תביעת מכס בחוסר סמכות 

תקציר

בימים אלה, מחק בית משפט השלום בתל אביב תביעת יבואן נגד רשות המכס, הנוגעת לסיווג של חלפים לרכב, ביניהם שטיחי רכב מפלסטיק, מגיני שמש ומשענות יד (1).

בית המשפט קבע כי מאחר והיבואן ביקש לא רק השבת כספים ששולמו, אלא גם סעד צופה פני עתיד של קביעת הסיווג, הרי שתביעה כזו אינה בסמכות בית משפט שלום אלא בסמכות בית משפט מחוזי.

על כן, התביעה נמחקה והיבואן הופנה למעשה להגיש את התביעה בבית המשפט המחוזי.

• ·     מה היה סיפור המקרה?

בין היבואן לבין רשות המכס התגלעה מחלוקת סיווג לגבי מספר פריטים, ביניהם: שטיחי רכב מפלסטיק, היבואן טען לסיווגם בפרט 39.18-1000 לצו, מגיני שמש, היבואן טען לסיווגם בפרט 63.06-9000 לצו, ומשענות יד, היבואן טען לסיווגן בפרט 94.01-9090 לצו.

רשות המכס טענה לסיווג הפריטים בפרט 87.08-9990 לצו כחלקים ואבזרים אחרים לרכב, החייבים במס קניה.

סכום המסים ששילם או נדרש היבואן לשלם, היה כמה עשרות אלפי שקלים, נמוך מ-2.5 מיליון ש"ח, שזהו הסכום שמבדיל בין סמכות בית משפט שלום לעומת תביעות בבית המשפט המחוזי (העולות על 2.5 מיליון ש"ח). על כן, התביעה הוגשה בבית משפט השלום.

בית המשפט העלה, ביוזמתו, את השאלה, האם הוא מוסמך לדון בתביעה. זאת, משום שהיבואן ביקש לא רק השבת כספים, אלא גם סעד צופה פני עתיד, ולפיו בית משפט נדרש לקבוע את סיווגם הנכון של הפריטים.

• ·     מה הכריע בית המשפט?

לאחר שהוגשו טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי אמנם הסעד הכספי הוא בסמכותו (היות והוא נמוך מ-2.5 מיליון ש"ח), אך הסעד של קביעת הסיווג הנכון לגבי העתיד, הוא סעד שאינו מוגבל בסכום (או שלא ניתן להעריך כרגע את שוויו הכספי, כי לא ידוע היקף היבוא העתידי של היבואן), ועל כן, סעד מסוג זה הוא בסמכות בית המשפט המחוזי.

לאור זאת, נמחקה התביעה מחמת חוסר סמכות, מבלי לחייב את היבואן בהוצאות. למעשה, היבואן הוזמן להגיש את תביעתו מחדש בבית המשפט המחוזי.

• ·     מה ניתן להעיר על ההחלטה?

ערעורי מסים מסוגים שונים, כגון ערעורי מע"מ או מס הכנסה, נידונים בערכאה ראשונה בבתי המשפט המחוזיים, וזאת מכח חקיקה ספציפים הקובעת זאת.

לתביעות מכס אין בנמצא חקיקה ספציפית הקובעת את אופן הערעור, ועל כן, כברירת מחדל, הן נידונות לא כערעור מס אלא כתביעה אזרחית בבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לסכום התביעה.

בכל תביעת מכס, יהא סכומה אשר יהא, ובמיוחד תביעה הנוגעת לסיווג הנכון, ברור כי היבואן לא מבקש רק השבה כספית, אלא מבקש גם שקביעת הסיווג תחול מכאן ואילך גם לגבי יבוא עתידי.

מזה שנים רבות, תביעות מכס נדונות כעניין שבשגרה בבתי משפט שלום.

ההחלטה הנוכחית, לפיה בכל פעם שיבואן יבקש לקבוע סיווג עתידי, תידון התביעה מיד בבית המשפט המחוזי, נראית בעיניי כהחלטה גורפת ולא נכונה, הטעונה מחשבה נוספת ואולי שינוי בערכאת הערעור.

לצורך הדוגמא, במידה ויבואן יגיש תביעה על סך 10,000 ש"ח בגין הצהרת יבוא אחת, ואגב כך יבקש לקבוע את הסיווג לגבי העתיד – האם זו תביעה מהסוג שראוי להיות נדון בבית המשפט המחוזי? מדובר בתביעה שדומה יותר לתביעה קטנה..

יש לשים לב, כי עניין הסמכות הועלה ביוזמת בית המשפט, כלומר, הפרקליטות המייצגת את המכס לא סברה שבית המשפט נטול סמכות לדון בעניין ולא טענה ביוזמתה בעניין זה.

הפניות

(1) ת.א. (שלום תל אביב יפו) 13082-02-20 הדר רוזן בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים, החלטה מיום 20.8.22, כבוד השופט גיא הימן. ב"כ הצדדים: ליבואן: עו"ד אהוד קרונפלד, שרון סופרין, איתי שוורץ, רענן בן-ישי. לרשות המסים- עו"ד טל זוהר, ד"ר לירון ברנד קויפמן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).