לפני שבוע פרסמנו סקירה רחבה של ד"ר ישי נצר על כנס גפן יין של שה"מ ומו"פ צפון. בכנסים כאלה בדרך כלל סוקרים בקצרה מחקרים שונים, וחידושים שנמצאים על המדף בכל הקשור לענף גפן יין. קראתי כמה פעמים את הרצאתה של ד"ר תרצה זהבי משה"מ על חיידק הקסיללה (Xylella) והיה לי דז'ה וו, די מפחיד למען האמת. לא יכולתי שלא להבחין בפאניקה ששידרו דבריה של ד"ר זהבי, שהייתה מאוד דומה לפחד לפני כמה שנים מוירוס ליפרול 3 שאיים להשמיד את תעשיית גפן היין, ואלמלא פעולות נמרצות ומאוד אגרסיביות של המועצה לגפן היין בישראל בראשות צחי דותן, לא בטוח שהיום היינו יכולים לייצר יין בכמויות של מיליוני בקבוקים בשנה.
ד"ר זהבי חשפה חיידק חדש שמהווה איום ממשי ורציני על ענף היין הישראלי, והפעם מדובר בחיידק המועבר על ידי ציקדות. אם נסכם זאת בלשון העם, הוא בעצם "מייבש" את הגפן וגורם לה למות, והמונח המקצועי הוא "מוצצי עצה". בדבריה היא שמה דגש משמעותי על סוגיית חיידק הקסיללה, שנמצא בעיקר בכרמי הצפון ומהווה איום רציני על בריאות הגפנים וקיומן. חיידק זה מוגדר כנגע הסגר במדינות רבות בעולם, וביניהן ישראל. במסגרת זו בוצע סקר קסיללה ארצי בגפן מאמצע יולי עד תחילת אוקטובר 22, בו נסקרו כ- 18% מתוך כ- 6750 חלקות בישראל. באזור החשוד - גליל ורמת הגולן נסקרו 32% מהחלקות. כמו כן, החל מ- 14.7.22 נלקחו 850 דגימות גפן מכל הארץ. מתוכן נמצאו 290 דגימות חיוביות (נגועות), ובוצעו פניות לבעלי עניין ב- 35 מקרים של גפנים חשודות.
סימני ההדבקה בחיידק קסיללה מופיעים לרוב חודשים רבים ואף שנים לאחר האילוח הראשוני, והם כוללים הצהבה של העלים המתבטאים בכתם שמתחיל על פי רוב משולי העלה, ומתקדם לכיוון פנים העלה, צריבת עלים, עיכוב גדילה ונינוס. תסמין נוסף, הבולט בעיקר לפני הבציר, הוא אשכולות שהגרגרים בהם הצטמקו. בגפנים הנגועות בקסיללה, נשירת העלים אינה רגילה, ובמקום שהפטוטרת תתנתק מהזמורה, מופעלת רקמת הניתוק בין הטרף לפטוטרת, ומה שרואים הן פטוטרות ללא טרפים, ובהמשך, כאמור, תמותת תאים בשטחים נרחבים של העלה ומוות של הגפן.
חיידק הקסיללה זוהה לראשונה בישראל בקיץ 2016 במטעי שקדים באזור עמק החולה, על ידי השירותים להגנת הצומח. התרחיש הראשון שהועלה הוא שגורם המחלה חדר לישראל בחומר צמחי נגוע, כנראה מוברח על ידי מגדלים או שתלנים מאזור זה. אותו חומר לא עבר הסגר, ולכן לא זוהה בזמן והצליח להתפשט מהשקדים גם לגפנים. התרחיש השני הוא שציקדות נגועות הגיעו מדרום לבנון, ואף חושדים כי היו מספר אירועי חדירה ממקומות שונים בגבול הלבנוני.(כן, גם זה חודר משם), מחלות הנגרמות על ידי קסיללה מוכרות ביבשת אמריקה כבר למעלה ממאה שנים, והפונדקאיות המרכזיות הנתקפות הן גפני יין בצפון אמריקה, ואיתן הדרים בדרום אמריקה ובעיקר בברזיל. ארה"ב השקיעה מיליוני דולרים במחקרים ובחומרי הדברה מסוגים שונים כדי למגר את החיידק, אבל עדיין לא נמצאו פתרונות יעילים מספיק להתמודדות איתו. ההערכה היא כי בארה?ב לבדה הנזק המצטבר מהמחלה הוא כ- 104 מיליון דולר מדי שנה. כאשר החיידק החל לפגוע במטעי זיתים בדרום איטליה הבהלה הייתה עצומה. מספר שנים לאחר מכן החיידק תקף את מטעי השקדים בצפון איטליה, ונכון להיום הוא זולג לפגיעה בכרמי הענבים.
