זהירות: התיישנות מקוצרת 

מי שיעיין במאגרי פסיקה, יגלה תופעה מזעזעת: קשישים, נכים, אלמנות ויתומים, נזרקים בזה אחר זה מאולמות בתי המשפט. למרות ששילמו כל חייהם פרמיות לתאגידי הביטוח ולמרות שתביעתם צודקת, מוכי גורל אלה נדונים לחיים של מחסור. השופטים מסרבים לדון בתביעותיהם. הסיבה היא אחת ויחידה: התיישנות.

מהי התיישנות?

כאשר אדם חייב לנו כסף, אנו זכאים לפנות לבית המשפט כדי שזה יכפה על החייב הסרבן לשלם. אולם דלתות בית המשפט אינן פתוחות בפנינו לעד. הן ננעלות בתום "תקופת התיישנות".

אבל תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, זה הרבה מאוד זמן

זו טעות קריטית הרווחת אצל הרבה מאוד מבוטחים. אכן, ברוב תחומי המשפט, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים. אולם בתחום הביטוח תקופת ההתיישנות קצרה בהרבה. בדרך כלל 3 שנים בלבד. בחוזי ביטוח שנכרתו או חודשו מיום 25.11.20 בתחום ביטוחי חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי תקופת ההתיישנות היא 5 שנים. יש תביעות ביטוח המתיישנות תוך זמן קצר מזה. אפילו תוך ימים ספורים. כך למשל, בתי הדין לעבודה קידשו את הרשום בקרנות הפנסיה. יש תקנונים, כמו בהראל פנסיה ובמנורה מבטחים, הקובעים בכל הנוגע לתביעות עבור ביטוחי נכות ומוות תקופות התיישנות של 45 יום. תביעות נגד הביטוח הלאומי מתיישנות תוך שנה ולעיתים גם תוך 90 יום ואף פחות מזה.

איך אני יכול לדעת מהי תקופת ההתיישנות בכל תחום?

שופטינו אינם מבחינים בינך לבין הטייקונים, השולטים בתאגידי הביטוח. הם חושבים כי גם אתה נהנה מייעוץ משפטי צמוד. לכן, מיד בנפול עליך אסון, חס וחלילה, עליך למהר ולקבל ייעוץ משפטי לגבי תקופת ההתיישנות במקרה הספציפי שלך.

מה לגבי קטינים, גם לגביהם קיימת תקופת התיישנות קצרה?

כן, גם לגביהם, אולם תקופת ההתיישנות מתחילה אצלם מיום שהם מגיעים לגיל 18. כלומר, אם תקופת ההתיישנות היא 3 שנים והמבוטח הוא קטין, הוא רשאי להגיש את תביעת הביטוח שלו עד שימלאו לו 21 שנה. אבל גם כאן יש לנקוט במשנה זהירות. יש שופטים המקבלים את טענת תאגידי הביטוח כי זכות התביעה שייכת להורים ולכן התביעה מתיישנת תוך 3 שנים מיום האירוע.

אם לא הצלחתי להתארגן בזמן כדי להגיש תביעה, איך אפשר להתגבר על המחסום הזה של ההתיישנות המקוצרת?

קיימת רק דרך אחת: לפנות למבטח ולבקש הסכמה בכתב להאריך את תקופת ההתיישנות. ההסכמה מהמבטח חייבת להתקבל לפני שחלפה תקופת ההתיישנות. הסכמה בעל פה לא תופסת, רק בכתב. ההסכמה חייבת להיות ברורה וחד משמעית.

אם לא הצלחת לקבל הסכמה בכתב ברורה וחד משמעית, אין ברירה, עליך למהר לבית המשפט ולהגיש את התביעה לפני חלוף תקופת ההתיישנות.

האם הגשת התביעה למבטח או לסוכן הביטוח לא עוצרת את ההתיישנות?

