לשכת עורכי הדין מאשרת כי עיכבה 4 שנים תלונות על עורכי דין תוך שהיא ממליצה על אחד מהם לכהן כשופט בביהמ"ש העליון כך שהתלונה נגדו פשוט תתנדף כלא הייתה!!! ועדת האתיקה מחוז תל אביב לא מסתפקת בעיכובים לא חוקיים. היא גם מעליבה, מהלכת איימים ואף שולחת מטעם עצמה תלונה שקרית על מתלונן שבכלל אינו עורך דין ולא סר למרותה ו...מכתבת את עורכי הדין בתלונה שהיא עצמה שלחה נגד המתלונן נגדם.
יושב ראש הוועדה, עורך הדין ערן גולן, כינה מתלונן, לאחר כשנתיים של סחבת בתלונה שהגיש, כמפעיל לחצים פסולים, "מוציא דיבה" דרוש חקירה ו"לא אמין" בתחילת דצמבר 2022. למותר לציין כי עוד בסוף אותו החודש כבר החליטה הוועדה בראשותו להעמיד לדין את עורכי הדין על פי אותה התלונה ממש, בלי חקירה, בלי דיבה, בלי דחיית לחצים פסולים, ובלי שום עניין של אמינות. התלונה התבררה כמוצדקת על ידי הוועדה. נקודה. ו...זהו. שום הסבר או התנצלות להאשמות חסרות הכיסוי.
בהמשך, הטענות המקדמיות של עורכי הדין בפני בית הדין נדחו. גם עכשיו יושב הראש המשמיצן לא ניצל את הזדמנות הפז להתנצל אפילו באיחור. עורכי הדין עמדו לדין, הם החליטו שלא לתת עדות ולא הזמינו עדים מטעמם. כעת הם ממתינים לגזר דינם.
למעשה, הוועדה שלא הסתירה את הטינה הבוטה שלה למתלונן והאשימה אותו האשמות מבזות ללא שום כיסוי, אף לא לשיטתה היא, ביצעה, כאמור, נקמה מיידית בשנוא נפשה. התלונה שהגישה נגדו משלבת מראית עין רשלנית המנסה להסתיר מסע שיימינג זדוני המתוכנן עד אחרון הפרטים. אולי הוועדה לא מצטיינת בהעמדה מהירה לדין של עורכי דין שסרחו אך היא מהירה, קטלנית ומיומנת בהפצת שיימינג מיידי קטלני ופרימיטיבי נגד מתלונן שבכלל לא סר למרותה ולמרות שהיא עצמה מצדיקה את התלונה שהגיש.
אז הנקמה בוצעה כך: הוועדה שלחה מטעמה, כלומר ממש מטעם ועדת אתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, מטעם כל הוועדה, כ-20 עורכי דין שביזו את אמון הציבור בלשכה, לא פחות, תלונה מטעה ומרושלת נגד המתלונן. התלונה נשלחה לעמותה בת 1200 ראשים של חברים פעילים!
העמותה: לשכת שמאי המקרקעין! כן, קראתם נכון. ועדת האתיקה שלחה תלונה ללשכת השמאים כשהנמען הוא לשכת שמאי המקרקעין. כלומר, תלונה לעיונם של 1200 חברים וגם מתחרים של המתלונן! התלונה הסתמכה על פסק דין מבוטל שהוועדה ידעה (בהצהרה מתועדת שלה למבקר המדינה) כי בוטל חצי שנה קודם לכן. פסק הדין בשלום עצמו ניתן שנה וחצי קודם לתלונה והיה זמן רב, למעלה משנה, בידי הוועדה, עוד לפני שבוטל.
אם זה לא מספיק, הוועדה הציגה פרשנות שחוזה ל-25% הוא לטעמה חוזה ל-60%. וכל הטוב הזה ב"תפוצת נאטו" במייל ששורת הנושא שלו: חשד לעבירה עם שם מלא של המתלונן. והעיתוי לשליחת המייל? יממה לאחר שמבקר המדינה הודיע על סיום הבדיקה שביצע בוועדה לבקשת המתלונן! אתה הבנת את זה, ברוך?
נקמה פרימיטיבית לתפארת לשכת עורכי הדין.
ועדת האתיקה מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין הפכה אם כן לחלום בלהות עבור נפגעים שנאלצו להתלונן על עורכי דין. חוק לשכת עורכי הדין הסמיך את הלשכה לדון בעבירות אתיות של עורכי דין שסרחו. יושה הראש של ועדת האתיקה מחוז תל אביב, במכתב ששלח אלי בסוף 2022, התפאר בכך כי הוועדה צברה פיגורים וטרם דנה אז בתיקים משנת... 2018! לדבריו יש בהישג מפואר זה (בצניעותו מציין יושב הראש כי ההישג המרשים הזה הושג בטרם זמנו), כדי לאיין מראש כל טענה שלי על איתרוג נילונים מיוחסים בוועדה - האחד בן של שופטת בבית משפט עליון בדימוס והשני הומלץ על ידי לשכת עורכי הדין עצמה לכהן כשופט בבית משפט עליון! (להלן: הבן של והמומלץ של). לדבריו כל לחץ שלי לדון בתלונה לכל הפחות מבלי לחרוג מלוח הזמנים הקבוע בחוק (חודשים ספורים) הוא לחץ פסול על הוועדה.
למרבה התדהמה, חרף הטענות של יושב הראש לתור של 4 שנים בדיון בתלונות, התור מאחוריו בחר להתחבא, המכתב שלו אמנם נשלח קרוב לשנתיים לאחר שהגשתי את התלונה וזה עדיין מסתדר (לוגית) עם הטיעון המדהים שלו. אבל מעשה שטן! קרוב לשנה קודם, ב-13/1/2022, בתקופת יושב הראש הקודם, בטרם חלפה אף שנה אחת מהגשת התלונה, דווקא כן קיבלתי מכתב מוועדת האתיקה, כשבוע לאחר פרסום ברשומות של המועמדות של הנילון כמועמד לבית המשפט העליון (בהמלצת נציגי לשכת עורכי הדין), לפיו התלונה (לאחר שהועברה לייעוץ משפטי ועוכבה בשל כך זמן רב) נבדקה וכבר הונחה על שולחן ועדת האתיקה. ואמור: תוך פחות משנה. לא תוך 4 שנים. אז אמר!
בשלב של אותו מעמד מרגש ובומבאסטי של ההנחה על השולחן, עירבתי רק את מבקר הלשכה בסחבת של כשנה נכון לאז, ויוצגתי על ידי עורך דין נמרץ. עדיין לא הפעלתי את מבקר המדינה ונציב התלונות אצלו ובוודאי שלא הופליתי לטובה.
והנה, בכל זאת: תוך שנה. לא תוך 4 שנים. אבל יושב הראש המהיר יחסית התחלף, הגיע אותו משמיצן, ובתום שנה נוספת, מבקר המדינה ונציב התלונות הם שאילצו את הוועדה את המשמיצן העומד, לבושתנו, בראשה, להגיש סוף סוף קובלנה. כך או כך, הטענה ל-4 שנים נשמעת עכשיו קלושה ונטולת הקשר.
אם כן: התלונה שהגשתי נמצאה מוצדקת גם לדעת וועדת האתיקה מחוז תל אביב בכבודה ובעצמה וגם הטענות המקדמיות לביטול הקבילה נדחו בבית הדין.
כל זה הושג אך ורק בכורח בדיקה נמרצת שביצע נציב התלונות אצל מבקר המדינה בטיפול בתלונה שלי, ורק כשנתיים לאחר שהוגשה, ולאחר שהוטחו בי עלבונות קשים וחסרי כיסוי.
ההנחה על השולחן, שהתבררה כשמחת עניים בה מהתלת הלשכה במתלוננים במהלך שנים דל המתנה לדיון בתלונה שלהם, בניגוד לחוק, באה מייד לאחר שהוועדה דרשה, לשווא, מהנילונים, בזמן שאחד מהם מועמד למשרת שופט לבית המשפט העליון, לענות לגופו של ענין על התלונה שהגשתי.
חלק מהתלונה כלל בשלב זה עבירות שביצעו בתוך כתב ההגנה שלהם בערעור לבית המשפט מחוזי נגדם (הערעור התקבל חרף אותה עבירה והפך חלוט בהחלטה של בית משפט עליון). כלומר, בשלב הזה, אם נאמץ את מילון המושגים המהתל של הוועדה, יש הנחה על השולחן תוך שהוועדה יודעת על הגשת הערעור.
