אני נמנע מסיבה מסוימת לכתוב נגד ההפיכה המשפטית פשוט כי הייתי רוצה שהרפורמה תתוקן ובמקום שהקואליציה תשתלט על מוסדות אכיפת החוק, יתוקנו הליקויים שקיימים לא-מעט שנים.
אם מסתכלים על המאפיינים של המפגינים רואים אנשים צעירים לצד אנשים מבוגרים (מדובר בדבר מבורך שאנשים מכל הגילאים ומרוב המקצועות מעורבים בפעילות חברתית ענפה.
מתברר שזה לא מפתיע.
ד"ר עדית גוטמן שמה לב לכך שמחקרים פסיכולוגים מראים כי הנטייה של האדם הסביר היא לחפש את האנשים הדומים לו הן מבחינת גיל ומצב אישי, והן מבחינת תחומי עניין ומקצוע.
וכן, הוא נוטה להתקרב למי שנראה ומתבטא כמוהו .
בהקשר זה, גיל הוא משתנה מפתח לסיווג בני אדם.
ניתן לראות למשל, כי מרבית החברים שיש לאדם ברשתות החברתיות הם אנשים שמשתייכים למשפחה הקרובה שלו או לחילופין אנשים שיש לו קשר אליהם או שהם בני-גילו.
כשמסתכלים על מאפייני המוחים רואים שמגמה זו לא נעלמת אלא מתחזקת מאוד.
ניתן לראות כי המחאה איחדה תחת כנפיה קבוצות מגוונות שבאים ממקצועות שונים או שפשוט הם החליטו להיאבק על עתידה של המדינה בדומה למה שקרה בפולין למשל (שם להבדיל המחאה לא החזיקה מעמד והממשלה הפולנית הצליחה להעביר רפורמה בחלקים ששינתה את מוקדי הכוח בין הקבוצות השונות).
מבחינה סוציולוגית ניתן לראות כי כתוצאה מגיוסם של אנשים שמגיעים מקבוצות שונות נוצרו קבוצות שייכות: תתי-קהילות שחיברו בין אנשים.
הגיבוש הזה התחיל ברוב המקרים דרך הרשתות החברתיות הטבעיות, שהן כאמור הומוגניות גילאית: למשל פרלמנטים של פנסיונרים, או שיחות בפינת הקפה במשרד. פרקטית, גיוס מוחים והפצת מידע התבצעו תחילה על ידי קבוצת ווטסאפ של הורי בתי ספר או של סטודנטים. זה הוליד אפקט פסיכולוגי, כשקבוצות של אנשים בני שנתונים דומים סיפקו חברה וגיבוי, פרקטי ומורלי, לנסיעות להפגנות או למחאות עצמן.
במדעי החברה גוברים הקולות המטילים ספק במשמעות היתרה המיוחסת כיום לשנתונים ולהבחנה בין דור ה-Z שהוא דור הטכנולוגיה והרשתות החברתיות לבין דור ה-Y שלרוב מתעסק בעצמו ולא מתעניין בזולתו, או בין דור ה-X שהם אנשים שמתמידים הן ברמה האישית, והן ברמה המקצועית, לבין דור תש"ח שהקים את המדינה, כאשר כול דור מוחה מסיבות שונות וגם כי אכפת לו מעתיד המדינה שכרגע לוט בערפל.
אך ייתכן שטשטוש הדורות נובע מהתחושה שהדרמה הפוליטית הנוכחית היא אירוע משותף חוצה גילאים, רגע היסטורי, נקודת מפנה שלתוצאותיה יהיו השלכות לשנים רבות.
העיסוק במגילת העצמאות, כמו התנעת טנק מתקופת מלחמת יום כיפור, מציבים את המוחים על רצף של נקודות מפנה בתולדות מדינת ישראל. כך הם יוצרים תחושה ששרשרת רב-דורית של מפגינים עומדת תחת משק כנפי ההיסטוריה.
נשאלת השאלה: האם האמירה הנוקבת של תומכי המחאה לפיה הממשלה אכן נפלה על הדור הלא נכון? ייתכן שאין דור נכון ליפול עליו כאשר הממשלה מחליטה לשנות את שיטת המשטר באופן חד-צדדי ולא לטפל בבעיות הכואבות של אזרחי ישראל.
זה הלקח שצריך לקחת ממה שקורה בפולין בשנים האחרונות.
אני בלוגר וכותב באתרים שונים כגון: "פרשן","NEWS1 ", "מקושרים" ועוד. וכן אני סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