חד משמעית לא. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות. הגשת תביעה או דרישה למבטח, ניהול משא ומתן עם המבטח, טיפול בתביעה על ידי סוכן הביטוח, כל אלה אינם מאריכים את תקופת ההתיישנות.

באחד המקרים, פרצה שריפה בנכס המבוטח. המבוטח חלק על הערכתו של שמאי הביטוח והחל לנהל עמו דיונים. בין לבין חלפו 3 שנים. השופט: המשא ומתן עם השמאי אינו מאריך את תקופת ההתיישנות. המבוטח הפסיד את כל תביעתו, גם את אותו חלק שהשמאי הודה כי מגיע לו.

במקרה אחר, המבטח ניהל משא ומתן עם המבוטח ושלח אליו המחאות. סכום ההמחאות לא היה מקובל על המבוטח. הוא לא פדה אותן וסירב לחתום על כתב הוויתור שצורף אליהן. בין לבין חלפה תקופת ההתיישנות. השופטת קבעה כי המשא ומתן בין המבוטח למבטח לא עוצר את מרוץ ההתיישנות. המבוטח הפסיד גם את הסכום שהוצע לו בהמחאות וגם את יתרת תביעתו.

מקרה נוסף: המבוטח לקה בנכות. 3 חודשים לפני תום ההתיישנות המבטח הסכים בכתב לשלם רק עבור מחצית משיעור הנכות שרופא המבוטח קבע. בין לבין, חלפו 3 שנים. השופט: התביעה התיישנה.

ואין שופטים שגישתם אוהדת יותר למבוטחים?

יש, אבל למרבה הצער הם ספורים. דוגמא: המבוטח איבד את כושר עבודתו. הוסכם כי ייבדק על ידי מומחה לרפואה תעסוקתית. תוך כדי משא ומתן על זהות המומחה, חלפו 3 שנים. השופטת: המשא ומתן עם המבטח מאריך את תקופת ההתיישנות. כאן התמזל מזלו של המבוטח. הוא "נפל" על שופטת עם מודעות לזכויות חברתיות.

זה אבסורד. יכול להיווצר מצב שהמבטח מרדים את המבוטח. הוא אומר לו שהוא מטפל בתביעה, דורש מסמכים ובינתיים חולפת תקופת ההתיישנות

זה קורה כל הזמן והשופטים חלוקים בדעותיהם. יש שופטים הרואים באמירות אלה חוסר תום לב והטעיה מצד המבטח. יש הרואים בהן התנהגות לגיטימית. לדעת האחרונים, המבטח לא צריך להתנהג אל המבוטח כמו מלאך ולהזהיר אותו כי הוא עומד לאבד את זכויותיו. כך, ללא חמלה, פוסקים חלק משופטינו.

הנה דוגמא: רכבו של המבוטח נגנב. המבוטח הגיש תלונה במשטרה, אולם ממתלונן הפך לחשוד בביום הגניבה. המבטח הודיע לו כי רק עם סיום החקירה תדון בתביעה. לאחר שנים, התיק נסגר. המבוטח יצא צח כשלג, אולם את כספי הביטוח איבד. ההמתנה לסיום החקירה במשטרה נמשכה יותר משלוש שנים. השופטת דחתה את תביעתו בטענת התיישנות.

נניח שהמבוטח עבר תאונה קשה ושיקום ממושך, ורק לאחר שנים התפנה לטפל בתביעה. האם גם אז התביעה מתיישנת?

כן. השופטים לא עושים בעניין זה חסד עם המבוטח. השופטים סופרים 3 שנים מיום התאונה ודוחים את התביעה על הסף. רק מחלת נפש וגם היא בתנאים מאוד קשים מאריכה את ההתיישנות.

אדם עבר תאונה. חלף זמן רב עד שהתברר כי הנזק הוא לצמיתות. האם סופרים את ההתיישנות מיום התאונה או מהיום בו התגבשה הנכות הצמיתה?