הופה. יש כאן ארוע מכונן. במילון המושגים המהתל של הלשכה, הערעור לבית משפט מחוזי נחשב בוועדת האתיקה כהליך מקביל, מושג מהתל המצדיק, כמובן, הקפאת תלונה. אבל קשה גם להמליץ על נילון לבית משפט עליון וגם לדון בהליך משפטי נגדו כמעכב תלונה. הרי גם בחירה לשופט בבית משפט עליון בהמלצת נציגי הלשכה היא הליך משפטי מקביל לטיפול בתלונה. והצפתי את הענין אצל מבקר הלשכה. אז הפעם צץ לו אינטגריטי לרגע והייתה הנחה על השולחן. ואז הנילון לא נבחר לבית המשפט העליון, ולכן גם לא התנער באלגנטיות מתוכננת היטב מהתלונה, כפי שיכול ותוכנן מלכתחילה. הנה: ההליך המקביל חזר והוריד בחזרה, בפועל, את התלונה מהשולחן.
אך במכתבו של המשמיצן, קרוב לשנה לאחר ההנחה על השולחן שנעשתה בידיעה מלאה על הליך מקביל, הוא דווקא בחר להאשים אותי כי אני מוציא דיבה, אדם לא אמין ושהוועדה יכול ותחקור דווקא אותי לפני שתחליט האם להעמיד לדין את עורכי הדין.
ברוח הדברים הודיע לי כי הדיון בעניין התלונה נגד הבן של והמומלץ של, שזה קרוב לשנה מונחת על שולחן הוועדה, לכל הפחות על פי ההודעה שקיבלתי ולא שונתה מאז, ולאחר שההליך המקביל, שנוטרל זמנית בשל המועמדות לעליון וחזר להיות הליך מקביל עם כשלון מה שנחזה כניסיון נואש למלט מיוחס מהעמדה לדין כגנבים בלילה, ממילא הסתיים מזה חצי שנה...בכל זאת הדיון ייערך... אי שם במועד בלתי ידוע! אתה הבנת את זה, ברוך? התירוצים נגמרו. ובכל זאת! יעוץ, הנחה, מקביל, מועמדות ועכשיו...סתם. משמיצן! לא צריך יותר אפילו לא תירוצים.
למותר לציין שהתלוננתי מייד על המכתב המקומם וחסר הפשר למבקר המדינה והתלונה הועברה לנציב תלונות הציבור. למבקר המדינה ניתנה תשובה כי העיכוב נובע בעיקר מהגשת הערעור שלי לבית משפט מחוזי ולהמתנה של הוועדה לפסק דין שהתקבל במאי 2022. כלומר חצי שנה לפני התירוץ הזה. אך ביום 13/1/2022 נשלחה לי הודעה כי התלונה מונחת על שולחן ועדת האתיקה, וממתינה לדיון. זאת כאשר הוועדה כבר מודעת לערעור שהגשתי למחוזי ואף דרשה מהנילונים, לשווא, להסביר את העבירות עליהן הצבעתי מתוך כתב ההגנה שלהם שהוגש באותו הערעור ואותו הליך מקביל(המכתב לנילונים ברשותי ונשלח אלי על ידי מבקר הלשכה). העבירה לטענתי בוצעה בתוך כתב ההגנה לערעור, מהווה טענה נגד כשרות הסכמים ועסקאות שהנילונים עצמם נטלו חלק בגיבושם.
עיננו הרואות כי משהו בגרסאות של הוועדה על סיבות העיכוב בהעמדה לדין של וילציק וכהן פשוט לא מסתדר והיא פשוט מתנהלת כמו קרקס. כך מתערבבים להם בו זמנית הנחה על השולחן תוך שנה, טענה לקיומו של תור של 4 שנים שאני בתוכו, תור וטיעון שאינם חוקיים בעליל, המתנה לסיום הליך מקביל למרות שהיה ידוע לוועדה כשהניחה על השולחן ולא במגירה את התלונה. והנה יושב ראש חדש מאשים כי המתלונן לא אמין, מוציא דיבה וצריך לחקור אותו לפני החלטה בתלונה. אז מי בכלל חשב לקבול נגד עורכי הדין עצמם??? קודם הביאו את ראשו של המתלונן על מגש! ופתאום. מבקר המדינה בשטח, וההחלטה לקבול לבטח! מייד.
מגדל הקלפים של תור ל-4 שנים, דיון מקביל, דופי במתלונן, כל אלו מתנפצים ברגע! לא שנה, לא 4 שנים, לא הליך מקביל. לא דיבה. לא חוסר אמינות. לא חקירה של המתלונן. פתאום הכל טוב. מעמידים לדין.
זה רציני???
לוח הזמנים כאן מדהים. המכתב המכפיש של ערן גולן, יושב הראש המשמיצן, נכתב ביום 8/12/2022 (כזכור: דיבה, חקירה, חוסר אמינות, לחצים פסולים). ביום 19/12/2022 פנה נציב קבילות הציבור לוועדת האתיקה לברר את פשר העיכוב הלא חוקי של כשנתיים בטיפול בתלונה שהגשתי בפברואר 2021. והנה, ביום 27/12/2022, כלומר 19 יום בלבד לאחר שכוניתי מתלונן שמפעיל לחצים פסולים ולא מחכה כמו כולם 4 שנים, לא אמין, מוציא דיבה, אדם שיש לחקור אותו כתנאי לדון בתלונה שלו, ו-8 ימים בלבד מהפניה של המבקר, ממש נס כד השמן, ועדת האתיקה מחליטה על העמדה לדין של שני עורכי דין המיוחסים, הבן של והמועמד של בהתבסס על התלונה שלי, עם כל הדופי, זה כל היופי!
הנה, לא אי שם בעתיד. מייד.
כלום לא ראוי היה שיושב ראש הוועדה יודה לי כי רק בזכות העקשנות שלי, למד לפתע לתת שירות הולם תחילה עבורי ובהמשך, יש לקוות, לציבור כולו? גם בלי מבקר מדינה בעורפו? הרי הצדיק פשוט לא ידע אילו כוחות נשגבים חבויים בתוכו למתן שירות מהיר ואדיב לציבור. והנה. קרה נס. הוא יכול! עכשיו הוא יודע! איזה כיף! איזו תגלית משמחת!
ואשאל: כך סתם עולבים במתלונן וטופלים עליו האשמות כזב, שמתבררות ככאלו עוד באותו החודש, ו....כלום? שום התנצלות??? שום חרטה???
אבל חכו. טרם נגענו אף בקצה הקרחון. התלונה הוגשה בפברואר 2021 אבל דיון בוועדה עצמה התקיים לבסוף, רק תחת איום ביקורת מבקר המדינה, ב-27/12/2022. סחבת של כשנתיים. מה קרה באמצע תקופת הסחבת הזו?
בדצמבר 2021 החליטה לשכת עורכי הדין להמליץ באמצעות נציגיה על עו"ד אלי וילצ'יק כאחד המועמדים שלה לכהן שופט בבית משפט עליון מבלי שוועדת אתיקה מחוז תל אביב תתריע על כך ותדרוש לכל הפחות עיכוב בכהונה, היה והנילון ייבחר, עד בירור התלונה וחשוב מכך, התניית משרת השיפוט בתוצאות הבירור (התוצאה ידועה כיום: העמדה לדין!).
בעקבות כך שר המשפטים דאז, גדעון סער, פרסם בילקוט הפרסומים בתחילת ינואר 2022 את הנילון אלי וילציק כמועמד רשמי לכהן שופט בבית משפט עליון. זאת בעוד התלונה נגדו מעוכבת זה כשנה בצורה לא חוקית אך לימים תביא להעמדתו לדין. היה ו-וילציק היה נבחר לשופט בבית משפט עליון -הייתה חברותו בלשכה מסתיימת מייד עם כהונתו כשופט והתלונה שלי הייתה נשארת כתובה על הקרח!
הנה לכם דרך מפוקפקת למלט עורכי דין מיוחסים מאימת הדין המשמעתי, כגנבים בלילה. לפיכך, נדרשתי להקריב מזמני הפנוי ולשלוח לוועדה לבחירת שופטים בכוחות עצמי את כל חומרי התלונה. אז כהיום לא היה לי האמון כי המשמיצן ואנשיו עשו זאת נאמנה.
כך או כך, הנילון לא נבחר וגם לא היה בהכרח המוביל מבין מומלצי הלשכה. לימים, לשכת עורכי הדין מצאה את התלונה נגדו מוצדקת לחלוטין והוא עמד לדין, טענותיו המקדמיות נדחו, הוא החליט לא לתת עדות והוא ממתין לגזר הדין. צחוק הגורל שהלשכה לפתע אצה להודיע בראש חוצות על העמדתו לדין בתפוצת נאטו ששלחה למזכירות...לשכת שמאי מקרקעין...עבור הנמען לשכת שמאי מקרקעין. 1200 שמאים פעילים...
