מניסיוני רב השנים בדיני בנקאות, אני נתקל לעיתים קרובות בטרוניות של בעלי חשבון משותף, בני זוג על פי רוב, אשר אחד מהם נפטר, השני מבקש למשוך את הכסף על סמך 'סעיף אריכות ימים' (או סעיף 'היוותרות בחיים' ) עליו שניהם חתמו בשעתו, והוא נתקל בסירוב מצד הבנק.
מדוע ?
לשם כך, יש להבהיר את המסגרת המשפטית המדויקת של 'סעיף אריכות ימים', כדלקמן:-
1. אכן, בני זוג או כל בעלי חשבון בנק משותף, רשאים לחתום על טופס ו/או הסכם "אריכות ימים" (בהתאם לנוסח אותו בנק) שמטרתו לאפשר לכל אחד מהם בעתיד להמשיך ולבצע פעולות בחשבון, גם אם ולאחר שאחד מהם נפטר.
2. חובה לדעת כי ככל שלא ייחתם בחשבון משותף 'סעיף אריכות ימים', עם פטירת השותף הראשון - החשבון יוקפא עד למתן צו ירושה/צו קיום צוואה. השותף שנותר בחיים לא יוכל להמשיך ולפעול בחשבון !
הסיבה: עם פטירת אדם, כל רכושו שייך ליורשיו. ככל שהוא לא כתב צוואה, יורשיו נקבעים בהתאם לברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה. ככל שכתב צוואה - היורשים, וחלקם, מנויים בצוואה.
עם זאת, החיים דינאמיים: יש יורשים שמסתלקים מחלקם בירושה, יש שנפטרו לפני המוריש, וממילא - בלי צו ירושה/צו קיום צוואה תקף, הבנק לא יכול לדעת למי שייכים כספי המנוח שבחשבון, ועל מנת שלא יסתכן בתביעות כנגדו, הוא פשוט מקפיא את הפעילות בחשבון עד להמצאת הצו.
3. אוסיף ואבהיר בהקשר זה כי, ככל שבני הזוג נתנו יפוי כח זה לזו לניהול החשבון, הרי שעם פטירת אחד מהם, פג תוקפו של יפוי הכח שנתן, ובן הזוג שנותר בחיים לא יוכל עוד להשתמש בו.
4. אם כן, מטרת סעיף אריכות ימים הנה לאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך ולפעול בחשבון. כך, לדוגמא, הוא יוכל להמשיך להפקיד ולמשוך שיקים, לקבל משכורת או קצבת ביטוח לאומי כבעבר, ולהפעיל את הוראות הקבע וכרטיס אשראי שעל שמו.
5. עד כאן החלק הידוע והפשוט, כעת החלק המורכב: סעיף אריכות ימים לא יאפשר לבן הזוג הנותר בחיים לעשות בחשבון כאוות נפשו, כגון: למשוך מלוא היתרה.
נוהל בנקאי 12/95 של בנק ישראל, שנושאו "חשבונות משותפים - סעיף 'היוותרות בחיים'" מבהיר היטב כי תוקפו של סעיף זה הינו רק לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון בלבד.
הנוהל מדגיש:
" בציבור נפוצה דעה מוטעית כי תנאי "היוותרות בחיים" שבטופסי חשבון משותף יש בכוחו להעביר נכסים כגון כספים או ניירות ערך, מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים.
מבחינה משפטית אין לתנאי "היוותרות בחיים" תוצאה כזאת, ואין בכוחו של התנאי לבדו להעביר נכסים ביום הפטירה, זאת מאחר שההוראות שבטופסי חשבון משותף אינן צוואה".
אבהיר: כפי שנכתב לעיל, עם פטירת השותף- כל רכושו שייך ליורשיו בחלקים שקבע בצוואתו או בהתאם לחוק הירושה ככל שלא כתב צוואה. סעיף אריכות ימים לא מהווה צוואה המעניקה לבן הזוג שנותר בחיים לקבל את כספו של הנפטר בבנק !
הסעיף בסה"כ מאפשר לו, טכנית, להמשיך ולהפעילו, ומבלי לנגוס בירושה שלא כדין.
כספי המנוח בבנק יתחלקו אך ורק בהתאם לצו ירושה/צו קיום צוואה.
'סעיף אריכות ימים' אינו משנה , אם כן, ואינו פוגע בזכויות המהותיות של יורשי בעל החשבון הנפטר, כפי שהן נקבעו בצוואתו/ בחוק הירושה.
מכאן: ככל שנחתם 'סעיף אריכות ימים' הבנק רשאי לאפשר לבעל החשבון שנותר בחיים למשוך כספים , אך כל שהוא ימשוך יותר מכפי חלקו ביורשת השותף שנפטר - הוא עלול להיתבע להחזירם ליורשים שהחוקיים של בעל החשבון הנפטר.
6. הבנקים, מתוך רצון שלא להיחשף לתביעות כנגדם על אשר אפשרו לבן הזוג שנותר בחיים למשוך מהחשבון יותר מכפי חלקו בירושה, פועלים על פי רוב בנוקשות בפרשנות סעיף אריכות ימים, והם מאפשרים לבן הזוג שנותר בחיים רק ביצע עסקאות שגרתיות בחשבון, ולא פעולות לריקון החשבון.
המלצות:
1. בהתחשב בעובדה שכיום לוקח כחודשיים עד לקבלת צו ירושה/צו קיום צוואה, ברור שעלולים להיגרם נזקים משמעותיים מאי פעילות בחשבון, ואת זה ניתן למנוע בפעולה פשוטה של חתימה על סעיף אריכות ימים בבנק.ככל שטרם עשיתם - אל תדחו למחר. עשו זאת היום !
2. אף אם חתמתם בעבר הרחוק על 'סעיף אריכות ימים' - וודאו בבנק אם הוא עדיין תקף. יש בנקים שהגבילו את תוקף המסמך בשעתו, ויתכן וכדאי לחדש את החתימה.
3. על מנת להקל על הפעילות הכלכלית ולשם הסדר היחסים שבין היורשים לבן הזוג שנותר בחיים - מומלץ ביותר לפעול להגשת בקשת צו ירושה/צו קיום צוואה ככל שנערכה צוואה, סמוך לפטירה, טרם שיתעוררו חשדות ו/או בעיות משפחתיות שטיבן הרסני.
4. לעתים,קיימים חשדות שבן הזוג שנותר בחיים משך כספים ביתר שלא כדין, לעיתים לא רק אחרי הפטירה אלא אף בסמוך לפני. בנסיבות אלו מומלץ מאוד לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הבנקאות על מנת שידרוש מהבנק לקבל דפי החשבון ואסמכתאות למשיכות, לשם חלוקת נכונה בין היורשים תוך הסדרה ראויה של רצון המנוח/ה ביחס לרכושו.
5. לעיתים, אף אם פרץ סכסוך גירושין בין בני זוג, הם ממשיכים לפעול בחשבון משותף. יש לשקול במקרה כזה אם לא יהא זה נכון לבטל את 'סעיף אריכות ימים'.
עו"ד מ-1982בעל יתרון יחודי כמייצג בנק בעבר.מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך". מנהל פורום בנקאות באתר LAWFORUMS.אתר:http://www.zilberfeld-law.co.il