תאונת דרכים, וגם תאונת מס 

רקע

בימים אלה, דחה בית משפט השלום בתל אביב תביעה של יבואן רכב יוקרה, שניזוק זמן קצר לאחר שחרורו מפיקוח המכס (1).

היבואן הספיק לנהוג ברכב מרחק של כ-350 מ' ובעודו בבונדד ניזוק הרכב בתאונת דרכים שהפכה אותו לטוטאל-לוס.

בית המשפט קבע כי במצב כזה, רשות המכס אינה צריכה להשיב ליבואן מס קניה בסכום עתק של כ-200,000 ש"ח, והיבואן יישא בהפסד.

• ·     מה היה סיפור המקרה?

התובע ייבא לישראל, במסגרת עסקיו, רכב יוקרה מסוג שברולט קורבט. ערך הרכב לצרכי מכס עמד על כ-220,000 ש"ח ושולם בגינו מס קניה של כ-205,000 ש"ח. הרכב שוחרר מפיקוח המכס לידי התובע במסוף 207. לאחר שהתובע נסע מרחק קצר של כ-350 מטר, בסמוך לשער היציאה מהבונדד, התנגשה בו משאית ונגרם לרכב אובדן מוחלט, טוטאל לוס.

התובע קיבל תגמולי ביטוח בסך של 100,000 ש"ח בגין ביטוח העסק, ולא קיבל פיצוי נוסף בגין ביטוח הרכב, שכן לרכב טרם הוסדר ביטוח באותה עת ולא היה לו מספר רישוי עדיין.

התובע ביקש מרשות המכס להשיב לו את מס הקניה בסך של כ-205,000 ש"ח בגין חוסר היכולת לעשות שימוש ברכב שנפגע עוד לפני שיצא משערי הבונדד, רשות המכס דחתה את פנייתו והוא הגיש תביעה משפטית בנושא.

• ·     מה פסק בית המשפט?

בית המשפט נדרש לנתח את סעיף 150 לפקודת המכס, שחל גם על מס קניה מכח סעיף 29ג לחוק מס קניה. סעיף 150, קובע:

"המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:

(1)  הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס;

(2)  הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי התאמה לתנאי המכר או ליקוי, שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי".

בית המשפט קבע כי לפי חלופה 150(1), המקרה היחידי בו ניתן להחזיר מכס/מס קניה בגין נזק למטען, הוא לפני ששוחררו מפיקוח המכס. מאחר וכאן, שוחרר הרכב מפיקוח המכס, אין אפשרות חוקית להשיב את המס, גם אם התובע "נהנה" מהרכב 350 מטר בלבד, עד לתאונה שגרמה ל"טוטאל לוס".

בית המשפט קבע עוד, כי קו הגבול להסרת אחריות המכס, הוא מרגע שחרור הטובין מפיקוחו ומסירת החזקה לידי התובע, מרגע זה, אם הרכב ניזוק, המכס אינו אשם והאחריות לכך מוטלת רק על התובע.

בית המשפט העלה תהייה, אם במצב זה בו הרכב נפגע בשערי הבונדד, המדינה תצטרך להשיב את המס לתובע, מדוע לא לאפשר זאת גם כמה שעות אחרי השחרור, או יום אחד אחרי השחרור, כל עוד התובע לא הספיק למכור את הרכב? (שזו המטרה שלשמה הוא יובא).

בית המשפט ציין עוד, כי לפי חלופה 150(2) לחוק, אם הרכב משוחרר לידי התובע ואז מתגלה נזק שהיה קיים בו לפני כן, עדיין קמה הזכות לבקש החזר מסים. אך, אין זה המקרה הנדון, משום שהנזק אירע לאחר השחרור מפיקוח המכס.

בשולי הדברים העיר בית המשפט כי תאונת דרכים אינה כח עליון או נסיבות מחוץ לשליטת התובע, אלא ככל הנראה נגרמה ברשלנות של הנהגים.

על כן, התביעה להשבת מס הקניה נדחתה, והתובע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20,000 ש"ח.

