האם כדי להיות מחנך טוב צריך לסבול 

כדי להיות מחנך (גננת, מורה, מאמן, מדריך, מנהל טוב) צריך להיות מחנך שמהווה דוגמא באישיותו למתחנכים שלו. יש לחוות לא מעט בחיים. לסבול, לדעת צער, עצב, אבל, ייאוש... אך גם רגעי אושר ושמחה.

יש שיטענו כי אלו שטויות. מספיק לקבל הכשרה מספקת, לאהוב את הילדים, להתמיד בהתפתחות אישית ומקצועית וכל השאר יסתדר. שלושת המרכיבים הללו: הכשרה, אהבה, התפתחות אישית ומקצועית חשובים מאוד, אך גם ניסיון החיים של המחנך, שכולל תקופות של סבל, הינו קריטי ואף חיוני למהותו של מחנך טוב.

לסבול ולהתגבר. לזקק מהסבל הזה את המסקנות, התובנות, הכוחות ומצויד בכל אלו להמשיך לצעוד קדימה בראש מורם.

ניסיון החיים של מחנך שכולל תקופות של סבל הינו כמו רוטב במנת השיא במסעדת שף יוקרתית, שיכריע איזה טעם יהיה למנה בסוף.

המרכיבים של המנה: הכשרה, אהבה, התפתחות אישית ומקצועית קבועה.

הרוטב הקובע: ניסיון חיים של מחנך. האם בסיום ההכנה של אותה מנה יתגלה מחנך ממורמר, גס רוח, קצר סבלנות או מחנך שהשיל מעצמו קליפות של אגו ושיפוטיות ופינה מקום נוסף בנפשו להכלה והבנה. האחרון הוא זה שיהיה גם בסופו של דבר המחנך המכיל והשמח, כזה שלמד על בשרו ששיפוטיות וביקורתיות הן נחלת נפשות לא בשלות.

אז מה (תגידו בצדק), איש הוראה שהכול בסדר אצלו בחיים ומה לעשות לא חווה "מספיק" צער לא ראוי להיחשב למחנך טוב?! הימים יגידו. מהניסיון האישי שלי של שנים רבות בשטח, המחנכים המצליחים ביותר בעבודה עם הילדים ועם המשפחות הם אלו שעברו לא מעט בחיים.

על מנת להיות סופר או משורר, שחקן או כל איש אומנות אחר בלתי נשכח צריך לסבול בחיים. כל אלו נוגעים בנפש האדם. גם הוראה זו אומנות בהתגלמותה. יש בה מידה ניכרת של כישרון.

וסבל... אחריו מגיעה התרוממות רוח ומתעצב בנפש מגדלור בלתי מעורער, המאיר את דרכו העתידית של מחנך טוב.

אין בכוונתי לקבוע משוואה בגדר מחנך טוב = מחנך שנראה סובל, כלומר עצוב, מדוכדך או אף מדוכא. לא מדובר גם על סבל אקזיסטנציאליסטי המתואר אצל ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות". 

לסבול - סבל - נשא על כתפיו משא כבד, ממנו השתחרר ולמד לקחים, התחזק, התעצם, התגבר. סינים אומרים שבמקומות הקשים והכואבים ביותר במרוצת הזמן שם-שם מוצאים את האוצרות הגדולים של חיינו, את הפנינים האמיתיות. גאוטמה הבודהה החל תהליך ההתקרבות להיותו גורו רק לאחר חשיפתו למאורעות סבל של המונים בהם צפה מחוץ לארמון בו גדל. כדי להיות מחנך טוב צריך לא מעט אומץ, אותו רוכשים לאחר שמתמודדים עם סבל ויוצאים ממנו מלאי כח והשראה להמשך.