שאלה זו עוררה מחלוקת קשה בין השופטים. לבסוף, ברוב דעות, נפסק בבית המשפט העליון, לטובת חברות הביטוח: מרוץ ההתיישנות מתחיל ממועד אירוע התאונה. אסור אם כן, להמתין למועד גיבוש הנכות או למועד בו המומחה קובע נכות. יש להגיש את התביעה לפני חלוף שלוש שנים ממועד התאונה.

מה שאתה מתאר זה כמו בג'ונגל: האם מבטח היודע שתביעה עומדת להתיישן לא חייבת להזהיר את המבוטח?

גם כאן הכול תלוי בשופט. הנה דוגמא לשופט הסבור כי לתאגידי הביטוח מותר לנהוג כאנשי עסקים שכל מטרתם היא להרוויח, גם על חשבון מבוטח שתביעתו צודקת: נזילת מים בבית המבוטח. המבטח נטע בליבו של המבוטח את האמונה שפניו לסילוק התביעה: ניהל עמו משא ומתן, הציע לו הצעה כספית ורמז כי ייתכנו שיפורים בהצעה. בין לבין חלפה תקופת ההתיישנות. השופט: התנהגותו של המבטח מקובלת וסבירה. זכותו של המבטח לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים שלו. אינטרסים אלה לא כוללים הפניית תשומת לב המבוטח לכך שתביעתו עלולה להתיישן.

אך יש גם שופטים שדעתם הפוכה: נהג אוטובוס נפצע קשה מאד בפיגוע חבלני. 4 חודשים לאחר הפגיעה הודיעה אשתו למבטח על פציעת בעלה ונענתה במכתב כי יש לצרף לפנייה עוד מסמכים. הנפגע המתין עד לקביעת נכותו הצמיתה במוסד לביטוח לאומי. בין לבין חלפו שלוש שנים מיום הפיגוע. כשהמבוטח הגיש את תביעתו לבית המשפט, המבטח לא התבייש לטעון להתיישנות. השופטים קבעו שאמנם מרוץ ההתיישנות מתחיל מיום הפיגוע, אולם התנהלותו של המבטח איננה מאפשרת לו לטעון להתיישנות. כאשר שיגר המבטח את מכתבו למבוטח וביקש ממנו מסמכים רפואיים, חובתו הייתה לציין בגוף המכתב אזהרה לגבי תום תקופת ההתיישנות.

המפקח על הביטוח אימץ עמדה זו. בחוזר שנכנס לתוקף בחודש יוני 2011 קבע המפקח כי המבטח חייב להתריע בפני המבוטח על תקופת ההתיישנות, כמעט בכל מכתב הנשלח אליו.

ומה קורה כשאנחנו לא יודעים בכלל על קיומו של ביטוח? נניח, למשל, שארבע שנים לאחר פטירת בן משפחה נודע על קיומה של פוליסת ביטוח חיים?

גם אז אין הנחות בבתי המשפט. הם קובעים שהתביעה התיישנה. בתי המשפט אומרים שעלינו למהר ולחפש את הפוליסות, שעלינו להתייעץ מיד עם עורך דין בתחום הביטוח ולא לגלות שאננות ולהמתין שהפוליסה תתגלה.

תלמיד נפגע בתאונה. למרות נכותו, התגייס ליחידה קרבית. לאחר שחרורו מהצבא נודע לו כי קיימת פוליסה המבטחת את תלמידי בתי הספר. בית המשפט דחה את התביעה בקבעו כי תקופת ההתיישנות חלפה והיה על החייל לפנות לעורך דין עוד קודם לכן כדי לברר את זכויותיו.

ואם אנחנו מוצאים פוליסה אחת שהותיר המנוח ואצל המבטח יש עוד פוליסות. האם המבטח חייב להודיע לנו על קיומן של פוליסות נוספות?

למרבה הצער, לא מוטלת על המבטח חובה לגלות שיש אצלו פוליסות נוספות. הניסיון לשכנע את המפקח על הביטוח להורות לחברות הביטוח לעשות זאת, כשל.