וכאילו להוסיף חטא על פשע, למכתב זה צורפה ההודעה הרשמית בה מודיעה הוועדה למומלץ המאוכזב מאי בחירתו לבית משפט עליון, כי יועמד לדין כאחרון עורכי הדין! כמה חשוב היה לוועדת האתיקה שחברי לשכת שמאי המקרקעין ידע על כך.
אם להיות כנה ולהקדים את המאוחר, אני כמובן מיתמם. בואו. מטרת פרסום ההודעה על ההעמדה לדין הייתה שקופה: אנחנו את שלנו עשינו. העמדנו לדין! עכשיו תורכם להעמיד את המתלונן דן לאופר לדין! נרחיב כמובן על התלונה הבלתי נתפסת של ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין נגדי, נגד שמאי מקרקעין שאינו עורך דין, ולא סר למרות הוועדה בכלל, המופנית...ללשכת שמאי המקרקעין. לפני כן נתאר את הקש ששבר את גב הגמל לטעמי.
אני אזרח מודע מאוד לזכויותיו ועל כך גאוותי. צרם לי מאוד שעוד 4 עורכי דין שיתפו פעולה עם העבירות המשמעתיות שביצעו כהן ו-וילציק במטרה לפגוע בי ובפרנסת משפחתי. לתפיסת עולמי, שום עורך דין בשום סיטואציה לא רשאי לפגוע באזרח תוך ביצוע עבירות אתיות.
לכן, משלמדתי בזמני החופשי את דבר העבירות האתיות שעברו, התלוננתי בכוחות עצמי ללא ייצוג משפטי נגד 4 עורכי דין נוספים שעבדו במשרדו של וילציק בזמן שהמשפט התנהל לו בבתי משפט שלום ומחוזי (המשפט ממשיך אך כיום מתוך אותם 4 עורכי דין נשאר אך אחד והמשרד עצמו התאחד ונבלע במשרד נשיץ ברנדיס אמיר).
התאריכים מספרים לטעמי את התגבשות הכעס חסר השליטה בוועדת האתיקה, כעס שהביא אותה להגיש תלונה מיותרת בהגדרה, מטעה בהגדרה, פוגענית בהגדרה ורשלנית בכל קנה מידה. אבל רגע. אותו הכעס שעוררתי, אין לו בכלל מקום וסיבה בוועדת אתיקה תקינה. מדהים שהוועדה אפילו לא מנסה להציג פנים תקינות. לא מנסה בכלל להסתיר את הכעס. היא מזמן שכחה את תפקידה הסטטוטורי והערכי. היא פשוט טובעת בים של מניעים זרים. אין לה רגע דל לנשום עמוק ולהבין עד כמה הרחיקה לכת. הוועדה פשוט הפכה למה שרבים יכנו: שכונה.
התלונה נגד 4 עורכי הדין הוגשה ביום 12/12/2021 עם העתקים ששלחתי בעצמי לנילונים, אז עבדו הנילונים ב-3 משרדי עורכי דין שונים. שבועיים לאחר מכן קיבלתי אישור כי התקבלה. ביום 14/9/2022 הודיעו וילציק וכהן ומשרדם לבית המשפט העליון, במסגרת רשות ערעור תוקפנית שהגישו ושנדחתה בבושת פנים על הסף, כי הנילונים בכלל לא קיבלו מוועדת האתיקה הודעה על כך שהוגשה נגדם תלונה. הם פשוט לעגו לי על כך באותה בקשת רשות ערעור וכינו אותי מטריד סדרתי.
אני לא לגמרי קורבן במשחק הזה. אני שחקן. אני מחזיר מלחמה, אני עומד על הזכויות שלי. לעיתים אני מתנהל מעט בעורמה אל מול הרשע הזה בו נתקלתי.
כאשר ההחלטה להעמדת וילציק וכהן כבר בידי, וכאשר התגבש לו עיכוב לא חוקי בטיפול בתלונה נגד אותם ארבעה, פניתי שוב, ביום 10/1/2023 לנציב התלונות אצל מבקר המדינה וביקשתי לבדוק, אז כבר יותר משנה לאחר הגשת התלונה, האם אכן ועדת האתיקה שוב מעכבת עיכוב לא חוקי את הטיפול בתלונות הנוספות, מה בכלל נעשה בעניין התלונות, והאם כהן, וילציק ומשרדם פשוט שיקרו לבית המשפט או שמא הוועדה אכן לא טרחה להודיע להם על התלונה נגדם מזה יותר משנה. מתברר שלא טרחה. ממש ככה.
וכאן, לטעמי, ועדת האתיקה איבדה את זה. שימו לב לתאריכים:
ביום 10/1/2023 אני מתלונן למבקר המדינה. ביום 30/1/2023 ועדת האתיקה עושה שני דברים: מודיעה לוילציק על ההחלטה על העמדתו לדין חודש תמים קודם לכן ומחליטה באותה הנשימה גם לדון באיחור של שנה בתלונות שהגשתי נגד 4 עורכי הדין הנוספים וגם לדחות אותן על הסף ללא נימוק ומבלי שבכלל הודיעה להם לפני כן על דבר התלונה שהוגשה נגדם.
נציב תלונות הציבור מוסמך לדון רק בקיום נהלים של טיפול בתלונות, ובהינתן קבלת החלטה הודיע ביום 6/2/2023 על הפסקת הטיפול בתלונה. ממש למחרת, ביום 7/2/2023, כמו ילד שהוריו עזבו לפני רגע את הבית, חתם פרקליט הוועדה על תלונה נגדי שמזכירה מטעמו תשלח במייל ביום 12/2/2023 ללשכת שמאי המקרקעין.
מחלקת הקבילה בוועדת האתיקה, זו שאמורה לשכנע את בית הדין להרשיע את וילצ'יק וכהן, דאגה לשלוח בסתר הן את המייל עצמו ששלחה ללשכת השמאים והן את התלונה עצמה לבא הכוח של וילצ'יק. הנימוק המדהים שלה לכיתוב התלונה שהיא הגישה נגד המתלונן דווקא לעורך הדין נשוא התלונה אותו היא עתידה, בכל הכבוד, להעמיד לדין: הגשת עזרה מוצהרת למי שהיא מעמידה לדין. כן. זו העמדה שמציגה הוועדה.
מה אני אגיד לגם, נזכרתי במערכון של הגשש החיוור. במערכון, שופט שדן בתביעה נגד חוליגן מביתר ירושלים מתחיל לפתע להתלהם בעצמו ועד מהרה הוא פורץ בשירת ההימנון: אין גדולה כמו ביתר...
היכולת המופלאה הזו של הוועדה לגבש תלונה, ללא סיבה וללא שום חובה להכין אותה, תוך יממה, ממחישה את עזות המצח של הוועדה לקיים תור של 4 שנים בטיפול בתלונות הציבור נגד עורכי הדין, בעוד חקיקת המשנה לחוק לשכת עורכי הדין מחייבת את הוועדה לטפל במסגרת זמנים קשיחה של חודשים ספורים!
ההכפשות של יו"ר וועדת האתיקה מחוז תל אביב מיום 8/12/2022 שנעלמו לחלוטין בזמן הביקורת של מבקר המדינה (החל מיום 19/12/2022 וכלה ביום 6/2/2023) חזרו וקיבלו משמעות מעשית יממה לאחר סיום הבדיקה של נציב התלונות!
לא סתם אמרתי כי הוועדה איבדה את זה. אתייחס בקצרה לפגמים הבלתי נתפסים ובכל הכבוד גם בלתי נסבלים, בתלונה שהוגשה נגדי. כלומר, ועדת האתיקה של עורכי הדין, הפכה עצמה למעין גוף סוברני להתלונן לגורמים חיצוניים נגד מתלוננים שלאסונם נדרשו לשירותה ושאינם עורכי דין ובכלל אינם סרים למרותה, וזאת גם לאחר שהחליטה כי התלונות שהגישו מוצדקות ויש בהן לקיים אינטרס ציבורי. ואת העתק התלונות שהוועדה הבוגדנית הזו הגישה מטעמה נגד מי שהפקידו אצלה תלונה נגד עורך דין, היא מכתבת לאותו עורך דין אך במטרה לעזור לו.
