הבינה הלאכותית ומה ניתן לצפות ממנה 

מאמר שנכתב ברובו בשנת תשל"א (1971) על ידי אחי, גדליהו רחמן, תחת הכותרת: ניצול המחשב במחקרים הלכתיים ובמחקרים במדעי הרוח

א, הפרויקט לאיחזור ממוכן בספרות השו'ת

חוקר בספרות השו"ת  המנצל את יחידת המחשב והתוכניות, שבשימוש הפרויקט הממוכן של אוניברסיטת בר-אילן ומכון ויצמן למדע, היודע להגדיר היטב את החומר שהוא מחפש ולהסביר בבהירות את מטרות החיפוש,- ימצא לפניו כלים המסוגלים לספק לו רשימת מקורות (מתוך הספרים אשר כבר נקלטו על ידי המחשב) תוך זמן קצר. לאחר שהוא מאפיין את נושא החיפוש בעזרת מילות מפתח, צירופים. מראי מקום, ציטטות וכדו' את התנאים והמגבלות שנקבעו על ידו. רשימה זו נמסרת על ידי המחשב כשהיא ממוינת בצורות שונות: פעם לפי סדר כרונולוגי של המחבר והספר, תוך ציון שם הפוסק, מספר השו'ת , סוג המסמך, מספר הפיסקה, מספר המשפט- בו מופיע הצרוף- ומספר המילה אם הדבר רלבנטי); פעם שניה, לפי מספר התנאים (או הצרופים או מילות המפתח) שכל מסמך קיים (למסמכים אשר אוחזרו בגלל קיום מספר רב של תנאים, יש יותר סיכויים להיות רלבנטיים מאחרים) ופעם נוספת  לפי מילת-המפתח או הצרוף עצמו. אם רצונו בכך, הוא יוכל לקבל את רשימת מילות-המפתח שבמסמכים, עם הקשר קצר (מילה או שתים מכל צד) או עם הקשר ארוך (כל המשפט בו מופיעה מילת-המפתח), או אף לקבל תדפיס מלא של כל המסמך.

עובדה היא שמצויים חוקרים בהלכה, בספרות, בהיסטוריה, בלשון ובפילוסופיה שכבר הפיקו תועלת רבה מהפרויקט, ומספרם של אלה, וכן כמות ואיכות העזרה שהם מקבלים באמצעותו, ילכו ויגדלו. אין פלא אפוא, שחברת IBM לדוגמא, מצאה לנכון להקציב הענקה כספית לפרויקט ואף משתפת – באופן חלקי – את אחד מבכירי עובדיה (ד"ר דוד שינדלר) בצוות הפרויקט.

ב.  שיתוף הפעולה בין החוקר ובין צוות הפרויקט

שלושה אנשים לפחות, עוסקים בחיפוש המקורות הדרושים לחוקר: החוקר, מנסח החיפוש ומבצע החיפוש. השפה השימושית-מעשית לקומוניקציה שבין מנסח החיפוש לבין מבצע החיפוש, באה לידי ביטוי בטפטים מיוחדים המגדירים בקשות לפיתוח דקדוקים של מילות מפתח, ובשלב שני בבקשות חיפושים המפרטות תנאים והגבלות על הופעת מילות-המפתח וצירופיהן בטקסט. הבעיה הקשה יותר –החיפוש היא השפה השימושית-מעשית לתקשורת שבין מבקש החיפוש (החוקר) לבין מנסח החיפוש. על מבקש החיפוש להדריך בהגדרות ובהסברים מדויקים את מנסח החיפוש: רשימת הספרים, ו/או חלקי הספרים המהווים בסיס לעריכת החיפוש; המטרה המדויקת שלמענה מבקש איתור כל החומר הרלבנטי לנושא; מילות מפתח וצירופים אשר לא יגרמו אחזור חמר לא רלבנטי רב מידי; וכן כל הדרכה נוספת היכולה לעזור לדייקנות ולמיצוי של החיפוש עצמו. בקיאותו של החוקר בנושא החיפוש עשויה להיות לעזר, למשל לצרכי ביקורת, השוואות הנערכות בין המקורות שאותרו בחיפוש ובין המקורות שהיו ידועים לחוקר, עוד לפני ביצוע החיפוש, משמשות מבדק פנימי למידת הישגיו של הפרויקט באי-החמצת כל חומר רלבנטי בחיפושים, ועשויים לרמוז למנסח-החיפוש על הצורך בהרצתו פעם שנייה בצורה שונה במקצת ותוך בחירת ווריאציות חדשות של מילות-מפתח וצירופיהן.

החוקר ומנסח-החיפוש להיעזר, לצרכי ניסוח החיפוש בכלי עזר נוספים המסופקים על ידי הפרויקט, ומהם נזכיר את המילון הכולל רשימת

כל המילים בטקסט, וליד כל מילה מספר המסמכים השונים בהם היא מופיעה, וכן מספר כלל מופעיה בטקסט, וזאת בשני מיונים: בסדר אלפביתי עולה ובסדר שכיחות יורד.

