קריסת בנינים דווקא כן מכוסה בביטוחי דירות 

בשנים עשר בספטמבר 2021 קרס בנין מגורים בחולון. תאגידי הביטוח מיהרו לטעון בלהט שהפוליסות לביטוח דירות אינן מכסות אסון זה. זאת בניגוד לפסקי דין ברורים של טובי שופטי ישראל הקובעים כי פוליסות הדירה בישראל מכסות הרס דירות כתוצאה מקריסת בניינים.

גם המאסדר, או בשמו הנוכחי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, התעלם מפסקי דין אלה ונמנע מלהפעיל את סמכותו להורות לתאגידי הביטוח להתחיל מידית בשיקום ההריסות.

התנהלות תאגידי הביטוח אינה מפתיעה. כך הם נוהגים חדשות לבקרים. להתעלם מפסקי דין קיימים.

התנהלות המאסדר מאכזבת, אבל גם היא אינה מפתיעה. באינספור מקרים שבהם טיפלנו, נוכחנו לראות שטובת המבוטחים אינה מול עיניו. אולי בגלל תסמונת "השבי הרגולטורי", כפי שהסביר בית המשפט העליון בפרשת זליגמן[1]: "קיים חשש שמא המאסדר "שבוי" בידי הגורם עליו הוא מפקח, ומזדהה עמו ועם מטרותיו. מכאן עולה החשש כי המאסדר יבקש לסייע לגורם זה, למעלה מן הדרוש, מתוך רצון לרצות אותו. התופעה נובעת, בין היתר, מקרבה של המאסדר לשוק המפוקח, ומקשר ארוך טווח שהוא מקיים עם "השחקנים החוזרים" בשוק זה".

פוליסת ביטוח דירה היא פוליסה תקנית. תקנות הפיקוח אוסרות על חברות הביטוח לשנות את תנאי הפוליסה התקנית לרעת המבוטחים.

פוליסת ביטוח דירה היא פוליסת סיכונים. סיכון שאינו מפורש בפוליסה אינו מכוסה. אלא אם כן בית המשפט יקבע כי הציפיה הסבירה של המבוטח היא שהסיכון יכוסה, או שאי הכללת סיכון מסוים בפוליסה מקפחת את המבוטח לפי חוק החוזים האחידים.

אלא שאין צורך להגיע למחוזות אלה, משום שאחד הסיכונים הרשומים במפורש בפוליסה התקנית הוא סיכון של "התפוצצות" וסיכון זה כולל בתוכו, כפי שנראה מיד, גם הרס הדירה כתוצאה מהתמוטטות הבניין.

לפני שנגיע לפסיקה שעסקה בפרשנות המונח "התפוצצות", נפנה אל מילון אבן שושן המשקף את המשמעות המילולית היומיומית של מונח זה.

המילון מגדיר "התפוצצות" כ"התפרדות והתרסקות לרסיסים בקול נפץ". לפי המילון התפוצצות היא גם מילה נרדפת להתפקעות ולהינתקות.

בהתמוטטות בנין, כפי שרואים היטב בסרטון שתיעד את קריסת הבניין בחולון, חלקי הבניין נפרדו זה מזה, התנתקו והתרסקו לרסיסים בקול נפץ. אין ולא יכול להיות ספק כי לפי מילון אבן שושן קריסת בניין בהחלט יוצרת "התפוצצות" במובן הלשוני. בהמשך נראה כי מילונים נוספים מגדירים התפוצצות כמו מילון אבן שושן. למעשה לא מצאנו מילון המגדיר מונח זה אחרת.

נעבור כעת לפסיקה שפירשה את המונח "התפוצצות".

פרשנות השופט המחוזי משה סובל[2] למונח התפוצצות

מדובר בפרשת אסון ורסאי. רצפת אולמי ורסאי קרסה. תאגיד הביטוח טען כי רצפת האולם קרסה. לכן מדובר בהתממשות סיכון של התמוטטות שאינו מכוסה בפוליסה ולא בהתממשות סיכון של התפוצצות המכוסה בפוליסה.