• המכתב חתום על ידי פרקליט הוועדה, רחמים רמי דיין. אבל הוא נשלח מאת וועדת האתיקה עצמה ועל ידי מזכירות הוועדה. כלומר: המתלוננת היא וועדת האתיקה כולה (כ-20 עורכי דין) ולא בעל תפקיד ספציפי בה. לטעמי, האחריות על המכתב חלה על כל חברי וועדת האתיקה המחוזית אשר אישרו או הפקירו פרא את הוועדה להפוך לגוף המכפיש מי שבכלל אינם סרים למרותה. חברי הוועדה קיבלו ממני דיווח בכתב על השערוריה ומצאו לא להגיב.
תלונה אישית שהגשתי נגד יושב הראש והפרקליט לוועדת אתיקה ארצית בלשכת עורכי הדין הניבה אישור כי הוועדה מבררת את התלונה. מאז, בקשות שלי בכתב לקבל תשובה האם שני הג'נטלמנים התבקשו בכלל להגיב לתלונה ואם כן, לקבל לתגובתי את תשובתם, נענו ב...שתיקה. ואתם מבינים שגם מבקר המדינה נדרש לנושא. הסיבה המקוממת ביותר שהוצגה למבקר: חשש מטענה אפשרית של עורכי הדין העומדים לדין על אכיפה סלקטיבית של וועדת האתיקה של עורכי הדין, אם לא תפעל נגד המתלונן נגדם! אמיתי! לא המצאתי.
ניחה. אותה וועדת האתיקה בכלל החליטה לקבול נגד וילצ'יק ושותפו כהן בפני בית הדין של הלשכה, ומחוייבת עתה על פי חוק לשכת עורכי הדין לקבול על פי תלונתי בפני בית הדין.
בית הדין הקשה על הוועדה והציג בפניה את הקושי הזה. הוועדה החליטה להמשיך וחהיות הקובלת (התובעת).
• מפתיע, אבל אחד הנימוקים לעיכוב של שנתיים, לדיון כלשהו של הוועדה בתלונה שלי, היה ההמתנה לפסק דין של בית משפט מחוזי שלימים ביטל פסק דין נגדי בבית משפט שלום. בנוסף, כאמור, שלחתי לוועדה ובהעתק למבקר המדינה את ההחלטה של בית המשפט העליון לדחות על הסף במעמד צד אחד את בקשת הערעור שהגישו הנילונים. אם כן, הבטלות החלוטה של פסק הדין בבית משפט שלום הייתה ידועה לוועדת האתיקה.
ההסבר למבקר, מעשה שטן, הפך הודאה מוצהרת ומתועדת וכתובה של הוועדה כי ידוע לה על הצלחת הערעור, כי פסק הדין המחוזי בידיה ואף השפיע משמעותית על הטיפול שלה בתלונה שהגשתי.
כיצד, אם כן, אותה ועדה שקידשה קודם לכן את פסק הדין במחוזי כסיבה לעיכוב בטיפול, מגישה נגדי תלונה ללשכת השמאים, תלונה המתבססת על פסק הדין שכבר בוטל על ידי אותו פסק הדין שקידשה? אותו פסק דין שהוועדה הסבירה למבקר המדינה כי קבעה לפיו את זמני הטיפול בתלונה שהגשתי? אופס!
• זאת ועוד. עוד מעשה שטן. הוועדה סרקה לצורך התלונה, בזדון, אך ורק את הכותרת הטכנית של כתב הערעור, ולא צירפה בכלל את תוכן הערעור עצמו, שלא לדבר על פסק הדין שנענה לאותו כתב ערעור. כתב הערעור, נזכיר, היה בידו לשכנע את בית המשפט המחוזי ואף את בית המשפט העליון לבטל את פסק הדין בשלום בטלות חלוטה ומוצגות בו התשובות שלי לגופו של פסק הדין המבוטל. אין זכר בתלונה לכך שבטלות פסק הדין עליו מתבססת התלונה היא בטלות חלוטה לגמרי על פי החלטה של בית משפט עליון בידיעת הוועדה!
אין מנוס מחשד שהוועדה פשוט ניסתה להונות את לשכת שמאי המקרקעין, או לפחות את מי שיקרא את שורת הנושא של המייל שנשלח בתפוצת נאטו, לצורך יצירת גל שמועות ושיימינג ראשוני גדול, כאילו היא מתבססת על פסק דין תקף!
סיפור קטן הממחיש את חוסר תום הלב המוחלט בוועדה: לימים מצא יושב ראש וועדת האתיקה, שכרגיל לא ענה עד כה על ההאשמות החמורות המפורטות כאן, האשמות שהוטחו על ידי וביוזמתי בפניו בפורומים גדולים של מכותבים במיילים, לטעון כי לטעמו פסק הדין במחוזי אך אישר את ההאשמות נגדי בפסק הדין בשלום. זה כמובן לא נכון ומפליא שעורך דין המצוי באתיקה כשל כך בהבנת הנקרא.
פסק הדין במחוזי מתאר האשמה נגד עורכי הדין ונגדי בפסק הדין בשלום ואך פוסק שאכן היתה התקשרות וכי ההתקשרות בלתי חוקית.
ואולם פסק הדין התקף שהתקבל בבית המשפט המחוזי, בכלל לא נדרש לשאלת הזהות של האשמים באי החוקיות של ההתקשרות, שמא רק עורך הדין, שמא גם השמאי. היה וראה בית המשפט המחוזי לשמר את אשמת השמאי כפי שהאשים אותו בפול גז בית משפט השלום, חזקה כי היה עושה כן במפורש.
גם לא ברור מה יכולה הייתה להיות ההצדקה של בית משפט מחוזי להידרש לכך. דיון כזה לא היה בו לשנות כהוא זה את ההחלטה לבטל את פסק הדין של בית משפט השלום. השאלה נותרה בצריך עיון. פסק הדין בשלום האשים אך פסק הדין בוטל. בית משפט מחוזי לא גילה את דעתו המפורשת. זה המצב.
בכל מקרה, שעה שיושב ראש הוועדה הנכבד רואה לתאר את שבין השורות, לטעמו ולטעמו בלבד, בפסק הדין המחוזי, וסבור כי פסק הדין המבוטל בשלום עדיין חי בין השורות של פסק הדין שביטל אותו בכוונת מכוון, ואף רואה להתבסס על אותו מרחב שבין השורות בתלונה שהגיש נגדי, נגד אדם שבכלל לא עורך דין ולא סר למרות הוועדה, לא ברור מדוע מצא להסתמך אך ורק על פסק הדין המבוטל בשלום תוך הסתרה ממש, בזדון, של בטלותו החלוטה, ומבלי להבהיר לתפוצת הנאטו אליה שיגר את התלונה מה בוטל, מה תקף, מהן השורות התקפות עצמן ומה ומדוע הוא בוחר לראות דווקא בין השורות, מה לעובדות ומה לדעה או לפרשנות.
• לתלונה צורפו חוזים שערכנו עו"ד וילצ'יק ו/או הח"מ ושצורפו לתלונה אך ורק כתנאי גחמתי של הוועדה לדון בכלל בתלונה, שעה שהיו לה אסמכתאות טובות מאוד אחרות! האם התנאי הגחמתי הזה מראה על תכנון מראש של תלונה כנגד תלונה, עין תחת עין??? מה קורה פה???
אלו, מן הסתם, חומרים פרטיים שלי שלא הושחרו, כגון תאריכים, סכומים, שמות לקוחות ופרטים אישיים של לקוחות. והנה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הפכה אותי לשמאי שחומרים כאלו של לקוחותיו מופצים בתפוצת נאטו תוך ביזוי מוחלט של הפרטיות שלי ושל לקוחותיי אצל לשכת שמאי המקרקעין, לשכה המאכלסת כמה מחברי הטובים ביותר אך מטבע הדברים גם ובעיקר מאות מתחרים ישירים שלי!
לא זו אף זו. הוועדה מתארת בתלונתה תיאור שגוי לחלוטין של חוזה (למשל כותבת 60% במקום 25%!!!). מה זה אומר? שוועדת האתיקה מחוז תל אביב מיהרה לשלוח תלונה עלי יממה לאחר שהסתיים הטיפול של מבקר המדינה, כל כך מיהרה שלא הספיקה בכלל ללמוד את החומר ולעבד אותו בצורה מקצועית??? גם לא לגבי דברים שהיא עצמה מצאה להדגיש הן כמסמכים המהווים חומרי גלם והן כהסברים מודרכים מטעמה לגביהם, לכאורה ללא שום סיבה או צורך?
הכל תחת הישענות מטעה ומבזה על המוניטין המקצועי שעוד נותר ללשכת עורכי הדין אחרי פרשיות נווה וחימי?
