הנמר של יכול לצוד- סיפור עם מוסר השכל
יעקב רוב
ביום חורף קר עם הרבה רוחות
מכל הג'ונגלים התאספו החיות
למאורת הנמר מבלי לפחוד
באו כולם כדאי לראות
מכל ג'ונגל נשמעו קולות
כי החיות היו שמחות
ידעו החיות שפשטה השמועה
כי לנמר יש בעיה גדולה
אמר האייל: "אולי זה ממש מסוכן
להגיע בכלל לכאן"
"שקט אמר הגנו המכוער
הגיע הזמן לחיות עם הנמר גם מחר"
"אולי הנמר רוצה לקבוע ביער מנהגים חדשים?"
שאלו כל הנחשים
אבל אף אחד ברצינות כך לא חשב
לא הקיפוד ולא הארנב
"אולי הוא נגדנו" שאגו האריות
אולי הוא לא רוצה שנהיה מלכי החיות?
אבל אל תדאגו כל החיות
אנחנו נמשיך ביער לשלוט".
לפתע יצא הנמר ממאורתו
עמד מול החיות ושקשק בזנבו
"תודה שהגעתם אמר הנמר
היום אספר לכם מה אני עובר"
ישבו כל החיות והקשיבו במתח
כי לא כל יום נמר גדול רוצה לשוחח אתם בשטח
שמבקש לספר להם בעצמו
את אשר מכביד על ליבו
"שלום לכולכם אמר הנמר
פתח את פיו והתחיל לספר
אתמול כשהייתי מאוד רעב
רדפתי אחרי גור של דב שמן
נשך לי הגור את הראש עם שיניו
ונלחם בי כאילו כדי להגן על חייו
חשבתי שאבריא תוך יומיים
אבל עדיין אינני רואה עם העיניים
אם לא אבריא מהר
אז לא אוכל כבר לצוד יותר"
אמר האריה "המצב הזה טוב לי
כי עכשיו אוכל לצוד יותר רק לי".
אמרה לו הלביאה: "אתה אכזר נורא
כי ביער אתה ממילא לא תופס אף חיה".
ישבו וחשבו כל החיות
והחליטו לעזור לנמר לחיות
אמרו לנמר: "היית אכזר
וטרפת חלק מחיות הבר"
התחנן הנמר ודמעות זלגו מעיניו
ואמר כי אם לא יאכל אז ימות מרעב
הוא הבטיח להיות ילד טוב
ובעתיד את החיות שהגיעו לא לטרף
הסכימו החיות להציל את הנמר
והביאו כל יום אליו אוכל אחר
הן לא טרפו חיות אחרות
אלא הביאו פגרים של חיות מתות
והסוף הוא טוב כי הנמר חי אבל נשאר עיוור
ושוכן במאורתו ולא יוצא יותר
והחיות מטפלות ועוזרות לו כל יום
וכך קרה משהו יפה וחדש ביער ובטבע
כאשר הטורף והנטרף חיים יחדיו ללא פגע.
יעקב רוב
חוקר
Scientist
