלאחר בית הספר, ולכן החינוך החרדי שאינו כולל לימודי ליבה כאלה הוא פגום. כמו כן אנשים רבים מאמינים שלימוד מתמטיקה 5 יחידות מקדם את הסיכוי של התלמיד להיקלט בתעשיית ההייטק ולקבל שם משרה טובה). בפועל ישנם חרדים רבים שלא למדו לימודי ליבה ולא למדו מתמטיקה 5 יחידות ונקלטו בהצלחה בתפקידים שונים בעיסוקים של הייטק. להלן שתי דוגמאות:
1. לחברת רפאל (רשות פתוח אמצעי לחימה לשעבר) יש בירושלים שלוחת סייבר בירושלים שמועסקים בה למעלה מ-50 חרדים שאחראים לאבטחת מערכות הגנה מפני מתקפות סייבר בישראל.
2. ענף התקשוב של חיל האוויר מעסיק חרדים במסגרת פרויקט שחר ושביעות הרצון מתפקודם הינה טובה.
המצב הזה מזמין את השאלה איך במציאות אנשים שלא למדו לימודי ליבה מצליחים בשוק התעסוקה ואת השאלה איך אנשים שלא למדו מתמטיקה 5 יחידות נקלטים בהצלחה בחברות הייטק.
חוק החינוך מגדיר למשרד החינוך מטרות תרבותיות וחברתיות, מטרה של הקניית ידע ומיומנויות שיידרשו לתלמידים בחייהם כאנשים בוגרים ומטרה של פתוח האישיות של התלמידים. בחוזר מנכל משרד החינוך, המגדיר את תוכנית לימודי הליבה, נפקד מקומה של המטרה של הקניית ידע ומיומנויות שיידרשו לתלמידים בחייהם כאנשים בוגרים. כתוצאה מכך אין בתוכנית הזאת שום הכנה לתלמידים לקראת קליטה מוצלחת בשוק התעסוקה (אם כשכירים או כעצמאיים). ברור מאליו שמי שעונה לציפיות של מעסיקים ממועסק ייקלט בצורה מוצלחת בשוק התעסוקה. אפשר לקבל מושג מה מעסיקים מצפים ממועסק מסקרים שבהם המעסיקים מפרטים את הציפיות שלהם. להלן לדוגמא תיאור ציפיות של מעסיקים בארה"ב (NACE 2013 ) לפי סדר החשיבות אצל המעסיקים:
1. יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו
2. יכולת לעבוד במסגרת קבוצתית
3. יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות
4. יכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות.
5. יכולת להשיג מידע ולעבד מידע
6. יכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע
7. ידע טכני הנוגע לעבודה
8. מיומנות בהפעלת תוכנות מחשב
9. יכולת ליצור ולעבד דוחות ממוחשבים
10. יכולת למכור או להשפיע על אחרים
כדאי לשים לב שהכישורים האישיים נמצאים במקומות הגבוהים ביותר ברשימה, כאשר ידע טכני הנוגע לעבודה ממוקם רק במקום השביעי.
ישנם עוד כישורים חשובים לצורך העסקה (כגון היכולת להתמודד נפשית עם קושי ואפילו עם כשלון ולהמשיך לתפקד ועוד). מטרה 5 בחוק החינוך מגדירה במפורש שאיפה לפתח את היצירתיות של התלמידים, אבל בתוכנית לימודי הליבה הקיימת אין שום מרכיב שמעודד פיתוח כזה. במאה ה-21 היצירתיות של עובד היא אחד הנכסים החשובים ביותר להצלחה בשוק התעסוקה בעולם המשתנה במהירות במאה ה-21.
יכולת התקשורת עם אנשים אחרים היא חשובה מאוד ולכן לימוד השפה המקומית ולימוד השפה האנגלית לתקשורת עם אנשים ברחבי העולם (ולהבנת מידע שמופץ בשפה האנגלית) הם לימודי ליבה חשובים. הגדרת הידע הנדרש כוללת יכולת לכתוב ולדבר (ובשפה המקומית גם עם יחידים וגם אל קבוצת אנשים). חשוב להכיר את הדקדוק אבל אין צורך לתת לו משקל רב מדי. אפשר גם ללמוד עם טקסטים על כדורגל או על ריקוד או על כל נושא אחר שמעניין את התלמידים.
