הדברה ביולוגית 

הדברה ביולוגית

עולמם של בעלי-החיים ושל הצמחים נמצא תמיד בהרמוניה כשהם נמצאים בסביבתם הטבעית- כך שקיומו והימצאותו של כל יצור חי מסוג אחד תלוי בהימצאותו של יצור אחר.

האדם הצליח להפר את אותו איזון באמצעות השימוש בחומרי הדברה שייעודם להשמיד אוכלוסיה של יצור מסוים למרות שהלכה למעשה אותם חומרים גורמים להשמדת מגוון רחב יותר של יצורים חיים. עם הזמן שחולף אותם יצורים "מזיקים" בחקלאות מפתחים עמידות לאותם חומרים ועל החקלאי למצוא חומר "רעיל" יותר להדברתם. ככל שעובר הזמן החקלאים מבינים את חומרת השימוש באותם חומרי הדברה- לאדם ולחי כאחד- ומחפשים שיטות טבעיות יותר להתמודד מול אותם מזיקים ומחלות בעולם הצומח.

"בשטחים הולכים וגדלים בא עתה האביב מבלי שבישרוהו תחילה ציפורים החוזרות מנדודיהן, ושעות הבוקר המוקדמות, שהיו רוויות פעם ביפי שירתן, דוממות עתה דממה מוזרה"

כך תיעדה רייצ'ל קרסון, בסיפרה הנודע האביב הדומם שנכתב בשנת 1962, את המציאות שנצפתה באמריקה בסוף שנות ה-50- כתוצאה מהשימוש בחומרי הדברה.

מכאן הדרך להדברה ביולוגית - היתה ישירה והיום נעשים מאמצים וניסיונות רבים למצוא דרכים להשתמש ברעיונות היצירתיים שכרוכים בה. ההגדרה הכללית של הדברה ביולוגית היא:
"שימוש ישיר או עקיף באורגניזמים להפחתת שיעור מחלה,
על ידי השפעה, ישירה או עקיפה, על הפתוגן או המאכסן"
ההדברה הביולוגית נעשית דרך פעילות המתרחשת בתוך הצמח ובדרך פעילות שיוצרת שינוי בסביבתו החיצונית. אם על-ידי שימוש בזנים שפיתחו עמידות רבה יותר למחלות ובין על-ידי עשיית שימוש במחזורי זרעים (מחזור גידולים שאינו מאותו משפחהצמח), מחזורי ייבוש והרטבה, ובדרך המעניינת במיוחד של- השמת אויבים טבעיים, שעליה ארחיב בהמשך.
על אותם אויבים טבעיים לא לגרום להשמדת המזיק באופן מוחלט- אלא להפחית את כמותו במידה כזו שאינו יגרום לנזקים משמעותיים במיוחד. קיימות מספר קבוצות שניתן להשתמש בהם וביניהם: חיידקים שונים, חרקים טפיליים וטורפים.

דרך יוצאת מהכלל להשתמש באותם אויבים טבעיים היא באמצעות ייבוא של אותם מינים האמורים להינות מקיומם של אותם מזיקים המצויים בשטח. היא הדרך שנעשה בה השימוש הרב ביותר- ובהמשך תוכלו להתרשם מדוגמאות מרשימות במיוחד.

