הטקסט נכתב בלשון חתן וכלה, אך פונה גם לכלה וכלה וחתן וחתן וכו'.
נמאס לכם.ן מחופות בנאליות? מאותו טקס גנרי ששמעתם כבר מליון פעם? רוצים חתונה מיוחדת? שאף אחד לא ישכח את החופה המרגשת שלכם? חופה מצחיקה מרגשת אישית וייחודית שהיא אך ורק שלכם?
טוב, זה אפשרי, אבל זה פחות הולך עם הרבנות, להם יש את הוייב שלהם, שכבודו במקומו מונח, אבל לכם.ן זה פחות מתאים.
אז כנראה שאתם יותר בז'אנר של החופה האזרחית-אלטרנטיביות. זה לא אומר שהטקס לא יכול לכלול בתוכו נגיעות של מסורת וטעם של פעם, אבל זה כן אומר שבא לכם שזה יהיה שלכם.
ובכן, איך הופכים טקס חופה לשלכם?
הינה לכם מתכון פשוט, טוב ומוצלח, שאני עצמי ניסיתי אותו עשרות פעמים, והוא עבד לי נהדר.
מרגש. מצחיק. אישי. ייחודי.
אלו הן מילות המפתח. ועוד משפט אחד שעליו עומדת כל החופה כולה, "חשיפה היא תנאי לקשר".
נתחיל ממנו, "חשיפה היא תנאי לקשר". הכוונה לקשר עם הקהל כמובן, במעמד החופה.
אנחנו מתרגשים אך ורק מדברים שאנחנו יכולים להזדהות איתם. תתקנו אותי אם אני טועה, אבל לא יצא לכם להתרגש עד דמעות ממישהו שאמר לכם 'בוקר טוב' ברחוב, וגם לא משיר שבכלל לא מדבר אליכם.
מתי אנחנו כן מתרגשים, מחייכים, צוחקים ובוכים? כשמישהו/י חושף בפנינו, משתף אותנו במשהו אישי שנוגע בנו, שאנחנו יכולים להזדהות איתו.
מה יותר משמח ומרגש מלשמוע את הסיפור הייחודי של זוג מאוהב בראשית דרכו, זוג שהחליט לבנות את חייו יחדיו? מי לא רוצה לאהוב? מי לא מתרגש מאהבה?
איך הם.ן הכירו? איפה זה קרה? איזה מקרים וסיפורים עיצבו את הזוגיות שלהם.ן, איזה פאדיחות וצחוקים התגלגלו ביניהם במעלה הדרך? על מה הם רבים? מה אוהבים לעשות יחד? מה הם לנצח יעשו בנפרד כדי לשמור על שלום בית? איזה משברים עברו? מה אוהבים זה בזו? איך הוא הציעה לה?!?! ואיפה הם יהיו עוד עשרים שנה?
רק מלכתוב את השאלות כמעט שבכיתי עכשיו מרוב התרגשות, אז מהתשובות?!
לספר את הסיפור הייחודי והאישי של הזוג בראשית החופה, בצורה מרגשת ומצחיקה זה תמיד עובד. איך יודעים שזה עובד אתם שואלים? אם אתם רואים עיניים נוצצות וחיוך גדול תדעו שעשיתם את שלכם.
הסיפור האישי של הזוג תמיד מעלה את כל ההתרגשות והשמחה מדרגה אחת למעלה. משתי סיבות עיקריות. ראשית, מעטים מכירים לעומק את סיפור הזוגיות של החתן והכלה, ושנית, זה תמיד שני צדדים. לא משנה איך נהפוך את זה, אלא אם כן הזוג הם.ן אחים או בני דודים, מטבע הדברים כל צד מכיר יותר את הצד "שלו", ופחות את הצד "השני".
משם ממשיכים לטקס החופה עצמו. לעניות דעתי הכי חשוב שהזוג ירגיש שהטקס אכן משקף אותם כזוג, את האופי שלהם והזוגיות שלהם. איך עושים את זה?
יש המון דרכים, אפשר להתבסס על הטקס המסורתי וממנו לזוז ימינה ושמאלה. או לנסח טקס לגמרי משלכם. מה שאתם אוהבים ומתחברים אליו - זה מה שנכון לכם. ציטוטים של טקסטים שאתם מתחברים אליהם (הארי פוטר), שירים, דברים שאתם כתבתם, מכתבים ליום הולדת או סתם הודעות וואטסאפ, שירה כטקסט או שירה ונגינה, 'נדרים' למיניהם. כל העולה על רוחכם, אבל שיהיה באמת באמת שלכם.
איך מסיימים חופה? אפשר בענידת טבעות, אפשר בשבירת כוס, שתילת עץ, עישון מקטרת שלום אינדיאנית, או שאפשר לעשות את הכיף הסודי של הזוג.
האישי, המרגש, המצחיק, הייחודי והחשוף, הופכים את הטקס לבאמת של הזוג, כזה טקס שאנשים יוצאים ממנו ואומרים “וואו, בכזה עוד לא הייתי, זה היה הטקס הכי שלהם בעולם!”
על פניו, אולי לחלקכם נראה שלכתוב ולערוך טקס חופה זה קל ופשוט. אפילו בחלק מהמקרים זוגות מזמינים איזה חבר או חברה שלהם.ן ש'יודעים לעמוד מול קהל', כדי לערוך לזוג את טקס החופה.
הייתי בכמה וכמה טקסים כאלה. אני ממליץ לקחת מנחה או מנחת טקס מנוסים, מקצועיים שיודעים מה שהם עושים.
את האמת אומר לכם, זו אחריות, וצריך לדעת לעשות את זה במקצועיות. טקס חופה זה טקס שיש בו משהו, טיפה, מלחיץ. זה לא טקס של חג שבועות בבריכה. חופה זה טקס של פעם בחיים (בשאיפה), זה מלחיץ, כל המשפחה והחברים הקרובים, וכל האמוציות שבעולם.
חשוב לבדוק עניינים טכניים לפני כדי לא להיתקע באמצע - מיקרופון מחובר ובדוק, בקבוק יין (פתוח), כוסות, כוס לשבירה (שלא תחתוך את החתן), מים ומפיות למתרגשים, טבעות וכו.
כולם בהתרגשות שיא, חשוב שהמנחה יהיה 'קול', ישלוט בטקס, בסדר הדוברים/מברכים, וידע לדבר כמו שצריך בצורה רהוטה וברורה עם מיקרופון. חשוב במיוחד הוא הקצב. קריטי. קצב טוב שבו הכל מתוקתק בלי רגעים ארוכים של שקט, ודיבור חד וענייני הוא בעיניי הפרמטר הכי חשוב בטקס חופה טוב.
ישנם עוד הרבה טיפים ונושאים המהווים בסיס לטקס חופה מעולה.
במידה והיתחברתם, מוזמנים לפנות אליי ואשמח מאוד לעזור לכם לבנות חופה מצחיקה, מרגשת, אישית, ייחודית ונהדרת!
הרב השובב, דור בכר - עורך טקסי חתונה אזרחיים.