• כיצד קרה שוועדת האתיקה גם מאשימה האשמות שווא, לשיטתה שלה, דווקא מתלונן שהיא עצמה מצאה תוך פחות מ-3 שבועות את תלונתו מוצדקת לחלוטין, ולא מוצאת לנכון להתנצל על האשמות השווא הללו? אם כך הדברים, מפחיד לחשוב מה יהיה בגורלו של מי שתלונתו, אבוי, בכלל לא תתקבל על ידי הוועדה כמוצדקת???
ואחר כך באה תלונה רשמית מטעה ומגמתית, עם האשמות חדשות בתפוצה רחבה בכוונת מתכוון, למתחריו של אותו מתלונן? מה מקור התוקפנות המבעבעת והפרימיטיבית הזו נגד מתלונן שבכל הכבוד, הגיש תלונה מוצדקת! שבכל הכבוד בכלל לא סר למרותה של הוועדה. כלום אין לוועדה להודות ולברך, לכל הפחות על תלונות שהיא עצמה בדקה ואף הזמינה יעוץ משפטי ומצאה כמוצדקות!
האם מצאה לשכת עורכי הדין להלך איימים על הציבור שמא ייעז להתלונן על עורכי דין כלשהם, בענין כלשהו??? בה בשעה, בבואה להלך איימים על מתלוננים, היא עצמה בכלל אף לא בודקת ועורכת את התלונה שהחליטה להגיש נגד מי שהעז להלין על עורכי דין שסרחו (לדעת הלשכה עצמה)? אף לא בדיקות טכניות ובסיסיות ביותר, כגון לרשום כי בחוזה נרשם 25 ולא 60. אפילו את זה לא מסוגלת הלשכה לעשות בבואה לנקום נקמה הזויה במתלונן שבכלל לא סר למרותה: לבדוק מה המספר הנכון המופיע בחוזה אותו היא עצמה החליטה להציג ולהסביר (ללא שום צורך או סיבה) ללשכת השמאים??? כך מתלוננים??? בלי לעשות הגהה???
שוב, סתם נקמה פרימיטיבית ללא שום תכלית מקצועית או אף יומרה למקצועיות?
• החמור מכל: התלונה בכלל לא נועדה לשמש תלונה עניינית. היא נועדה לעשות לי שיימינג ותו לא. היא נשלחה לכן בדוא"ל (שניתן לשכפל בשניה למאות ולאלפי מכותבים, מתוך יריבות או מתוך לצון) לתיבת המיילים הכי כללית של לשכת שמאי המקרקעין. כלומר, נועדה להגיע למזכירות הלשכה, ומשם לבירורים ממושכים ורבי תפוצה מי האחראי לדון בנושא כשבכל תחנה כל אחד רשאי (כל חבר לשכה מכותב לפי ועדת האתיקה) לשכפל את התלונה לכל חברי לשכת שמאי מקרקעין, שהרי כולם מכותבים!
• הנה הטריק הזדוני: המייל נושא אזהרה כי הוא מיועד לעיני המכותב בלבד. דא עקא כי המכותב הוא עמותה בעלת 1200 חברים פעילים, הלא היא "לשכת שמאי המקרקעין". רוב חברי הלשכה הם שמאים עצמאיים כמו החתום מטה ומטבע הדברים גם חברים יקרים ובה בשעה גם מתחרים ישירים שלי!
לשכת השמאים היא עמותה שרוב בעלי התפקידים למעט מזכירות וייעוץ משפטי עובדים בהתנדבות. התלונה נשלחה בחודש של בחירות להחלפת בעלי התפקידים, כך שהשיימינג עלול להיות כפול ומכופל ותחנות השכפול הולכות ומתרבות.
אציין כי הדברים חמורים שבעתיים שעה שהוועדה בכובע שלה כמגישת תלונות החוצה נגד מי שאינם חברים בלשכה ואינם סרים בכלל למרותה ובכלל הגישו תלונה מוצדקת נגד עורכי דין, עדיין מהווה גוף הבקיא בהגדרתו בצורך לשמור על פרטיות מתלוננים ונילונים.
קל וחומר שהוועדה מודעת כי נניח וקם הצורך להגיש תלונה החוצה נגד מתלונן שאינו עורך דין, הרי שזו צריכה להישלח לכתובת מאוד ספציפית ובאופן מאוד דיסקרטי! למשל לאב בית הדין של לשכת השמאים. למשל ליו"ר וועדת האתיקה של לשכת השמאים. תפקידים וכתובות שאגב מופיעים באתר לשכת השמאים או ניתנים לבירור טלפוני או במייל באותה המזכירות אליה נשלח החומר מלכתחילה. קל וחומר כשהמתלוננים אנשי מקצוע, בתפקיד אשר לחם חוקו קיום נוהלים לטיפול ולניתוב תלונות ללשכה דומה.
האמנם הטענה שהנילונים המיוחסים לא הופלו לטובה בשל הסחבת כפולת השנים מחזיקה מים?
נילון אחד, אלי וילציק, הומלץ לכהן שופט בבית משפט עליון על ידי נציגי אותה הלשכה.
הנילונים קיבלו באופן תמוה 4 פעמים לפחות הזדמנות לענות לגופו של ענין על מלוא התלונה ובאף אחת מהפעמים לא טרחו לענות לפחות על חלק מהטענות לגופו של עניין, משל התנהלות כזו כשהיא מטעם מיוחסים, משיאה פרסים וזמן יקר אצל הוועדה הסלחנית (או שמא חנפנית)!
באופן חריג, רק מכתב אחד מהמכתבים ששלחה הלשכה לנילונים בכלל הוצג בפני, בנסיבות המאוד מסויימות של המלצת הלשכה על הנילון לכהן בבית משפט עליון אף ללא בירור התלונה נגדו וללא התייחסות לתוצאותיה שהן לימים העמדה לדין.
מי שהודיע לי בזמן אמת על ההעמדה לדין של וילציק היה שוב מבקר הלשכה, ושוב בנסיבות מיוחדות: הביקורת שנערכה מטעם נציב התלונות ממשרד מבקר המדינה. למותר לציין שפניתי באמצעות בא כוחי עשרות פעמים לוועדת האתיקה ולמבקר הלשכה בתלונות על הסחבת הבלתי חוקית במהלך אותן השנתיים. חקיקת המשנה לחוק לשכת עורכי הדין קובעת מסגרת צרה של חודשים ספורים לטיפול בתלונה על עורך דין.
ואגב סחבת. שידעו להבא כל המתלוננים. עוד טריק מוזר של אנשי שלומנו. הלשכה שולחת מכתבים עם דרישה, לעיתים דרישה גחמתית ולא מחוייבת המציאות, לחומרים נוספים להגשה תוך תקופה קצרה וקצובה, אחרת התלונה תיגנז. גם כאשר מוגשת תלונה במייל כמו זו שלי, וניתן להתלונן במייל, המכתב יוצא דווקא בדואר. לא דואר רשום. דווקא בדואר רגיל. למתלוננים מיוצגים, הדרישה נשלחת בדואר רגיל על שם המתלונן אך לכתובת של עורך הדין!!!
דרשתי וקיבלתי, לא בקלות, אבל קיבלתי, צילום של המעטפה שכמובן חזרה ככתובת שלא נמצאה, עם חותמת דואר לא ניתנת לזיהוי...מבקר הלשכה בדק זאת לדרישתי ואמר שהתנהלות זו מקובלת עליו, דהיינו בתוקף גם בעתיד, עכשיו באישור ובידיעת מבקר הלשכה, לידיעת המתלוננים התמימים!!!
חמור מכך: בלשכה מתייחסים למסמכים שדרשה הוועדה כתנאי גחמתי להעמיד לדין עורכי דין, כאל שלל רב. ככל והשלל יאפשר זאת, יכול והלשכה תתלונן החוצה לכל גוף אפשרי, דווקא נגד המתלונן, אף שבמקרים רבים המתלונן הוא אזרח המעוניין להנות מזכותו, על פי חוק לשכת עורכי הדין ולהתלונן על עורכי דין שסרחו, והוא בכלל לא חבר לשכה!
אין מספיק מילים לתאר את החומרה והביזיון! לשכת עורכי הדין פרסמה כללי אתיקה ובכללם סעיף 15 האוסר על עורך דין לטעון כנגד חוזה או עסקה שניסח או נקשר בהם מרצונו, אף לא לייצג עורך דין שסביר להניח כי זה מה שהוא עושה. לכן עורך דין לא יכול להתלונן תלונה כנגד תלונה כאשר מתלוננים נגדו אגב סכסוך כספי. לכל הפחות לא נגד כשרות של חוזה או עסקה שנטל חלק בגיבושם ובוודאי לא התקשרות שאינו מכחיש את עצם קיומה.