הגדרת "הלוחמה הביולוגית" יכולה להיות כך:
"שימוש ביצורים חיים מסוג מסוים לצורך הפחתת צפיפותם של אוכלוסיות בעלי-חיים וצמחים מזיקים"
המזיקים העיקריים בחקלאות הם ממשפחת פרוקי-הרגליים (בעלי-חיים חסרי חוליות שגפיהם בנויות פרקים-פרקים) - (מחלקת החרקים ומחלקת העכבישיים)
חשוב לי להדגיש בשלב זה- נקודה חשובה במיוחד- והיא שבחקלאות האורגנית יש רצון אמיתי להתערב מעט ככל האפשר במרקם ובאיזון הטבעי הקיים- והמושג "הדברה טבעית" קיים ומיושם באופן-טבעי בטבע, מבלי שיש צורך כלשהו בהתערבות אנושית. אך מסיבות רבות שנוגעות בדרך המתבקשת לגידולים חקלאיים- יש בה הפרה מסוימת של אותו איזון הקיים בטבע- ומסיבה זו יש "צורך" ממשי בשימוש נוסף במה שאנו מגדירים כ-"הדברה ביולוגית" - שהיא למעשה התערבות האדם ואופן החדרתו אויבים טבעיים למערכת החקלאית.
כפי שצויין קודם- השימוש ב-הדברה ביולוגית נעשה כאשר מזיק מסוים עולה בכמותו ברמה כזו שיש בה נזק משמעותי לגידולים החקלאיים- ואם לא יעשה צעד ל-"הדברתו" - ייתכן שתפוצתו תתרבה ותתפשט אף יותר מכך. המטרה היא להפחית באופן משמעותי את הנזק- כשמקביל נשמרת הרווחיות הכלכלית באותו גידול.

היתרון הבולט ביותר בסוג זה של הדברה ביולוגית הוא כמובן השימוש הבטוח לאדם וסביבתו.

ניתן ליצור הדברה ביולוגית באמצעות השימוש בפתוגנים (פטריות, חיידקים, נגיפים, חד-תאיים ונמאטודות) , טפילים-פרזיטים (יצורים-אורגניזמים פונדקאים שחיים בתוך או על יצור אחר וניזונים ממנו), ובטורפים (בעלי-החיים הניזונים מיצורים אחרים).
ניתן להביא דוגמאות רבות מהדרכים השונות שתיארתי ליישום הדברה ביולוגית, אך בהמשך ארחיב בעיקר על השמת הטורפים להשגת המטרות הרצויות.
טורפים שניזונים בדרכים שונות: אם באמצעות מציצה או לעיסה.
אלו שלועסים (גמלי-שלמה, שפיריות, חיפושיות) ואלו שמוצצים (פשפשאים, ארינמלים, זבובאים...)

הפשפשאים: שניזונים מזחלים קטנים של פרפרים, תריפסים, כנימות עש וביצי חרקים.
הארינמלאים: בהם הזחלים הם אלו שטורפים בעיקר כנימות, ואילו הבוגרים נעשים צמחוניים וניזונים בטל-דבש וצוף פרחים.

פרות-משה-רבנו: החיפושיות הנפלאות מהידועות ביותר בתחום ההדברה הביולוגית - בהם גם הזחלים וגם הבוגרים נהנים מכנימות עלה, כנימות קמחיות, איצריות וכנימות מגן רכות וממוגנות.

הזבובאים: זבובי רחף ויתושי עפצים שטורפים ביעילות כנימות עלה. גם בהם הזחלים הם אלו שטורפים והבוגרים צמחוניים. אותם זבובים ויתושים מסוג של טורפים כבדי-תנועה- בהם האם דואגת להטיל את הביצים בליבה של מושבת הכנימות הצפופה ביותר, בכדי לאפשר לזחליה תנאים טובים ככל האפשר למצוא טרף להישרדותם.

העכבישניים: ניזונים מאקריות צמחוניות וביצי חרקים.

דרך נוספת שתומכת בקיומם של האויבים הטבעיים- היא שמירתם של צמחי-בר מסוגים שונים בשדה. לעתים קרובות אותם צמחים יכולים לספק לאויב הטבעי משאבי מזון חיוניים שאין הוא יכול למצוא אצל המזיקים. אותם עשבים מספקים אבקת פרחים וצוף לאקריות טורפות ולצרעות טפיליות ומאפשרות להם להתרבות ולהמשיך לחפש ביעילות את המזיקים.
אין-ספק בכך שהחקלאות האורגנית מובילה תחום שאמור להתפשט ולהיות מיושם באופן נרחב יותר בחקלאות, ולגרום להפחתה משמעותית את הצורך והשימוש בחומרי הדברה. ולהשראתכם אשמח לצרף ידיעה משמחת במיוחד שהגיעה אלי לאחרונה- בנוגע ל-הדברה ביולוגית המיושמת בניו-יורק, אך קודם-לכן אתייחס לשיטה המיושמת בארץ- באמצעות הצבת תיבות קינון לתנשמות.

