נוזלים באוזניים: ניתוח הכפתורים או טיפול הומיאופתי. מקרה לדוגמה. 

אחת הבעיות החוזרות ונשנות בילדים היא להצטברות הנוזלים באוזן התיכונה. לפעמים זה קורה כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות, אך לא תמיד. ישנם מקרים בהם הצטברות הנוזלים באוזניים אינה קשורה לדלקות. מאחר והסיבוך האפשרי של המצב הוא אבדן שמיעה ברמות שונות, יציע הרופא את ניתוח הכפתורים בו עושים חתך בעור התוף ודרכו מחדירים צינוריות על מנת לאפשר ניקוז הנוזלים מחלל האוזן התיכונה, ובכך אוורור וייבוש האוזן.
זה מפתיע כל פעם מחדש באיזו קלות ונכונות הורים הולכים לפי המלצת הרופא (שלא תמיד פטורה מאינטרסים) ומחליטים על ביצוע ניתוח לגמרי מיותר.

השיקולים:

• ניתוח הכפתורים אומנם נחשב לניתוח קל ויעיל יחסית לעומת טיפול באנטיביוטיקה, אולם יחד עם זאת אסור לשכוח שהניתוח נעשה מתחת להרדמה כללית שיש לה תופעות לוואי. מחקר חדש מצא קשר בין הרדמה כללית בילדים קטנים לבין התפתחות ליקויי למידה ובעיות התפתחות והתנהגות בהמשך. ילדים שעברו הרדמה יותר מפעם אחת עד גיל 3 שנים נמצאים בסיכון גבוה פי שניים להתפתחות ליקויי למידה בהמשך, ברור הרי שמוחם של ילדים נמצא בתהליך התפתחות אינטנסיבית בשנות חייהם הראשונים. ניסוי על בעלי החיים מצא כי חומרים מרדימים פוגעים בהתפתחות המוח.

• מעבר לכך, אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של ניתוח הכפתורים הוא פגיעה והצטלקות בעור התוף שמטרתו להגן על חלל האוזן התיכונה מפני חדירת מזיקים מבחוץ.

• הניתוח אינו מבטיח הצלחה וישנם מקרים רבים בהם עולה צורך לחזור על הניתוח פעם נוספת.

• שיקול נוסף - ניתוח הכפתורים יגביל את ילדכם בפעילות יומיומית הכרוכה בסיכוי חדירת המים לאוזן, כמו שחייה בבריכה, אמבטיה וכו'

מניסיוננו:

1. הטיפול ההומיאופתי בהצטברות של נוזלים באוזניים הינו עדין, מהיר ובטוח. טיפול זה אינו כרוך בסיבוכים ותופעות הלוואי (שפורטו לעיל).

2. ככל שמתחילים לטפל בבעיה במועד מוקדם יותר- טרם התדרדרות המצב לאבדן שמיעה רציני- כך סיכוי הריפוי המלא והקבוע גדול יותר.

3. התרופה ההומיאופתית תחזק את מערכת החיסון של הילד ותימנע ממנו להידבק בקלות בכל חשיפה לסביבה נגיפית או חיידקית.

4.  התרופה תיבחר על פי מכלול האפיונים של הילד, כגון קווי אישיותו ותכונותיו הבולטות, סיפור ההיריון עימו, רגישויות של הילד לגורמים סביבתיים שונים, אופי המחלות ואפיוניהן מיוחדים, וכן גורמי טראומה אפשריים שקדמו לפריצת הבעיה, למשל, חשיפה למריבות בין ההורים, חרדת הנטישה שלעתים קרובות חווה הילד כשאימו יוצאת לעבודה, שינוי של מסגרת וכד'.

5. התרופה ההומיאופתית אינה רק "מייבשת" נוזלים, היא עוצרת את עצם נטיית הגוף להצטברות של נוזלים. יתרה על כך, לאותה התרופה ההומאופתית ישנה השפעה עמוקה ורב תחומית והיא תטפל בכל תחום בחיי הילד שיצא מהאיזון: פחדים, בטחון עצמי, בעיות התנהגות, בעיות התפתחות ותקשורת, שינה, תיאבון וכו'.

להלן מקרה אחד של טיפול בנוזלים באוזניים המראה כיצד רמדי הומיאופתית יכולה לעזור.

מקרה לדוגמה: טיפול בנוזלים באוזניים, בהפרעות שינה עם סיפור של ‘מוות של האם’ ברקע.

