ביקורות: והפעם פריירים לא מתים
נתחיל עם ביקורת לא על יין אומנם אבל על סיידר תפוחים פרי יצירתה של נעמה סורקין.
צריכת סיידר תפוחים נמצאת במגמת עלייה בעולם בשנים האחרונות. ניתן לייחס מגמה זו לפופולריות הגוברת של סיידר אלכוהולי 2% - 7% , המיוצר על ידי תסיסה של תפוחים, העלייה בביקוש היא בעיקר כי הסיידר נחשב למשקה יותר בריאותי וטבעי, בארצות הברית, למשל, מכירות הסיידר גדלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, ובבריטניה, הסיידר עקף את הבירה כמשקה האלכוהולי הפופולרי ביותר בקרב צעירים. בנוסף, חלה עלייה במספר יצרני הסיידר הקטנים והעצמאיים אשר מייצרים סיידר " בוטיק " בעל אופי וטעם מיוחד. הכנת סיידר נחשבת לעשייה די פשוטה מה שצריך זה תערובת שונה של תפוחים או אגסים, כאשר חלק מהיצרנים משתמשים בשיטות ובציוד מודרניים, בעוד שאחרים עדיין משתמשים בשיטות מסורתיות שעברו דורות. השיטה המסורתית כוללת ריסוק התפוחים או האגסים והתססה באופן טבעי, ללא הוספת שמרים או סוכר נוספים. באשר לוויטמינים ומינרלים, סיידר תפוחים מכיל כמויות קטנות של ויטמינים ומינרלים שונים, כגון ויטמין C, ויטמין K ואשלגן. עם זאת, כמות החומרים המזינים הללו יכולה להשתנות גם בהתאם למוצר הספציפי ולשיטת הייצור.
כאמור נעמה סורקין הייננית החליטה לייצר סיידר בוטיקי הנמכר בבקבוק 750 מילי לטר,
שמו בישראל " קץ הדעת " , ונעמה ייצרה 600 בקבוקים בלבד, השנה תייצר נעמה כ 200 בקבוקים, אותם יהיה אפשר למצוא או לטעום רק במקומות קטנים של הביצה תל אביבית, לסבר את האוזן המחיר של בקבוק הסיידר הוא 110 שקלים. אני לא מבין גדול בסיידר אבל מאוד אוהב לשתות סיידר כי לא פעם הוא יותר קליל לי מבירה, או יין, להכנת יין צריך 2 קילו ענבים, לבירה צריך סוג של לתת ומים ולסיידר צריך 2 קילו תפוחים פחות או יותר,יש הרבה מיץ בתפוחי העץ שמיועדים לסיידר, תפוחי המאכל לא ממש מתאימים בגלל חוסר העפיצות שבהם. כאמור ההכנה זה מעיכה, התססה ובקבבוק בדיוק כמו הכנת בירה, אין יישון בחביות אלון, אין צןורך ליישן שנים כמו ביין, בסה"כ מוצר שאמור להיות מאוד זול ואכן בעולם המוצר מאוד זול , סיידר שמיוצר בחברות גדולות עולה פחות או יותר כמו בקבוק בירה, סיידר בוטיקי מעט יותר, בביקורי האחרון בפריז, קפיצה קטנה לגאלרי לאפייט לא הופתעתי מהמחירים של בקבוקי הסיידר של ה 750 מיליליטר, היה לי ברור שהמחיר שנעמה מבקשת על הבקבוק מופקע ושערורייתי, אני מניח שזה מתקשר לכתבה הראשית. 110 שקלים לבקבוק מיץ תפוחים, מה אני אגיד לכם, לא מדובר בנקטר האלים, אין במשקה הזה שום דבר מיוחד, הוא אכן טעים, מרווה , וכייף לשתות אותו אבל על מה ולמה 110 שקלים אין לי מושג, כמו שאמרתי חובבי מסעדת הבסטה הם אלה שמשלמים וכמו שכתוב פראיירים לא מתים אלה רק מתחלפים.
יקב נטופה: דור . סירה 2017.
200 שקלים ותקבלו סירה בסיסי עם ריחות אופייניים של ליקריץ וטעמים של פירות אדומים, יין טוב אבל 200 שקלים זה בטח שלא. תמורה למחיר דו סיפרתי בלבד ציון 89.
דומיין סרור ל’אור - רוזה 2021 ענבי גראנש.
צבע ורדרד סלמון בהיר נקי, אף פרחוני, פה קליל, לא מאוד מרגש. 109 שקלים? תמורה למחיר גג 50 שקלים ציון 88
יקב ספרה: ריזלינג 2022. אף מתקתק,פה מתקתק עם מינרליות מינורית, פרחוני מאוד והמתיקות משתלטת. 115 שקלים. תמורה למחיר דו ספרתי. ציון 89
יקב לה פורה בלאנש: דביר פינו נואר 2020. השתלטות אדמתית, נסיון לחקות פינו צרפתי עם ענבים ישראלים שלא צלח לחלוטין. מחיר, 129 ש"ח תמורה למחיר במסגרת ה 40-60 שקלים למזוכיסטים. ציון 86
יקב ברקן: BETA זנים עתיקים 2021 דבוקי וג'נדאלי. פרחוני ומתקתק עם מינרליות נעימה שלצערי אחרי רבע שעה בכוס הכל נגמר. 95 שקלים. תמורה למחיר 50 שקלים, ציון 88
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