עורך דין לא יכול לטעון נגד חוזה או עסקה שערך עם רופא, מודד, אדריכל, קבלן, מתווך, בוודאי לא מול ארגונים מקצועיים בהם חברים אותם בעלי מקצוע.
באה וועדת האתיקה ופשוט עוזרת לאותו עורך דין דווקא כן להתלונן לאותם גופים. וגם מציידת את עורך הדין בהעתק התלונה. כאילו הוא עצמו הגיש אותה!
ועדת האתיקה מצאה פירצה בחוק לאפשר לנילונים אצלה להפר את סעיף 15 לכללי עורכי הדין אותו היא עצמה אמורה לאכוף במשנה מרץ. היא עצמה מתלוננת במקומם! איזה כיף!!! כל שנותר לחברי הלשכה הוא להצטער צער עמוק על כי ועדת האתיקה הכל כך מגוייסת למענם לא יכולה לעזאזל פשוט להופיע במקומם גם בבית המשפט...
ועדת האתיקה אף עושה זאת כנראה על אוטומט. הנה, במקרה שלי לא טרחה לבדוק. מתברר שפסק הדין (המבוטל) של בית משפט שלום עליו השעינה את תלונתה ולכן צורף לתלונה (במלואו), הקדים אותה ונכתב בו כי יופנה לידיעת רשויות האוכפות דיני אתיקה על שמאי מקרקעין.
כל כך הרבה גוים של שבת. עולם כל כך צפוף של צדיקים העושים מלאכתם של נילונים! אבל הפעם הלשכה אפילו לא טרחה לבדוק כי צדיקים אחרים הקדימו אותה וכך, איך לומר, חשפה בצורה רשלנית ומבישה את ערוותה.....
יותר מקוממת היא הטקטיקה הנלוזה של הלשכה להשמיץ אותי בהסתמך על פסק דין נגדי של בית משפט שלום לאחר שזה בוטל בטלות חלוטה בידיעה מוצהרת של הלשכה וכתירוץ שלה עצמה לחלק מהסחבת כפולת השנים בטיפול בתלונה שלי. והנה כאן, נגדי, הלשכה מתגלה לפתע כגוף מהיר, עתיר זמן, ממוקד, נשכני.
דווקא בפעולות ההכפשה נגדי לא נוצרה חלילה סחבת של שנתיים או למצער ארבע שנים...התלונה נחתמה תוך יממה ונשלחה במהרה! כך ייעשה לאיש שהתעקש והצליח כי יקוים הליך משמעתי דווקא נגד עורך דין שהלשכה רצתה אותו בכלל כשופט בבית ממשפט עליון. וכל זאת אחרי פרשיות נווה וחימי, כאשר עלה הצורך להראות לציבור פנים ראויות!!!
בסמיכות זמנים חשודה מאוד, גורם מופקר נוסף עשה שימוש באותה הטקטיקה ממש של הסתמכות מאוחרת מאוד ותמוהה מאוד ובעיתוי מאולץ מאוד על פסק הדין המבוטל מזה חצי שנה דאז של בית משפט השלום. וזאת יש ללמוד. פסק הדין שלימים בוטל בבית משפט השלום התקבל ביוני 2021. פסק הדין בבית משפט מחוזי אשר ביטל את אותו פסק הדין התקבל במאי 2022. התערבות מבקר המדינה וההחלטה המהירה להעמיד לדין את וילצ'יק וכהן השותף שלו לדין התרחשה בדצמבר 2022.
ופתאום, בינואר-פברואר 2023, מיד לאחר ההחלטה הכפויה להעמיד לדין את וילציק כנגד מאמצי הסחבת התוקפניים של ועדת האתיקה, פסק הדין המבוטל קם לו לתחיה! משל מעולם לא בוטל! ככלי ניגוח מטעה ושגוי נגדי, שנה וחצי לאחר שפורסם וחצי שנה לאחר שבוטל.
ומי בחר לפעול באותה הטכניקה ובאותו תזמון כה מאולץ של וועדת האתיקה המהוללת? כאן ההפתעה ממש בלתי נתפסת.
אם תחפשו בגוגל את המילים אלי וילצ'יק שרה דותן, תקבלו בתוצאות הראשונות כתבה מבחילה המתקוממת נגד קבלת הערעור שהגשתי בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואפילו נגד החלטת הפסילה על הסף של בקשת הערעור שהגישו וילצ'יק ומשרדו לבית המשפט העליון. הכתבה יורדת לגופם של השופטת במחוזי והשופט בעליון וכמעט לא לגופו של ענין. הכתבה מופיעה באתר המפוקפק “עדנה קרנבל”.
קריאה מושכלת של דברי השטנה באתר מעלה כי מי שכתב אותם ניזון מאדם בקיא מאוד במערכת המשפט, שבאופן תמוה ואף ביזארי, מתקשה מאוד להשלים עם פסק הדין לטובתי. הוא אף טרח לברר את הגיל של השופטת וסקר טענות שבעלי דין שהפסידו אצלה לאורך השנים העלו פה ושם. התימהון הוא שעורך דין הבקיא בעולם המשפט יגבש לו השקפת עולם וסגנון דיבור כה בוטים, ילדותיים, מתנשאים ומטעים, וכל זאת באתר המפוקפק הזה. עוצמת הרגשות והזעם נגד השופטת במחוזי והשופט בעליון בתיק כזה מוזרה ונטולת כל הקשר:
“עדנה קרנבל” הוא אתר המתמחה בהוצאת דיבה, כזו שדרך פלא מופיעה בצורה בולטת בחיפושי גוגל. כשמחפשים את מי לתבוע בגין לשון הרע מתברר, כמובן, שאין כתובת כזו. זהו אתר המשמש מפלטם של נבלים פחדנים. בין השאר מפורסמים בו תמונות עירום של אשה המתוארת עורכת דין פעילה, חומרים חסויים המוצגים כאילו הם חלק מהחומר שהתגלה מהפריצה למכשיר הטלפון של אפי נווה, ו...יש גם סיקור מעמיק, כולל שמות נילונים ומתלוננים, של החלטות רבות של בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין לרבות מה שמובא כתיאור אינטריגות פנימיות כביכול בין בעלי תפקידים בלשכה סביב פעולות וועדות האתיקה, ועוד.
אז מי הוא אותו עורך דין מעורה, שמעורב רגשית בתיק, ושלחש את אוזנו של עורך האתר? אציין שבהתכתבות מיילים שיזמתי מול בעלי תפקידים בלשכת עורכי הדין ובמשרד מבקר המדינה, העליתי על נס את הדמיון בין טכניקת ההכפשות של הוועדה עם טכניקת ההכפשות באתר עדנה קרנבל וטרחתי לאחר מכן לציין שיושב הראש לא הכחיש במפורש קשר לאתר עדנה קרנבל, אתר שכינה את השופטת בתיק שלי בהמה. האמת שזו בכלל הייתה מלכודת ורציתי להתריס מאוחר יותר נגד התעלמות יושב הראש מהאשמה קשה פי כמה. לשמחתי יושב הראש ערן גולן אכן נפל למלכודת שטמנתי לו. אציין כי כרגיל הוא מחריש מול האשמות שלי נגדו. הפעם מצא להכחיש בכתב, אמנם הכחשה סתמית ולא מנומקת, על קשר של מי מהוועדה שלו לאותו אתר עדנה קרנבל. בתשובה לשאלתי למהות הבירורים שערך, אם בכלל, לצורך ההכחשה הזו, בשים לב לדמיון הברור בטכניקת ההכפשה, שב לסכור את פיו.
ואז הגעתי לעיקר.
שאלתי לגבי ההתנהלות שלו של העלאת מיני סימוכין בדיעבד, להכפשות נגדי באותה התלונה שהגישה הוועדה בראשותו ללשכת השמאים. עשיתי זאת בפורום די רחב של מכותבים בכירים. גולן גיבה במעמד הזה את התלונה והעלה על נס את ההכפשות, ואף טרח להביא סימוכין לטעמו מדיון בבית משפט שלום בהרצליה שנערך חודשים לאחר שהוועדה שלו התלוננה עלי ללשכת השמאים. זו המלכודת שטמתי לו. מסתבר שאותם סימוכין פשוט לא רלוונטיים לתלונה שהגשתי נגד וילציק וכהן ולכן גם לא רלוונטים לכאורה ליושב ראש הוועדה. בידי וועדת האתיקה, כאמור, פסק דין חלוט, גם על דעת בית משפט עליון, כי וילציק ומשרדו התקשרו בהתקשרות בלתי חוקית. סוף סיפור. מה לו ולהמשך הדיונים בתיק בבית משפט שלום לאחר מכן?