המטרה הנוכחית של שה"מ והשירותים להגנת הצומח, היא לעבור בכל הכרמים, לזהות את הגפנים הנגועות בקסיללה ופשוט לעקור אותן. האיחוד האירופי פועל להכלת המחלה באמצעים שונים, חלקם קיצוניים למדי, כדוגמת הסרה של כלל העצים והגפנים הנמצאים ברדיוס של 100 מטר מכל עץ או גפן נגועה. כמו כן הנחה האיחוד האירופי לפעול בנחרצות ובאלימות נגד הווקטור, על ידי ריסוסים אינטנסיביים בקוטלי חרקים מאוד חזקים, ועל ידי טיפול בעשבייה חד שנתית, המהווה פונדקאית לווקטור בתקופת החורף-אביב. אולם על אף מאמצים אלו, ממשיכה המחלה להתפשט באיטליה, ומדברים כרגע על כך שהמחלה נצפית בצפון מעל 120 קילומטרים מהמקום בו זוהתה לראשונה.
אצלנו בארץ נערכה פגישה בנושא קסיללה בשקדים ובגפנים, בה השתתפו ד"ר תרצה זהבי, ראובן בירגר - מדריך ומומחה לשקדים וזית, גל ברוקר - רשות הגנת הצומח, משה גלבנד - רכז הגנת הצומח ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, וברוך זמר - רכז ההדרכה של הוועדה החקלאית במועצה אזורית גולן.
לפי פרוטוקול הפגישה שקיבלנו, ד"ר זהבי ביקשה מספר פעמים לעבור על כל עצי השקדים כדי לזהות עצים חשודים, ואף ציינה שבתחום הגפן מבצעים בכל שנה מעבר רגלי מהיר בכרמים שניטעו משנת 2009, ואם רואים תופעות מיוחדות עוקרים מיידית. לפי אותו פרוטוקול ניתן היה לחוש את אי הנוחות של שאר המשתתפים מבקשתה של ד"ר זהבי, והם הציעו חלופות לבדיקה של כל עץ. בהמשך היא ביקשה בי לקיים יום עיון על הווקטור בשקדים, זיתים וגפנים. הסיבה לכך: בגולן נטועים כ-5000 דונם שקדים, ויש לדאוג להעלאת המודעות של הפקחים כדי שיצליחו לעבור בכל השורות במטע בתקופה המתאימה לזיהוי הבעיה.
נכון להיום, במועצה לגפן היין בישראל ובשירותים להגנת הצומח לא ממש ישנים טוב בלילות בגלל החיידק, ובמסגרת זו בחנו השנה מספר גישות להתמודדות עם המחלה. הגישה הראשונה הייתה סניטציה - הועמדו ניסויים בשתי חלקות מסחריות כדי לבחון בהם עקירה סימפטומטית בלבד, שעשויה להשפיע על המשך ההפצה של המחלה במרחב. בהמשך בחנו את היעילות של שלושה טיפולים שונים בריפוי של עצים נגועים, אבל כל האמצעים שבחנו לא היו יעילים, ולא הובילו להבראה בעצי השקדים והזית.
כאמור, ענף הגפן מבין שכרגע אין פתרונות ביולוגיים, וריסוסים לא עוזרים. לכן יש צורך בפעולות של זיהוי ועקירה בלי חמלה, ואין סיבה לחכות שנים כפי שעשו עם הליפרול 3. כרגע הגפנים המועדות לפורענות הן זני פרנץ' קולומבר, קריניאן וסירה, אבל לא רק אלה ייפגעו.
מה שמתחייב כרגע בשלב הראשון, הוא זיהוי אמין ומדויק של הגפנים הנגועות. רצוי, במידת האפשר, לזהות את הצמחים הנגועים עוד לפני שהם מפיצים את המחלה, וככל שהזיהוי נעשה מוקדם יותר כך טוב יותר. בשלב השני יש להגיע למצב של הפחתת מקור המידבק, וכדי להשיג זאת יש להשתמש בחומר ריבוי בריא. במידה שכבר יש צמחים חולים, צריך להרחיק ולהשמיד אותם, ולבצע טיפול מונע להפחתת קצב ההדבקה של הצמחים הבריאים, על ידי ריסוס בתכשירי הדברה מגינים שמטפלים במערכת החיסון של הגפן.
בסוף 2019 התקבלה בשירותים להגנת הצומח החלטה להורות על עקירתם של כלל עצי השקד אשר נמצאו נגועים בקסיללה. על פי חוק השירותים להגנת הצומח, הם יכולים להורות על כך, ולהפעיל פקחים וקבלנים כדי לעקור כל צמח אשר עלול לסכן את החקלאות בישראל.
מדובר בחיידק אלים שלא יודעים איך לטפל בו בצורה ביולוגית, ובעולם כורתים בגללו אלפי דונמים של שקדים, זיתים וגפני מאכל ויין. נדרשת תשומת לב רבה לדברים של ד"ר תרצה זהבי שהניפה דגל אדום בנושא, למרות שלא כולם תמימי דעים איתה. לרוב מדובר בבעלי אינטרסים, כמו כורמים וחקלאים שמבינים שמדובר בהרבה מאוד כסף שירד לטמיון, והמדינה לא ממש תשלם עבור העקירה והשתילה מחדש.. צחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן יין בישראל מודאג, והוא צריך להיות מודאג. ליפרול 3 עדיין עושה שמות בענף, ועכשיו יש זן חדש של מחלה שצריך לשים לב אליה.
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
