בניית רמת אימון עם הילד 

איך נבנה אימון בין הורה (או כל מבוגר אחראי בסביבה, כולל גננת / מורה) לבין הילד?!

האם אנו, המבוגרים, מוותרים והילד מקבל את מה שמתעקש עליו כאשר הוא בוכה חזק יותר, מתעקש בעוצמות גבוהות או צועק?!

חשוב שלילד תהיה בחירה בין שתי אופציות. חשוב שלעיתים לילד תהיה זכות החלטה. על החפצים, הבגדים, הצעצועים, האוכל, החדר שלו. אך אם ההורה, מבוגר משמעותי אחר, מבקש או דורש משהו (בתנאי שזה משהו לגיטימי, תואם את רמת היכולת שלו ומכוון לטובתו של הילד בטווח הקצר או הארוך) על הילד להקשיב ולבצע.

בגן אנו מדברים על להתייחס ולא להתעלם בתקשורת אחד עם השני.

אך אם נכנע למניפולציות, בכי, צרחות של הילד אז רמת האימון של הילד כלפי הורה, מבוגר משמעותי, יורדת. כל פעם יותר ויותר. ההורה, גננת, מורה דורשים אך לא תמיד אוכפים את ביצוע הדרישה שלהם מצד הילד.

מה חושב הילד? (וזה יכול לקרות לילדים הכי טובים במשפחות הכי טובות) "עכשיו אצרח חזק והוא ייכנע". מה זה גורם לילד וליחסים בין הורה, מבוגר משמעותי לילד?!

הילד מתחיל להרגיש לא בטוח בעצמו, כי הרי אין באמת הורה, מבוגר שמהווה לו תמיכה, ביטחון. קיר, אם תרצו. יש הורה, גננת, מורה שמספיקה טיפה אחת של לחץ והם ישברו, ייכנעו ,יוותרו.

מה קורה לילד כזה ככל שהוא גדל?! הופך למוחצן וגס רוח, מניפולטיבי מבחוץ. עלה נידף בעל דימוי עצמי נמוך מבפנים.

ילד שלמד להשיג דברים על ידי בכי, לחץ, דרישות, מכות אם צריך, חוצפה, דיבור לא מכבד זה לא ילד שלמד לסמוך על עצמו, לקחת אחריות על המעשים שלו.

תדרשו אכיפת הפניות שלכם כלפי הילד, אך גם עלינו להיות אמינים בעיני הילד ביחסים שלנו בזוגיות ועם הילד.

רמת האימון חשובה מאוד בחינוך הילדים שלנו וביחסים עמם לטווח הארוך. הילד שם לב להכול. הוא שם לב לניואנסים הכי קטנים, גם אם לנו נראה שבטח לא מבין.

הם מבינים ומרגישים הכול. כל מה שנאמר ומה שלא.

לעיתים אנו המבוגרים טועים ואז כדאי שנאמר: " טעיתי, מצטער", אך אם אתם בטוחים במשהו על הילד להקשיב לכם.

אך גם אנחנו המבוגרים המשמעותיים אמורים להקשיב לו כשהוא פונה אלינו ולהתייחס אליו, לרגשות שלו, להצלחות או אכזבות שלו. ואם אנחנו עסוקים ברגע זה אז עלינו לעדכן אותו מתי כן נתפנה אליו   . ואם הבטחנו חשוב מאוד שנבצע זאת.

רמת האימון הינה קריטית ביחסים שלנו עם הילד.