המצב האידיאלי הוא זה שבו שלוש הפונקציות הנזכרות לעיל מתלכדות; לאמור- החוקר הוא מנסח החיפוש וגם מבצעו. כדי להתקרב למצב זה מעביר צוות הפרויקט קורסים וימי עיון סדירים לחוקרים ולסטודנטים, בהם מוסברים דרכי עבודתו של הפרויקט וצורת ביצוע החיפושים מבחינה עניינית וטכנית כאחת.

ג, חשיבותו של הפרויקט

מחקרים הנערכים על יסוד עיון בלתי-שלם בחלק מתוך המקורות שנבחר באופן מקרי או מקרי למחצה, לא רק שעלולים ללקות בחסר, אלא גם עלולים להכשיל לעיתים את החוקרים ואת המעיינים במחקריהם, בהסקת מסקנות מוטעות מנתונים חלקיים. מדעי הטבע נתברכו מעצם טיב עיסוקם בספרים מעודכנים המביאים משפטים, כללים, נוסחאות ועל אחת כמה וכמה מושגים מוגדרים היטב. אין לתאר היום ספר רציני במדעי –הטבע, אשר לא יכלול תוכן עניינים מוגדר היטב, ביבליוגרפיה מפורטת, מפתחות של שמות ושל עניינים וכדו'. שלא כבמדעי-הטבע, במדעי-הרוח, רק ספרים שהתחברו לאחרונה כוללים מפתחות וביבליוגרפיות מעודכנות לזמן צאתם לאור. ספרים חשובים רבים  שאינם מבורכים במפתחות מעין אלה; אולם יש לקוות כי חוסר זה לא יורגש בספרות השו'ת, לגבי כל ספר שייקלט בפרויקט.

מדעי הרוח לא יוכלו ככל הנראה להדביק בעתיד הנראה לעין את קצב ההתפתחות של מדעי הטבע, אולם, לגבי איתור כל המקורות יוכלו להגיע לכושר קרוב לזה המצוי במדעי הטבע. זאת בתנאי, שיקדימו בתכנון פרויקטים ממוכנים לקליטת ועיכול גודש האינפורמציה המתווספת מידי שנה בשנה בדרך של ספרים, כתבי עת, פרסומים מחקריים וכדו', ולא פחות מזה לקלוט את גודש המקורות והנתונים שכבר קיימים בעת ההתחלה בפרויקט. המטרה היא שהזמנת סקירה על מקורות האינפורמציה בנושא מוגדר לא תהיה שונה בהרבה מהזמנת סקירה טכנולוגית ממכון תקנים-הנדסי וכיוצא בו. לכל הפחות, ניתן יהיה לצפות שממדי הסטייה של כל סקר מהדומות לה (שחוברו בידי אחרים) לא יהיו בלתי סבירים, ושהמשותף בתחומים שונים  יהיה רב בהרבה על השוני הספציפי; שוני הנובע מן ההתמחות המיוחדת ושימת הדגש המיוחדת שהיא קו אופי אישי של מחבר הסקירה, ושלא בנקל ניתן יהיה למנעה.

ברור, שלמטרה זו יהיה צורך להיעזר במחשבים המסוגלים לספק לאחר קליטת החומר, מידע במהירות מרבית ובדיוק ובמיצוי מרבי, בתנאי ששלבי ההכנה תוכננו כראוי בעבודת צוות מעולה, הכולל ממיטב החוקרים וממיטב הטכנאים באותו נושא .ספק רב הוא, אם יחיד כשלעצמו יכול להתגבר בכוחות עצמיים על איתור כל מקורות המידע הדרושים כיום לעיסוק מדעי שלם בנושא מתחום מדעי מוגדר.

הכרחי הדבר להיזקק למקור נאמן-מהימן, תחת פיקוח ובקורת המסוגל למסור לנו במהירות, הן את המוסכם והמקובל והן את הסטיות מהמוסכם השנויות במחלוקות. המטרה היא להגיע לידי כך שהזמנת חמר-גלמי למחקר במדעי הרוח תוכל להיעשות בשיטות, במינוח ובתחומי התמחות, כפי שכבר אפשרי הדבר במדעי הטבע ובאפיקים טכנולוגיים. החיסכון הגדול בזמן הדרוש לאיתור מקורות כל המידע המצוי, שניתן להגיע אליו מניצול פרויקטים ממוכנים, מצדיק בהחלט השקעת משאבים אנושיים וטכניים רבים להכנתם המדוקדקת של פרויקטים כאלה.

ד. קל וחומר המשמש אזהרה והתראה

אפילו בלוגיקה, ועל אחת כמה וכמה במקצועות אחרים, השימוש במונחים אצל לוגיקנים שונים אינו קבוע (כשאינם עוסקים בלוגיקה הסמלית). המושגים מקבלים הגדרה אצל האחד לפי היקפו של המושג, אצל השני לפי תוכנו, ואצל אחרים אינם מקבלים הגדרה כלשהי ונמצאים בשימושם כמילים של השפה המדוברת, ללא הגדרה שונה מזו שבמילון, אף כי בכתביהם מייחסים הם להן משמעויות מעבר למשמעות שבמילון הרגיל.