בתחילת שנות ה-50 החלו להשתמש בארץ בחומרי הדברה כימיים כנגד מכרסמים. בשנים האחרונות משתמשים בעיקר בגרעיני חיטה מורעלים בחומר "פלורואצטט הנתרן". כמו החסרונות הרבים שנלויים לשימוש בחומרי הדברה אחרים- כך גם כאן השימוש בשיטה זו גרמה להרעלה משנית של בעלי-חיים שונים וביניהם גם האויבים הטבעיים של המזיקים.

המזיקים השונים (והאויב הטבעי שלהם - התנשמת)
התנשמת (דורס לילי ממשפחת התנשמות) יוצרת הדברה טבעית כשהיא טורפת יונקים קטנים ובעיקר מכרסמים. היא מסוגלת לטרוף 10 חולדות בלילה אחד !, זוג תנשמות צורך בערך 2000 חולדות בשנה. לתנשמת יש חוש שמיעה חד פי 20 מבני האדם, והיא מסוגלת לזהות חולדות על הקרקע במרחק של כ-30 מטר.
תחילתו של הפרויקט בארץ החל בניסיון ראשוני שנערך בקיבוץ נאות מרדכי בשנת- 1981. לאחריו הוקם בשנת- 1983 הפרוייקט בקיבוץ שדה-אליהו- שמערך החקלאות בקיבוץ מבוסס בעיקר על חקלאות אורגנית. תחילה הוקמו כ-14 תיבות קינון במטעי הקיבוץ והובאו כ-14 זוגות תנשמות. לקראת 1990 הוסיפו כ-9 תיבות קינון נוספות- בסך הכל כ-23 תיבות. במאבק העיקש במכרסמים השונים- הוספו בשנת 1993- כ-24 תיבות נוספות. לאחר כ-3 שנים שבהם הלכה והתרחבה הפעילות בתיבות- התחילו לזהות ירידה משמעותית בכמויות המכרסמים. בשנת 2003 כבר היו 209 תיבות קינון בשטחי עמק בית שאן- ומאז רמת המזיקים נמצאת בשליטה.

התיעוד הראשוני של יישום "הדברה ביולוגית" נמצא בסין בשנת 350 לפנה"ס - כשעשו ניסיון להדביר זחלים של חיפושיות על עצי הדר. - בסוף המאה ה-19 כבר נעשה שימוש נרחב מאוד בחיפושיות להדברת כנימת ההדרים בקליפורניה.
שיטה נוספת שנמצאה יעילה במקום השימוש בזרחנים אורגניים (מלתיון) היא ה- ההדברה הביולוגית - כנגד זבוב הפירות הידוע לשמצה אצל חקלאים רבים וגם אצל אנשים רבים שמגדלים בגינתם מספר עצי פרי.
נקבות זבוב הפירות פוגעות בפירות על-ידי הטלת הביצים בתוך הפרי. היא מחדירה את ביציה אל תוך הפרי באמצעות צינור הטלה טלסקופי, והזחלים בוקעים בתוך הפרי, ניזונים ממנו וגורמים לריקבונו. באמצעות עיקור של זבובים זכרים (הקרנה רדיו-אקטיבית) ופיזורם בשטח- נוצרת תחרות בינם לבין הזבובים הפוריים שכבר קיימים שם. מעקרים כמויות גדולות של זכרים, ויוצרים אוכלוסיה גדולה פי כמה לעומת הזכרים הפוריים. משך חייה של הנקבה הוא כ-5 שבועות, שבהם היא תספיק להזדווג פעם אחת בלבד, ואם תעשה זאת עם זבוב עקר- היא תטיל ביצים שאינם פוריות. על-ידי כך מונעים את קצב ההתרבות שלהם, וגורמים להפחתה בכמותם לאורך זמן.
ישנו גם את עש התפוח - ודרך מוצלחת להתמודד מולו. כאשר הנקבה מפרישה חומר כימי (פרומון) היא מושכת אליה את הזכרים. על-ידי ייצור של אותו הורמון סינטטי ופיזורו בשטח- הזכרים נמשכים אליו, נדבקים אליו ואינם מצליחים להשתחרר.

