לפני כשנה וחצי, בחודש מאי 2021, חתמו ישראל ודרום קוריאה על הסכם סחר חופשי, במסגרתו יבוטל או יופחת המכס המוטל בסחר בין המדינות, על רוב סוגי המוצרים.
על מנת שהסכם סחר ייכנס לתוקף בפועל, נדרש לאחר החתימה, הליך פנימי של אשרור בכל מדינה, ותיקון החקיקה.
בעת האחרונה, בוצע הליך של אשרור בשתי המדינות וההסכם צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2022.
למדינת ישראל קיימים הסכמי סחר חופשי רבים (ארה"ב, האיחוד האירופי, גוש מדינות המרקוסור בדרום אמריקה, ועוד), אך זהו הסכם הסחר החופשי הראשון של מדינת ישראל עם מדינה במזרח אסיה.
בתמצית, ההסכם מבטל את המכס על מוצרים תעשייתיים ומפחית את המכס על מוצרים חקלאיים או קובע להם מכסות. לגבי חלק מן המוצרים, ביטול המכס אינו מיידי, אלא מתפרש על פני מספר שנים, הפחתה הדרגתית, פעם בשנה, עד לביטול הסופי.
לגבי מוצרים חקלאיים שעליהם נותר מכס, ההסכם מעניק "מכסה" של כמות מסוימת לכל שנה, שתהא פטורה ממכס (ולצורך כך יבואנים יידרשו להגיש מועמדות למשרד הממשלתי, לזכות באותה מכסה).
על מנת שמוצר יהנה מהטבת מכס בכניסה לישראל או לדרום קוריאה, הוא נדרש להיחשב כמוצר מקור של אחת המדינות. בעניין זה, קובע הסכם הסחר תנאים, הידועים כ"כללי מקור", כקובעים אילו תהליכי עיבוד נדרש כל צד לבצע על מוצר שכולל חומרי גלם זרים, לדוגמא, על מנת שהמוצר יהפוך למוצר מקור כהגדרת ההסכם.
ההסכם מאפשר גם צבירה דו צדדית של חומר גלם ועבודה, הכוונה היא שייצור מוצר בישראל הכולל חומרי גלם מקוריאה, לא ימנע את הטבת המכס בכניסה לקוריאה כמוצר "מתוצרת ישראל", ולהיפך.
ההסכם קובע רשימה של פעולות עיבוד מזעריות שלא ייחשבו כמעניקות מעמד מקור לחומר גלם זר, לדוגמא, גיהוץ טקסטיל, רחיצה, ניקוי, הדבקת סימנים, ועוד.
ההסכם קובע כלל מקור ספציפי לכל מוצר לפי סיווג המכס שלו.
לצורך הדוגמא:
אלכוהול שמסווג בפרט 22.08 לצו תעריף המכס, וגם מוצרי טקסטיל שמסווגים בפרקים 50-63, מכשירים מכניים שבפרק 84, מכשירים אלקטרוניים שבפרק 85, כלי רכב שבפרק 87, נדרשים להכיל לא יותר מ-60% חומרי גלם לא מקוריים מתוך מחיר המוצר.
תרופות שמסווגות בפרק 30, שעונים שבפרק 91, רהיטים שבפרק 94, צעצועים שבפרק 95, נדרשות להכיל לא יותר מ-50% חומרי גלם זרים מתוך מחיר המוצר.
ההסכם דורש גם הובלה ישירה של הטובין מישראל לדרום קוריאה ללא מעבר בתחנות ביניים.
לצורך קבלת הטבת המכס, יידרש היבואן להצטייד בתעודת מקור שהפיק לו היצואן, בה מוצהר כי הטובין עומדים בכללי המקור, או בהצהרת מקור שניתנת ע"י יצואן מאושר. רשויות המכס של המדינה המייבאת יהיו זכאיות לבצע בכל עת, הליך של אימות מקור כדי לוודא את נכונות ההצהרה. במצב כזה, יידרש היבואן לספק את ההוכחות כי הטובין עומדים בכללי המקור, שאחרת, הוא עשוי להיות חשוף לביטול הטבת המכס ולדרישת מסי יבוא בגין הטובין.
נראה כי הסכם סחר זה יפתח את האפשרויות ליבואנים ויצואנים ישראליים, להגדיל את הסחר שלהם עם ספקים ולקוחות בדרום קוריאה.
עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
