לשון סביל בדקדוק מציינת פעולה שנעשתה בעבר, נעשית בהווה או תיעשה בעתיד, לרוב מבלי לציין מי עשה אותה.
השימוש בסביל נעשה לכמה מטרות, אציין ארבעה מקרים:
1. לשון סביל נהוגה בקרב פוליטיקאים שלעיתים רוצים לטשטש את המוקד ממבצעי הפעולה, מסיבות שונות:
א. למשל, השר אומר: "המתווה שהציג ראש הממשלה לא הוסכם על ידי". אמירה כגון "לא הסכמתי למתווה שהציג ראש הממשלה" הייתה מבליטה את חוסר ההסכמה.
ב. דוגמה אחרת: "ראש הממשלה מגנה כל התבטאות מהסוג הזה, לרבות קריאות מסוג זה שהושמעו בקיסריה". בדוגמה הזאת יש הדגשה של הגינוי אך הבלעה של זהות האנשים שהשמיעו את הקריאות.
2. משתמשים בלשון סביל כשלא ידוע מי מבצע את הפעולה.
3. משתמשים בה כשזהות מבצעי הפעולה לא חשובה.
4. עריכה אקדמית / עריכה מדעית
בעריכה אקדמית של עבודה אקדמית או מאמר אקדמי לשון הסביל היא חלק הכרחי בכתיבה אקדמית. הסביל בעבודות אקדמיות משרת כמה מטרות:
א. הוא יוצר סגנון מרוחק ומדעי המאפיין כתיבה אקדמית מדעית.
ב. הוא יוצר סגנון דיווחי של סקירה תיאורית.
ג. הוא מציב את הנתונים, הממצאים, הדיון, המחקרים וכדומה במרכז, ולא את מחבר העבודה.
עריכה ספרותית בספרים
מתי עדיף להימנע מלשון סביל? אחד המקרים המובהקים שבהם אני נמנעת מלשון סביל הוא בספרי קריאה ובכתיבה ספרותית. בעריכה ספרותית אני מזהה את המקומות שבהם כדאי להחליף את הפעולות מסביל לפעיל - כמובן, לא באופן גורף אלא בהתאם למקרה. בכתיבה ספרותית מבצעי הפעולות הם הגיבורים, הם במרכז. כתיבה בלשון פעיל היא כתיבה חיה של כאן ועכשיו, להבדיל מכתיבה אקדמית יבשה שמתארת בדיעבד מה נעשה בעבודה, או משפה מתחמקת או מטשטשת. הפעלים מחיים את הסיפור ומנכיחים את הדמויות, את העלילה ואת התקופה.
אתן דוגמה מסיפור קצר שערכתי כדוגמה, באישורה של הכותבת שכתבה את הסיפור כהתנסות. בעריכה הספרותית שילבתי בין שני סגנונות: תיאורים מפיה של המספרת החיצונית בגוף שלישי, ועיבוד ספרותי - הפיכת התיאורים של המספרת לתיאורים של סבא בגוף ראשון, בקולו ובסגנונו המשוער. הדגשתי את הפעלים בפעיל:
"היו לנו בסליק 30 רובים בערך", הוא סיפר לי, "ואיזה 500 כדורים לכל רובה, היה לנו תת-מקלע פולני, מרגמה, פגזים ורימוני יד. עטפנו אותם בנייר צלופן ומרחנו על זה גריז ואת הכול הכנסנו לתוך צינורות גדולים. בצד אחד הלחמנו אותם ובצד השני הברגנו. את הצינורות הסתרנו בתוך בור שחפרנו מתחת למרצפות בבית המורים ובמזכירות של הכפר, היום זאת הספרייה של כפר תבור. על הצינורות הנחנו תבנית עץ מלאה בעפר ועליה שמנו את המרצפות. פעם בשנה היינו מוציאים בלילה את כלי הנשק לניקוי. בזמן שניקינו הסתרנו אותם בעליית הגג של בית הכנסת".
עטפנו במקום נעטפו, מרחנו במקום נמרחו, הכנסנו במקום הוכנסו וכדומה.
הפעלים האקטיביים יוצרים סגנון סיפורי זורם וחי ומוסיפים דרמה, מתח, צבע ועניין. גם בחלקים שבהם אין ציטוטים בגוף ראשון חשוב לבדוק מתי מתאים הסגנון הסביל ומתי מתאים הסגנון הפעיל.
לסיכום: בעריכה אקדמית חשוב לשמור בחלקים מסוימים על שפה תיאורית מרוחקת ויבשה על ידי שימוש בפעלים סבילים, ובעריכה ספרותית חשוב לשמור על קרבה והנכחה של התיאורים, העלילה והאמירות על ידי שימוש בפעלים פעילים.
טקסט שכתוב כהלכה הוא כמו מים צלולים. לעמוד עריכה ספרותית ולמאמרים נוספים בעריכה ספרותית