השופט סובל הביע ביקורת על כך שתאגיד הביטוח לא טרח להגדיר בפוליסה מהי התפוצצות. המבוטח הציע את הגדרת אבן שושן הממקד את רעש ההתרסקות בקול נפץ. תאגיד הביטוח הציע את הגדרת מומחה הביטוח קיהל, הממקד את רעש ההתרסקות ברעש סתם, אם כי מהגדרתו עולה שהרעש אינו הכרחי להגדרת התפוצצות.

שתי ההגדרות אינן ממצות לשונית, לדעת השופט, את כל מצבי ההתפוצצות. גם ריסוק ושבירת חומר לחלקים שלא נגרמו מהתפשטות אנרגיה פנימית אלא מהפעלת כוח פיזי חיצוני ממוקד על החומר מהווים התפוצצות.

השופט עבר לבחון את משמעות המונח התפוצצות בעברית המקראית, בלשון חז"ל, בעברית הכתובה של ימי הביניים ובתקופת ההשכלה:

• הנביא ירמיהו מתאר את עוצמת ה' "כפטיש יפוצץ סלע" (ירמיהו כג, כט).
• רבי יהודה הלוי מתאר רוח קדים המפוצצת ארזים (בשירו "יועץ ומקים").
• בספר מבוא לפיזיקה מהמאה ה-19 נכתב כי התפוצצות מתרחשת כשחומר "משתבר בכמה מקומות בבת אחת". לדוגמא: "עצם מתפוצץ, כמו זכוכית, כל מיני חרס, לחם יבש דק או מצה וכדומה".
• בספר תורת המינרלים של סירקין מהמאה ה-19 נכתב לגבי חוזקה של אבן מסוימת שגם "בפטיש לא תתפוצץ לרסיסים".

מכאן עובר השופט סובל לבחון מספר מילונים מתקופות שונות:

• מילון עברי מאת גור מגדיר התפוצץ כ"השבר לרסיסים".
• מילון בן יהודה מגדיר התפוצץ כ"התבקע לחתיכות קטנות".
• מילון עברי-אנגלי קלאסי בעריכתClines מתרגם את המילה יפוצץ לאנגלית כך: break in pieces, shatter, crumble, fall apart.
• מילון אריאל המקיף מגדיר התפוצצות כ"הישברות, התבקעות".
• מילון אלקלעי מגדיר התפוצצות כ"התנפצות, התבקעות, התרסקות".
• מילוג המילון העברי החופשי מגדיר התפוצצות כ"התנפצות בעוצמה ובאופן פתאומי".
• אבניאון בספרו מילה במילה כותב כי המילים הנרדפות להתפוצצות הן "היסדקות, הישברות, הריסה, התבקעות, התנפצות, התפרדות, התרסקות".
• מילון רב מילים מאת שויקה קובע כי כאשר הפועל התפוצץ נסוב על כלי, במובחן מפצצה או מטען חבלה, משמעותו היא "נסדק, נוצר בו סדק; התרסק לרסיסים קטנים".

בסופו של יום, השופט סובל ציין כי אמנם משמעות התפוצצות כהתמוטטות אינה השכיחה ביותר בעברית המודרנית, אך משמעות זו אינה זרה לעברית ונוהגת גם בימינו.

"בנסיבות אלה", פסק השופט סובל, "ובהתחשב בכך שענייננו בפירוש מילה שננקטה בפוליסה בצורה עמומה לשם תיאור היקף הכיסוי הביטוחי, יש לאפשר למבוטח להסתמך גם על המובן הנוסף, והשכיח פחות, של המילה".