• ·     מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

מעבר לסעיף 150 לפקודת המכס, שהוזכר בפסק-הדין, בחוק מס קניה קיימים סעיפים המתירים החזר מס קניה במקרים שונים, כגון סעיפים 27(א) ו-27(ב).

מס קניה הוא כידוע מס ישראלי, אשר מוטל באופן דומה גם על יבוא וגם על מכירה של טובין מתוצרת מקומית (אלא שבסיס המס ואופן חישובו, מעט שונים).

יחד עם זאת, בסעיפים המקנים זכאות להחזר מס קניה, קיים שוני מסוים בין מס קניה ביבוא לבין מס קניה בתוצרת מקומית.

סעיפי ההחזר בנוגע למס קניה ביבוא, נובעים בעיקר מפקודת המכס, ומגבילים את אפשרות החזר המס, על פי פסיקת בית המשפט, עד לשלב השחרור מפיקוח המכס, לאחר מכן, אין אפשרות כזו.

בשונה מכך, במכירה של תוצרת מקומית, המוקד בחלק מן הסעיפים הללו הוא האם הטובין נמכרו או לא נמכרו. הסעיפים מתירים, בחלק מן המקרים, החזר של מס קניה כאשר הטובין לא נמכרו בישראל, בין בשל אובדן, נזק, או כל סיבה אחרת. השוני הנ"ל נובע, כך נראה, מכך שאירוע המס במכירה של תוצרת מקומית, הוא שלב המכירה בישראל- ואם זה לא אירע, אין הצדקה לגבות מס, בעוד אירוע המס ביבוא, הוא היבוא עצמו.

אבל, מעבר לפלפול המשפטי, האם באמת קיים רציונל להבחין בין הזכאות להחזר של מס קניה בתוצרת מקומית לבין יבוא מסחרי (לצרכי מכירה), כאשר נגרם למוצר נזק שלא אפשר את השימוש והמכירה שלו בישראל?

נניח כי יצרן מקומי בישראל ייצר משקאות אלכוהוליים והתכוון למכור אותם בישראל. כאשר הפיק חשבונית מכירה ללקוח, שילם את מס הקניה למדינת ישראל, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל, למשל משום שהמוצרים נגנבו, ניזוקו וכו' ולא הגיעו לידי הקונה. במצב כזה, החוק מתיר לבקש החזר של מס קניה.

עכשיו נניח את אותה הסיטואציה רק במקרה של יבוא. יבואן מסחרי משקאות אלכוהוליים רכש אותם מחו"ל, שחרר אותם מפיקוח המכס, שילם מס קניה, והתכוון למכור אותם בישראל. בסופו של דבר, העסקה לא יצאה לפעול בשל אותן נסיבות של אובדן, גניבה וכו'. לפי פסיקת בית המשפט, במקרה הזה אין זכאות להחזר מס קניה והעוסק יישא בהפסד.

בכל הכבוד, נראה כי אין תכלית של ממש להבחין בין המקרים, ויתכן שבית המשפט היה צריך לתת פרשנות מעט יותר רחבה שתתיר את החזר המס ליבואן הרכב, במצב הביש אליו נקלע, כאשר לא באמת הפיק ממנו תועלת ולא זכה למכור אותו.

לכך ניתן להוסיף, כי מס קניה מוטל בדרך כלל על מוצרים שיש להם השפעות שליליות. מס קניה על רכב מוטל, בין היתר, בשל זיהום אוויר, תאונות דרכים, אפשרות לנהיגה בשכרות, ועוד.

אמנם הרכב כאן ניזוק בשל תאונת דרכים עם משאית, אבל האם מוצדק להשאיר בקופת המדינה סכום עתק של למעלה מ-200,000 ש"ח במקרה הזה?

אולי העניין יתברר בהמשך בערעור שיוגש, אם יוגש.

הפניות:

(1) ת.א. (שלום תל אביב יפו) 37077-07-21 אבישי לגזייל ניסים נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 7.7.22, כבוד השופט יאיר דלוגין. היבואן יוצג ע"י עו"ד אליס אברמוביץ, רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד אדם טהרני מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי). פסק-הדין כפוף לאפשרות להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.