ואם אדם עובר תאונה, סובל מכאבים קלים ורק כעבור שנים מסתבר שאותם כאבים היו תחילתה של מחלה קשה?

גם אז בתי המשפט דוחים את התביעה על הסף בטענה אבסורדית לפיה מרוץ ההתיישנות מתחיל עם התאונה וזו בעיה שלנו או של מדע הרפואה שהמחלה לא אותרה מידית.

המבטח משלם לי עבור אובדן כושר עבודה. הפוליסה כוללת גם תשלום עבור נכות צמיתה. אולם בינתיים הנכות הצמיתה לא התגבשה. האם עלי לדאוג?

בהחלט. מבוטחים רבים סבורים כי העובדה שהם מקבלים תשלום עבור אחד הכיסויים בפוליסה שוללת את האפשרות שהמבטח יעלה טענת התיישנות בבואנו לתבוע את זכותם לתגמולי ביטוח עבור כיסוי אחר באותה פוליסה. אולם בתי המשפט קבעו כי תשלום עבור כיסוי אחד, אינו מאריך את התיישנות התביעה עבור הכיסוי האחר.

לסיכום מספר טיפים שחשוב לזכור:

1. תקופות ההתיישנות בביטוח הן קצרות ביותר. לרוב 3 שנים. לעיתים ימים ספורים.

2. עם קרות מקרה הביטוח (התאונה, המחלה, המוות, השריפה, הגניבה וכיוצא באלה אסונות) יש לברר אצל עורך דין מומחה לתביעות ביטוח, מהי תקופת ההתיישנות החלה על המקרה הספציפי. לא לסמוך על נציג תאגיד הביטוח האומר לך "יהיה בסדר". אם מישהו אומר לך יהיה בסדר, תתחיל לדאוג.

3. את מועד ההתיישנות יש לסמן ביומן באדום, ולהפנים כי זהו מועד אחרון בהחלט להגשת התביעה לבית משפט.

4. הבטחות של נציגי תאגידי הביטוח בנוגע להארכת תקופת ההתיישנות חייבים לקבל בכתב.

5. לא להתעלם מהרשום במכתבים שתאגידי הביטוח שולחים אליך. כיום תאגידי הביטוח חייבים להתריע על התיישנות.

6. לעיתים כתוב במכתבי תאגידי הביטוח "בכפוף לטענת ההתיישנות", באותיות קטנות למעלה. משמעותו של משפט קטן זה כי ההתיישנות ממשיכה לרוץ למרות שהגשת? תביעה למבטח, למרות שהוא מציע לך להמתין, למשל עד שתקבע הנכות בביטוח לאומי.

7. בכל מקרה, יש להקפיד ולהגיש בזמן תביעה לבית המשפט, כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. אם תגיש תביעה בזמן והמבטח ישלם לך, קל מאד למחוק את התביעה וגם לקבל בחזרה את האגרה. לעומת זאת אם לא תגיש תביעה בזמן, תאבד את זכויותיך לעד.

8. אם קראת מדריך זה באיחור וחלפה תקופת ההתיישנות, גם אז אל תוותר. בתי המשפט קבעו כי על תביעות נגד תאגידי הביטוח בעילות תביעה לא ביטוחיות, לא חלה תקופת ההתיישנות המקוצרת. לכן בדוק אצל עורך דין מומחה בתביעות ביטוח, אולי תוכל לתבוע את תאגיד הביטוח על התנהגות שלא בתום לב, על הטעיה, על רשלנות מקצועית של נציגיה, על הפרת חובת הנאמנות ועוד. תביעה בעילות אלה ניתן להגיש תוך 7 שנים.

9. ולבסוף, טיפ הקשור במזל: המבטח חייב להעלות את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה שלו בבית המשפט. אולי יתמזל מזלך ועורך דינו של המבטח יהיה רשלן (או הגון) ולא יעלה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה. כבר היו מקרים כאלה.