ציינתי בפני כל המכותבים כי בכלל לא דווח לי כמתלונן שהוכנסו חומרים כאלו לתיק על ידי הנילונים. במעמד הזוי, הזוי בפעם המי יודע כמה, שאלתי את יושב הראש ערן גולן ברבים את השאלה המתבקשת: האם התנהלות תמוהה זו, בכל הכבוד, אינה מלמדת אך על שיתוף פעולה וטיכוס עצה שלו לנוכח ההאשמות שלי, צוותא חדא דווקא עם הנילונים עצמם, נגדם עליו לקבול כחוק בבית הדין המשמעתי בהסתמך על התלונה שהגשתי??? מן קשר שנחזה בעיני, לפחות בעיני, כאילו התנהל ממש באותם הרגעים של חלופת מיילים במעמד בעלי תפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין ובמשרד מבקר המדינה.
הפעם חזר יושב הראש גולן למנהגו והחריש. גם כשהתגריתי בו (על פי המלכודת שרקמתי לו מראש), ושאלתי למה את החשד הנסיבתי בלבד לקשר לעדנה קרנבל טרח מייד להכחיש, (בלי קשר לסתמיות ההכחשה) ודווקא את השאלה הזו, החמורה פי כמה, שמא פלילית, הוא אינו טורח בכלל להכחיש. לימים הציג בא הכוח של וילצ'יק וכהן את תדפיס תכתובת המיילים בטענה אותה אישר פרקליט הוועדה כי מסר את ההתכתבות לנקבלים כדי...לעזור להם...
בעל האתר עדנה קרנבל מפזר רמזים עבים על זהותו שלו: גרוש הפעיל בקבוצת אבות גרושים המתכנסים מעת לעת ומוחים מעל כל במה נגד קיפוחם בבית המשפט ובשירותי הרווחה, ומכאן יש להניח טינה קיצונית לבתי משפט ולשופטים כ"סייד אפקט".
או קי. אז יש דבר כזה. אבל רגע. מה לו לגרוש הזועם הזה ולהישג ביניים צנוע של שמאי כמוני, שתובע מעורך דין את שכרו על פי הסכמים ועסקאות מרצון? מה העוול הנורא בעיני הגרוש המיליטנט? מי הקורבן שכה נגע לליבו? מה בכלל הקשר לדורסנות כביכול של בתי המשפט, במיוחד כלפי גרושים? נניח וקהילתו המיליטנטית של עורך עדנה קרנבל היא חבורה של קורבנות בתי המשפט ומערכת הרווחה? נניח. אבל מה הקשר לזעם על השופטת בפסק דין שמשמעותו לכל היותר קיום הסכמים ועסקאות שגובשו, לפחות בשעתם, מרצון הצדדים? מוזר, לא? לי זה נראה כאילו הזעם הראשוני הפך ל...עסק. למקור הכנסה ממנוולים המעוניינים להוציא דיבה ולשון הרע בלי לשאת באחריות...
כך מתחילה הכתבה באתר עדנה קרנבל ומשם זה רק מתדרדר:
“לפנינו פסק דין מטומטם ברמות על שאפשר רק לשפשף את העיינים בתדהמה. חתומה על פסק הדין בערעור היא הזקנה ... בהמה גריאטרית שממשיכה לעבוד אחרי גיל 70 על תקן שופטת עמיתה”
הנה קטעים מאוד בוטים נגד השופטת במחוזי, מתוך בקשת ערעור (רע"א 6166/22) שהגישו וילצ'יק ומשרדו לבית משפט עליון. בקשה אשר נדחתה על הסף במעמד צד אחד ("פסק הדין קמא נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית"):
"פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מטיל לכאורה דופי במבקשים בעניין שכלל לא נדון ולא הוכרע. רק בשל טעם זה יש כבר מקום ליתן רשות ערר ולתקן את הפגיעה לכאורה, הלא מוצדקת, של בית משפט המחוזי במבקשים ובשמם הטוב.
..."בית משפט המחוזי כלל לא התמודד עם שאלה זו, התעלם לחלוטין מכל הסיבות שהעלה בית משפט השלום ...וקבע במחי יד כי הדיון יוחזר לבית משפט השלום...בית המשפט המחוזי, כלל לא נדרש לקביעותיו של בית משפט השלום, עת קבע באופן סתמי בהתעלם מכל ההנמקות...בפסק דין קצר מאוד שאינו מנומק כדבעי (בשונה מפסק הדין של ביתמשפט השלום)
...יצוין, כי בזמן ניהול ההליך בבית משפט השלום, לאופר הגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עו"ד וילצ'יק וכנגד עו"ד אבנר כהן (השניים אכן יועמדו לדין ד.ל.)...חשוב להבין שמדובר במטריד סדרתי שלא בוחל בשום אמצעי ובכל הליך כדי לנסות ולהלך אימים וכדי להשיג את מבוקשו - קבלת כספים שאינו זכאי להם...
לדידם של המבקשים, פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי ומן הראוי לבטלו...ודוק היטב, בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין מכך שבית המשפט השלום דחה את התובענה ללא ששמע ראיות בתיק...בית המשפט המחוזי למעשה התעלם מכל האמור, סתם ולא פירש מדוע פסק דינו של בית משפט השלום מוטעה...
...היעלה על הדעת כי בית המשפט המחוזי יורה לבית המשפט השלום לבחון ולשקול וליתן הוראה שמשמעותה עבירה על החוק...תיקון הפגיעה במבקשים ובשמם הטוב מהווה טעם מספיק בקבלת בקשת רשות הערעור, שכן השארת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו מטיל לכאורה דופי במבקשים בעניין שכלל לא נדון ולא הוכר....יוצא אפוא, כי בית המשפט המחוזי כאילו פסק בעניין שכלל לא נדון...
...בית המשפט המחוזי הוציא תחת ידו פסק דין שגוי מיניה וביה אשר מבקש להחזיר את הדיון לבית משפט השלום מטעמים שגויים הן עובדתית והן משפטית. לחלופין, ולכל הפחות, מתבקש בית המשפט הנכבד להתערב ולתקן את הטעות שנפלה (בשגגה) תחת ידו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו על מנת שלא ישתמע ממנו, ולו לכאורה כי נפל פגם בהתנהגות המשיבים, כאשר עניין זה כלל לא נקבע בבית משפט השלום, וכן לא נשמעו טענות וראיות םבעניין זה."
כאמור, הבקשה המתנשאת נדחתה על הסף ובמעמד צד אחד ובאמירה כי “פסק הדין קמא נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה” ונותרו האמירות של וילצ'יק ומשרדו עליהם אני מסכים לחלוטין לגבי פסק הדין החלוט:
“השארת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו מטיל לכאורה דופי במבקשים...מתבקש בית המשפט הנכבד להתערב ולתקן את הטעות שנפלה (בשגגה) תחת ידו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו על מנת שלא ישתמע ממנו, ולו לכאורה כי נפל פגם בהתנהגות המשיבים”.
גילוי נאות:
כאמור, בסמיכות משוערת להחלטה הכפויה להעמיד לדין את וילצ'יק וכהן השותף שלו (תאריכי הכתבות באתר לא בהכרח אמינות ולטעמי בחלקם רטרואקטיביים), הכתבות שצצו לפתע נסמכו בכלל על פסק דין מבוטל בשלום שעה שיש פסק דין והחלטה הפוכים במחוזי ובעליון, כללו כותרות נגדי, ברובן בלי להזכיר בכלל את הצד המפורסם יותר, את וילצ'יק, וניכר כי נוסחו אך במטרה לפגוע בי וללא שום עניין בפסק הדין (המבוטל) עצמו, בוודאי לא בפסק הדין ובהחלטה הרלונטיים והתקפים. אני אישית לא מאמין שהדימיון בטקטיקה המאוד מטעה הן בתלונה של וועדת האתיקה שהוגשה ללשכת השמאים והן בפרסומים אלו בעדנה קרנבל הנו דימיון מקרי, במיוחד לנוכח עניין העיתוי המאוד מאולץ ומחשיד.