מתמטיקה היא שפה חשובה המשתמשת בסמלים. גם כאן צריך להגדיר אילו נושאים חשוב ללמוד ועל אילו נושאים אפשר לוותר. לדוגמא: לעתים קרובות מגיע מידע חשוב בצורה גרפית ולכן חשוב מאוד לפתח את היכולת להבין גרף. לעומת זאת אין שום רציונל המצדיק עיסוק נרחב בפתרון משוואות כי הרוב הגדול של האנשים אינו נתקל בימי חייו בצורך לפתור משוואה כלשהי. תוכנית לימודי המתמטיקה מבוססת על הרציונל שהנושאים הנלמדים יאפשרו קבלה חלקה יותר ללימודים גבוהים (כך נאמר במפורש במבוא לתוכנית הלימודים 5 יחידות) אבל שיקול כזה אינו קיים בכלל בחוק החינוך. משרד החינוך הגדיל את מספר הלומדים של תוכנית הלימודים 5 יחידות בנימוק שהתעשייה החכמה זקוקה לבוגרי לימודים כאלה. דע עקא שרוב העובדים בתעשייה הזאת כמעט אינם משתמשים בחומר הנלמד בתוכנית הזאת. חשוב להבהיר שלימוד מתמטיקה הוא חשוב מאוד אבל התוכניות הקיימות כיום מצד אחד מכילות חומר רב שאין בו כל חשיבות ומצד שני אינן מכילות חומר חשוב במינון המתאים. הגדרת חומר לימוד כלימוד ליבה חייבת להיעשות רק לאחר שיקול שהוא מקדם את אחת ממטרות החינוך. כיום זה לא נעשה כך.
כישור חיים חשוב שלא מוצא ביטוי טוב בתוכנית לימודי הליבה הוא היכולת ללמוד באופן עצמאי נושא מסוים. בתקופתנו לא מספיק ללמוד בגיל צעיר וכדי להצליח בחיים כל אחד צריך לפתח אצלו את יכולת הלמידה של נושא חדש לאורך החיים, כי צפויים לצוץ נושאים חדשים שאינם מוכרים בכל רגע.
לימודי תרבות וחברה גם הם לימודי ליבה. לימודי תרבות צריכים להיות מותאמים גם למדינה וגם לקהילה המקומית של התלמידים, ולימודי החברה צריכים לכלול גם התייחסות למדינות אחרות.
חוק החינוך כולל גם מטרות ברמת היחיד. למשל פיתוח חשיבה ביקורתית חשוב היום במיוחד במצב של שיטפון במידע שמכיל גם הרבה מידע כוזב/פוגע; היחיד צריך להבין איך לשמור על בריאותו הגופנית והנפשית ואיך צריך להתנהל מבחינה פיננסית. התוכנית הנוכחית של לימודי הליבה אינה מכילה שום התייחסות לצרכי היחיד אפילו בהגדרת מטרות.
כמה מאפיינים של הלימוד אצל החרדים:
הגברים החרדים נוהגים ללמוד לימודי קודש בזוגות כאשר הם דנים בסוגיה מסוימת והם מנסים לקשר טיעונים מנושאים אחרים (לעתים משיקים) לעניין הנדון. בשיטה זאת הם מפתחים טיעונים מעמיקים וגם מפתחים את כישוריהם בהצגת נושא, ולעתים קרובות מפתחים יצירתיות תוך העלאת רעיונות חדשים. בשיטה הזאת הם מפתחים מספר כישורי חיים אשר מבוקשים על ידי מעסיקים. החשיבה אצלם מסודרת ויכולת התקשורת שלהם מאוד טובה. יכולת הלמידה העצמית שלהם מאוד מפותחת ולכן הם יכולים להשלים במאמץ של מספר חודשים בלבד פערים שיש להם בהשכלה במקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית.
ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
