ניתן לראות כי השנה שחלפה הייתה שנה שבה רוב הבמאים הקולנועיים בחרו לבטא עצמם, וכן הם חוזרים לימים שהתעשייה הקולנועית הייתה בחיתוליה.
דוגמא למגמה זו ניתן לראות בסרטו של ספילברג "הפייבלמנים" שבה מסופר על ילד יהודי קטן שאוהב את המסך הגדול ובוחר להגשים את חלומו להיות במאי קולנוע.
לפני כשבועיים עלה לאקרנים הסרט "בבילון" שבו הוליווד עושה מעין חשבון נפש על מה שקרה במעבר בין הסרט האילם לקולנוע בן זמננו .
הסרט החדש “אצלי או אצלך” מתאר מערכת יחסים בין גבר לאישה שהיו בעבר חברי ילדות אך החיים שלהם מצטלבים בכל רגע ורגע (מה שמחייב שימוש נרחב בעריכה צולבת),ובסופו של דבר הכול מסתדר, והם חוזרים לשחזר את אהבת הילדות שלהם.
אלו סצנות שהופיעו בעבר בקומדיות רומנטיות כמו “נדודי שינה בסיאטל” או “כשהארי פגש את סאלי” אך זהו הסרט הראשון שנעשה על-פי שיטה מתחכמת זו (שבה ניעזר בעבר הבמאי הבריטי אלפרד היצ'קוק).
נשאלת השאלה: למה זה קורה?
הסיבות לעשיית סרטים כאלו
מבקרי הקולנוע טוענים שהסיבה המרכזית לכך היא כפי שציינתי בפוסט קודם היא מגפת הקורונה ששיתקה את תעשיית הקולנוע לשלוש שנים ויצרה אצל יוצרים רבים געגוע לאולמות.
כזכור, בחודש מרץ לפני שלוש שנים בתי הקולנוע נסגרו בשל החשש שהם ישמשו כמוקדי הדבקה כאשר רוב האנשים בחלו לגלות מחדש את ענקיות התוכן השונות.
גם בתקופת הקורונה הופקו מעט מאוד סרטים אך כאשר נגמרה תקופת הסגרים מעטים שבו לחזות בקסם של הקולנוע.
בתקופה זו רוב הבמאים גבשו את דרכם האומנותית אשר באה לידי ביטוי בסרטים שהוזכרו קודם אשר מדברים על תחילת הקולנוע.
בשנה האחרונה הופקו סרטים שעוסקים גם בעתיד הקולנוע.
כך למשל, הסרט "אחרי השמש" מספר על ילדה שנופשת עם אביה במלון מעפן בטורקיה ומצלמת את כל החופשה במצלמת הווידאו שלו, רק כדי לחזור לחומר המצולם עשרים שנה לאחר מכן ולנסות להבין למה היא לא שמה לב.
וכן, הסרט התיעודי "מיני דיוי", והישראלי מספר על ארבעה חבר'ה להט"בים שחוזרים לסרטים הביתיים שצילמו במצלמות וידאו, ולרמזים שפוזרו בהם לכך שהם בעצם שונים.
הסרטים האלה לא מציגים קולנוע כדבר הקסום הזה שאתה שואף להיות חלק ממנו.
במקרים שלהם, הקולנוע הוא עוד צורת אמנות שנמצאת בהישג יד ודרכה אפשר להבין מי אתה ואיפה אתה חי.
הקולנוע מספר סיפור בצבעים, תמונות, פירוטכניקה ,צילום ומשחק העיקר כפי ששר שלמה ארצי "שלא ייעלמו לנו הרגעים היפים".
אני בלוגר וכותב באתרים שונים כגון: "פרשן", "דיומא" ?זמן ישראל? ועוד. וכן אני פעיל חברתי.