פרשנות השופט המחוזי חננאל שרעבי[3] למילה התפוצצות

לוחות שיש נקשרו בשרשרת ברזל והועמסו על משאית. במהלך הנסיעה השרשרת נקרעה, הלוחות נפלו, נשברו וניזוקו כליל. לוחות השיש בוטחו בפוליסת סחורות בהעברה שכללה סיכון של "התפוצצות". חברת הביטוח טענה שהלוחות נקרעו ולא התפוצצו.

השופט שרעבי קבע כי המונח התפוצצות מכסה לא רק התפוצצות שנגרמה מחומר נפץ אלא גם התפוצצות מסיבות אחרות, כמו התפוצצות צמיג. התפוצצות היא גם מילה נרדפת על פי מילון אבן שושן להתפקעות. בפוליסה אין הגדרה להתפוצצות. לכן קריעת שרשרת הברזל מהווה התפקעות או התפוצצות המכוסה בפוליסה.

השופט גם מזכיר כי כללי הפרשנות נגד המנסח וכיבוד ציפיותיו הסבירות של המבוטח, מחייבים פרשנות הנוחה למבוטח.

פרשנות השופט המחוזי ישעיהו שנלר[4] למילה התפוצצות

מיכל צבע שמן התפוצץ ברכב וניתז על נוסעיו. על הרכב היה ביטוח רכב מקיף עם סיכון התפוצצות.

השופט שנלר קבע: "הצבע לא נשפך מפתיחת המכסה, אלא הותז לכיוונים שונים. קשה לקבוע אם המכסה נפתח מלחץ פנימי. אולם מעת שהמבטחת לא טרחה להגדיר במדויק את גדר הסיכון או לסייגו, הרי לכאורה, מעצם התזת החומר לכל עבר נכלל האמור בגדר התפוצצות".

פרשנות השופטת המחוזית אילת דגן[5] למונח התפוצצות

המבוטח הפעיל מערכת חימום תת רצפתית. נשמע קול נפץ חזק. אריחי הרצפה התבקעו והורמו ממקומם.

השופטת דגן פסקה: יש לפרש התפוצצות בלשון בני אדם. לא כימאים או פיסיקאים. במילון אבן שושן המונח התפוצצות מוגדר: "התפרדות והתרסקות לרסיסים בקול נפץ". מובן לשוני פשוט זה מתיישב עם תכלית הפוליסה ותואם את הציפייה הסבירה של המבוטח.

פרשנות שופט השלום קייס נאשף[6] למונח התפוצצות

בית המבוטחים הוצף מים בעקבות רעש חזק כתוצאה משבר באקווריום. חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה שהתפוצצות קשורה רק לתהליכים כימיים כמו חומר נפץ, גז, קיטור המתפוצצים ברגע אחד, גורמים לגל הדף משמעותי ומרסקים, שוברים וסודקים גופים סמוכים.

השופט נאשף קבע כי פרשנות תאגיד הביטוח מתעלמת מאפשרויות פיצוץ פיזיקליים וחוטאת לפרשנות הראויה המעוגנת היטב גם בהיגיון ובפרשנות המילולית. לכן יש לתת למונח התפוצצות פרשנות מרחיבה שניתנה לו בהלכת אולמי ורסאי.

הנה כי כן, לדעת כל השופטים, הרס דירה כתוצאה מקריסת בנין מכוסה גם מכוסה בפוליסת ביטוח הדירה התקנית. טוב יעשה המאסדר אם יורה מידית לתאגידי הביטוח לכסות אסונות כאלה מידית ללא טריקים וללא שטיקים. אולי הפעם המאסדר יפתיע. אשרי המאמין.

[1] דנ"א (עליון) 4960/18 זליגמן נ' הפניקס

[2] ת.א. (מחוזי י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים נ' הראל

[3] תא"מ (שלום חדרה) 13935-02-11 מובילי ירק נ' הפניקס

[4] ת.א. (שלום פ"ת) 1910/00 מוקד נ' סהר

[5] ת"ק (קריות) 482/06 איינהורן נ' הפניקס

[6] תאמ (שלום ת"א) 33239-04-16 לוין נ' איי אי גי