חוסר הדיוק שבעריכת דברים עשוי להביא לידי רפיון במחשבה גופה. בהקשר זה, כדאי להזכיר את דבריו של פרופסור שמואל הוגו ברגמן, בהקדמה לספרו "מבוא לתורת ההיגיון – המדע העיוני של הסדר" (מוסד ביאליק, ירושלים, תשי'ג); "...התפתחות הטכניקה של ההיגיון מביאה לידי הפרדה תמוהה בין שני הזרמים שבתורת ההיגיון, בין הזרם הפילוסופי לבין הזרם המתמטי-הסמלי. עד לפני זמן מועט ראו אנשי הלוגיקה המתמטית את עבודתם כהתחלה העומדת בפני עצמה ואינה זקוקה לידיעות היסטוריות (שגגה זו תוקנה בשנים האחרונות בכמה מחקרים מעולים, שמחבריהם מן החוג של הלוגיקה הסמלית; והם מתארים את הלוגיקה הקלאסית מצד הישגיה התחשיביים. מחקרים אלה החזירו ללוגיקה הקלאסית את תפארתה...). מאידך גיסא, ראו את עצמם ממשיכי המסורת הקלאסית בלוגיקה פטורים מן החובה ללמוד את הטכניקה החדשה ...  ...השתדלתי עד כמה שהשיגה ידי לערוך כאן השוואות אל הלוגיקה התלמודית. חובה על המחקר העברי לעסוק בתיאוריה של תורת ההיגיון שבתלמוד ובבחינתה לאור הלוגיקה החדישה...  ...חברי יהושע בר-הילל קרא את כתב היד והעירני על כמה וכמה שגיאות...".

אם בלוגיקה כך, במקצועות מדעי הרוח אחרים על אחת כמה וכמה! 

המחקר המודרני, גם בתחום המשפט וגם בתחום מדעי הרוח עומד על פרשת דרכים: - או שיוסיף להסתפק במחקרים המתבססים בהכרח על מידע מקוטע ובלתי שלם;  או שיטפל באומץ-לב באתגר הקשה של ניצול אמצעי אחזור מודרניים ממוכנים. המאמצים ו"הפסד הזמן המושקעים בהכנת פרויקטים כאלה, יביאו לתועלת מבורכת שאין ערוך לה:-איתור מהיר , מדויק וממצה של מקורות מידע ונתונים התחלתיים לעריכת מחקר מדעי לשמו.

ה. תוספת לאור  כתביו של אחי ז"ל

חלפו יותר מחמשים שנה מאז כתב אחי המנוח, גדליהו, מאמר זה ואני רואה לנכון להוסיף הדגש נוסף שהוזכר על ידי אחי במאמרים אחרים שכתב. המחשב יכול להפיק תוצאות בזמן מינימלי לפתרון של  משוואות דיפרנציאליות בהיקף מרשים. כל זאת הישגים בתחום הכמותי. לעומת זאת, אין לצפות מהמחשב להפיק איכות יותר מזו  שהושקעה בו. גם אם נזין במחשב את כל הפרמטרים הרלוונטיים להשגת תורה חדשה לדוגמה משהו אנלוגי לתורת יחסות  לא ניתן יהיה לקבל ממנו מעין תורת יחסות חדשה.

איינשטיין אמר בין השאר, כי אם אני לא הייתי זוכה להיות הראשון בהבאת תורת יחסות לתחום המדעי, היה אדם אחר שהיה מגיע לרמת הידע המדעי שזכיתי להגיע אליו, מנסח את תורת היחסות שזכיתי להביאה לעולם המדע. 

ואכן, דוגמא קלאסית התומכת באמירה הנ"ל, היא גילוי החשבון הדיפרנציאלי ע"י ניוטון ולייבניץ במאה השבע עשרה באופן בלתי תלוי איש ברעהו, לאור תנאי התקשורת ששררו באותו זמן. אם נביא בחשבון תופעה זו לאור אמירתו של איינשטיין לעיל, נגיע למסקנה שניסחו חכמי היהדות בקדמת דנא, ואשר נאמרת בתפילת העמידה "אתה חונן לאדם דעת" . כלומר הקב"ה משדר גלי דעת לעולם וכל אדם קולט גלים בהתאם לרמת הידע שהשכיל לצבור. רק יצור אנוש יכול לגלות ידע איכותי חדש בהתאם לרמה השכלית שזכה לפתח בקרבו. המחשב מאידך, כמה שנספק לו מידע וחמר רב מאנציקלופדיות לא יוכל להפתיע אותנו בהמצאת תורה חדשה מעין זו של תורת היחסות. היבט זה צריך להנחותנו, בשעה שאנו עומדים ומתפעלים נוכח ההתקדמות המרשימה של הבינה המלאכותית.