לאתר יש קו אדום ושלחתי בו את פסק הדין במחוזי ואת ההחלטה בעליון. כתבתי “מבלי לפגוע בזכויות” והבעתי פליאה על ה"סיקור" המוזר בעיתוי המאוד מאולץ שמתעניין אך בי ולא בפסק הדין (המבוטל) אותו הוא מתיימר להציג. זאת בכלל שנה וחצי אחרי שפסק הדין נכתב וחצי שנה אחרי שבוטל. ואז, למיטב ידיעתי וחיפושיי בגוגל, הופיעה לפתע הכתבה על “פסק דין מטומטם ברמות” שציטטתי חלק קטן בלבד ממנה, כנראה עם תאריך כתבה רטרואקטיבי לינואר.
עוד נקמה פרימיטיבית?
במקור, כאן הסתיים המאמר. אבל אין רגע דל. לא חלפו אלא ימים ספורים והנה עוד טוויסט מארץ הפלאות:
ביום 11/5/2023 החליט אבנר כהן, הבן של השופטת בדימוס בבית משפט עליון טובה שטרסברג כהן, שותפו של וילציק, להתלונן תלונה פיקטיבית לטעמי, נגד בא כוחי בתביעה האזרחית שלי (התביעה הכספית, לא התלונה) שהוחזרה להתנהל בבית משפט שלום בהרצליה. התלונה הוגשה פורמאלית לוועדת האתיקה מחוז מרכז ובן השופטת ביקש לאחד את הטיפול בתלונה כתלונה שכנגד אל מול תלונה דמיונית שכביכול הגיש נגדו בא כוחי (בתביעה הכספית) לוועדת האתיקה מחוז תל אביב. הבקשה הופנתה לועדת אתיקה מחוז מרכז וזו הפנתה את הבקשה לרחמים רמי דיין, אותו פרקליט ועדה החתום על התלונה המאוד רשלנית של ועדת האתיקה שהוגשה נגדי ללשכת השמאים בתפוצת נאטו.
ואולם, מעשה שטן. שוב מעשה שטן. כל הזמן מעשי שטן. בא כוחי בתביעה הכספית מעולם לא הגיש תלונה מטעם עצמו נגד כהן או מי ממשרדו בשום ועדת אתיקה. אני ורק אני הוא המתלונן. בתלונה מציין כהן, בנה של שופטת בבית משפט עליון בדימוס, כי הוא עצמו טען בדיון בבית משפט אזרחי כי בא כוחי משקר (התבטאות המהווה כשלעצמה, להבנתי, עבירה אתית, מה גם שהוצגו לבית משפט השלום בהרצליה ראיות כתובות לנכונות אותו שקר - ללא שום תגובה של אבנר כהן או מי ממשרדו- כבר כשנתיים קודם לכן).
באותה התלונה משקר אבנר כהן, שממתין בימים אלו לגזר דינו בבית הדין המשמעתי בתל אביב, וטוען כי בא כוחי הוא שהגיש 6 תלונות נגד משרדו - מהן 4 תלונות שאני עצמי הגשתי ואף לא יוצגתי בהן אף לא לרגע על ידי עורך דין כלשהו, ו-2 תלונות נוספות בהן אני מיוצג מזה שנה וחצי על ידי עורך דין אחר, עומרי שגב, עורך דין ידוע בוועדה שהתכתב עמה רבות בעניין התלונה שלי, המכהן כיום, כיד המקרה, אשרי המאמין, כדיין בבית הדין המשמעתי (מונה לכך במהלך הייצוג שלי מול הוועדה). אציין כי גם 4 התלונות שהגשתי ללא ייצוג משפטי הוגשו בעת שיוצגתי על ידי שגב באותה התלונה נגד כהן ו-וילציק.
במקום לדווח מייד על השקר הגס והמטורף של אבנר כהן נגדו ממילא קבל על עבירות חמורות, ובמקום להגיש, חלילה, תלונה נוספת על שקר בכוונה תחילה לוועדת האתיקה עצמה, אץ לו רחמים רמי דיין לאשר את הדברים, וכבר ביום 14/5/2023 קיבל בא כוחי הודעה מוועדת האתיקה של דיין על תלונה שתתברר נגדו במחוז תל אביב כמעשה גמור!
אגב, בתלונה שהגשתי מול וילציק וכהן, לקח לוועדה חצי שנה להודיע לוילציק ולכהן שבכלל הוגשה נגדם תלונה ועליהם לענות עליה (הגשתי תלונה בפברואר. ההודעה על התלונה נשלחה לנילונים באוגוסט). וכאן? מחטף! הודעה תוך שלושה ימים! בתיק שהועבר בכלל ממחוז אחר תוך שיתוף פעולה בלתי נתפס עם שקר גס, שיתוף פעולה דווקא עם עורך דין נגדו כבר מצאה הוועדה לקבול על עבירות חמורות....
מכאן שרחמים רמי דיין אליו הפנתה ועדת האתיקה מחוז מרכז את בקשתו של כהן להחליף מחוז, נמנע מלדווח מייד על השקר הגס והבדיה המגוחכת. במקום זאת, מיהרה וועדת האתיקה תל אביב בה הוא מכהן להודיע (במכתב לא חתום) לבא כוחי בתביעה הכספית, כי התלונה, לטעמי תלונה פיקטיבית לחלוטין, תידון אצלה, אצל הוועדה שבכלל כבר מצאה להתלונן נגדי אף שאני לא סר בכלל למרותה, ואני מרשו בתביעה הכספית כפי שמפרט כהן בתלונה הטריה ולטעמי הפיקטיבית שהגיש.
מדוע הפך עצמו דיין לשותף לשקר??? מה בכלל האינטרס הדחוף כל כך לקבל לידיו את הטיפול בבא כוחי בתביעה הכספית, חודשים ספורים אחרי שכבר התלונן עלי לגורם חיצוני אף שאני בכלל לא סר למרות הוועדה שלו? האם להבחנתו המקצועית ניתן בכלל לדון עורך דין בתלונה שכנגד מול 6 תלונות שאני ורק אני המתלונן בהן וכאשר אני לא מיוצג מעולם ב-4 מהתלונות ומיוצג בשתי תלונות אחרות מזה שנה וחצי על ידי עורך דין אחר ואני עצמי בכלל לא עורך דין? ועורך דיני האחר, שגב, התכתב רבות עם הוועדה על התלונה כמייצג שלי?
מה קורה לרחמים רמי דיין??? יוסטון! יש לנו בעיה!!!!
אותו דיין לא יודע למצוא כתובת דיסקרטית לתלונה נגד שמאי מקרקעין ושולח חומרים אישיים שלו למייל הכללי של לשכת שמאי מקרקעין במייל הכורך את השמאי בשמו המלא, בשורת הנושא של המייל, עם חשד לעבירה? פסק דין מבוטל קם אצלו לתחיה ואף משמש בסיס לתלונה מטעה נגד שמאי שהגיש תלונה מוצדקת נגד עורכי דין ואינו סר למרות הוועדה? במקום לסרוק כתב ערעור, לתלונה המוזרה כשלעצמה, הוא סורק ...כותרת טכנית ושוכח את כתב הערעור עצמו שעה שיש כבר פסק דין שגם הוא הוסתר? 25% הופכים אצלו ל-60% בבואו לתאר, ללא כל צורך, חוזה שצירף לתלונה (ללא השחרת פרטים)? שמאי שמתלונן נגד עורך דין הוא סיבה טובה להעביר תלונה ממחוז אחר, לבקשת נילון שידוע לו שהוא משקר, תלונה שתטופל כתלונה שכנגד נגד בא כוחו (בתביעה כספית) כאשר השמאי בכלל מייצג את עצמו ב-4 תלונות ומיוצג באחרות מזה שנה וחצי על ידי עורך דין אחר שלימים ישמש דיין בעצמו בבית הדין המשמעתי? מי סיבך בכזו קלות והפקרות את רחמים רמי דיין, שאלו הביצועים המצערים שלו, בסבך השקרים, העבירות וניגודי העניינים חסר המוצא הזה? כיצד הייתה מלאכתו כה קלה?
נשארתי ללא מילים מול כל כך הרבה עבירות, שקרים וניגודי עניינים בלתי נתפסים הגובלים בטירוף הדעת ובתחושה שהכל מותר וכל גחמה אפשרית. אני מקווה שהפרקליטות, מבקר המדינה, היועצת המשפטית לממשלה, המשטרה ואולי לעזאזל גם לשכת עורכי הדין בעצמה, יתעשתו וינקו את וועדת האתיקה מחוז תל אביב שהפכה, לטעמי לפחות, למקום מפוקפק.
מאמר המשך למאמר זה יפורסם בקרוב באתר זה, וכותרתו: לשכת עורכי הדין נוקטת מהמקפצה. הכותרת נוסחה כמחווה לדמות הפרקליט הנוקט שגילם ערן זרחוביץ באחת העונות של ארץ נהדרת.