נווה בן 3, הובא לטיפולי בגלל נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה. לא שומע כשלא רואה מול פניו את מי שמדבר אליו. מאז שנכנס לגן המחלות לא פוסקות: שבוע בגן - שבוע חולה. מתקרר בקלות. מזיע חזק בלילה וקם בבוקר חולה. ילד מופנם, אחד שמחזיק דברים בפנים. בגן או בנוכחות של זרים יתאפק ולא יתפנה, מחזיק קקי בפנים. בגן לא מעיז להגן על עצמו, חוטף מכה ולא מחזיר. בגן השעשועים נצמד לאם. אני ממשיכה לחקור את התקופה שקדמה לפריצת המחלות. מתברר כי חודש לפני הכניסה לגן העבירו אותו לישון לבד בחדר - ומאז קרה ה"ברוך", קטסטרופה! חודשיים רצוף לא ישן. מתעורר באמצע הלילה עם בכי טראגי קורע לב, כאילו נטשו אותו לבד באמצע המדבר.  למרות שעברה מאז שנה, עדיין מתעורר בין 3-9 פעמים במהלך הלילה ובא למיטת ההורים.
אני מסתכלת על אימו ומנסה להבין מהו שורש הבעיה. יושבת מולי אישה אומנם צעירה, אך מאד מותשת, ממש באפיסת כוחות. בולט חוסר השקט שלה. אני שואלת אותה על ההיריון (בילדים קטנים אנו נוהגים לחפש שורש הבעיות בתקופת ההיריון והלידה). מתשובתה המתחמקת אני מרגישה שקשה לה ללכת למקום הזה. אם כי מספרת שההיריון הייה מלא בחרדה גדולה על להיות אימא ושמשהו לא בסדר עם העובר. חרדה מטורפת כי הוא ייצא לא בסדר. עד היום גידולו של הבן כרוך בהרבה הרבה חרדות.
בהמשך הראיון מעמיקה ומספרת האם כי נשארה יתומה מאימה בנעוריה וכי בתקופת ההיריון ואחרי הלידה עברה כאילו מחדש את האבל של אבדן האם. על כן הרגישה כעס שעומדת להיות אימא וצריכה להתמודד עם זה לבד, הרגישה נטושה ועזובה. המוח שלה הייה עסוק בלייצר דימויים מפחידים ומעוותים לגבי ההיריון והעובר.

טיפול:
הרמדי שבחרתי לתת לנווה (Muriatic acid) עוסקת בתחושת האבל על אבדן האם כאחת החוויות המרכזיות. תשישות ולאות רבה מאפיינות את תמונת הרמדי. 

שימו לב, הרמדי שניתנה התאימה למכלול האפיונים הייחודיים של נווה ולתמונת המצב בתוכה נולד (סיפור ההיריון). הסיכוי שאותה התרופה תעזור לילד אחר הסובל מצירוף בעיות דומה הינו כלוש.

מעקב:
השינוי הראשון עליו דיווחה האם נצפה בהתנהגות של נווה: יותר ביטחון ויותר חופש מהאם. כעבור 3 שבועות ראו שיפור יפה בשינה. כעבור חודשיים מספרת האם שמאז הרמדי פיתח נווה בטחון אסרטיביות שהיו כל כך חסרים לו ומוכן ללכת לגן בלי בעיה. החורף חולה הרבה פחות וגם אם חולה, המחלה עוברת בקלות תוך יומיים (לעומת העבר כשמשך מחלה 7-10 ימים). עם האוזניים לא היו יותר בעיות, השמיעה חזרה לנורמלית. הרגישו שהרמדי מאד עזרה עם השינה. בהבדל מהעבר שהייה מתעורר עד 8-9 פעמים, ישן רצוף ובכלל לא בא למיטת ההורים וגאה בעצמו שיכול לישון לבד.

היערות השוליים:
במקרים בהם סיפור הילד נעוץ בשורשו בבעיה דומיננטית ולא פתורה של האם והיריונה (נדיר יותר אך גם אפשרי - של האב), כזו שמשתלטת על האווירה, ההתקדמות בטיפול בילד תלויה במידה רבה בטיפול באווירה בה הילד גדל (אווירה משפחתית, בעיות זוגיות, קונפליקטים לא פתורים וכד') ואנו ממליצים על טיפול באותו ההורה איתו יש לילד "חשבון".

מדוגמה זו ניתן לראות ברור את ההבדל העיקרוני בין ההומאופתיה לבין הרפואה הקונבנציונלית: אחרי מתן תרופה נכונה אנו מצפים לראות שיפור בכל תחומי החיים של הילד, במצב הרוח, בביטחון העצמי, באיכות השינה, בסבולת גדולה יותר לטריגרים וגורמי מחלה שונים וכו'. משקיבל ילד רמדי הומיאופתית המתאימה לו, מתאזן בכל התחומים שיצאו מהאיזון ונהייה בריא וחסון יותר וגם רואים זינוק בהתפתחות.