720 אלף פרות משה רבנו עוזרות להלחם במזיקים בסנטרל פארק

החרקים יחסכו מבעלי השטח את הצורך להשתמש בקוטלי מזיקים העשויים מחומרים כימיים
זה אמנם נשמע כסרט אימה משנות החמישים, אך מדובר במבצע אמיתי: עיריית ניו-יורק שיחררה 720,000 חיפושיות אדומות-שחורות, הידועות בכינוי "פרת משה רבנו", בסנטרל פארק שבניו-יורק, על מנת לחסל מזיקים.
החרקים האדומים-שחורים שוחררו לאחד הגנים המלאכותיים הגדולים בעולם - מתחם ליד הסטנרל פארק בניו יורק, ששטחו 324 דונמים, כדי שאלו יאכלו את החרקים המזיקים המתפשטים לכל עבר ופוגעים בצמחית הפארק ובמתחמים הסמוכים אליו.
החיפושיות, שהובאו מבוזמן, מונטנה, הגיעו בקופסאות משלוח באמצעות חברה המתמחה בגינון טבעי כאשר כל קופסה הכילה 72 אלף חיפושיות. כל קופסה מולאה בשבבים עצים ששימשו כמצע לחרקים. הגננים העירוניים הוציאו את החיפושיות והללו מיהרו לפשוט על הפארק.
החרקים יחסכו מבעלי השטח, טישמן ספייר, את הצורך להשתמש בקוטלי מזיקים העשויים מחומרים כימיים. "כשאנו משתמשים במדבירים כימיים אנו מחסלים לא רק את 'הבחורים הרעים', אלא גם 'בחורים טובים"', אומר אריק וינג'ה, הבעלים של חברת פלאנט נאטורל (Planet Natural) , החברה שסיפקה את החרקים.
"מה שאנו עושים כאן זה להביא יותר 'בחורים טובים' לראש שרשרת המזון" אמר. באתר האינטרנט שלה מציעה החברה 2,000 פרות משה רבנו תמורת 16.50 דולרים. סוג זה של פרות משה רבנו, - Hippodamia convergens, נאסף בטבע. וינג'י רוכש את החיפושיות מאספנים, העובדים עבורו בגבעות סיירה נוואדה באורגון, וכן בקליפורניה ובמונטנה. בבוזמן הוא מחזיק מקררים גדולים שבהם נשמרת טמפרטורה קבועה של מעלת צלזיוס אחת. החיפושיות נמות שנת חורף בטמפרטורה זו, והן משתמשות בשומן שצברו בלא לאכל דבר. הן יכולות להשאר בחיים במצב זה חמישה חודשים, אומר וינג'ה.
בקופסאות המשלוח הם מתעוררים לעיתם בדרכם במטוס ליעדם. עד שהגיעו למנהטן, "הן היו ערניות ומוכנות לאכל כל דבר" אמר וינג'י. לדבריו, 720 אלף פרות משה רבנו הם המספר המתאים כדי לנקות את הקומפלקס הניו יורקי. כל חרק דואג לטפל בפיסת קרקע בגודל של חצי מטר על חצי מטר. פרת משה רבנו מסוגלת לאכול עד 50 מזיקים ביום, בנוסף לביצי מזיקים רבים. הקהילה העצומה תצרוך מיליארדי מזיקים לפני שתמשיך הלאה.
דיירי הבתים לא צריכים לחשוש מנחילי פרות משה רבנו, מכיוון שזה אינו המין האסיאני שאנו רואים בשפע באיזורים עירוניים. "חיפושיות מסוג זה אינן נוטות להכנס לבתים", אמר וינג'י.

למעוניינים בהזמנת החיפושית או חרקים מסוגים שונים- הכנסו לכאן:
http://www.bio-bee.com/site/Heb/product.asp?pa_id=157&page_id=176
או לכאן
http://www.planetnatural.com/site/ladybugs.html