לתוצאה הסופית יש השפעה גדולה על החיים שלנו. אנחנו מציבים מטרות, ואנחנו רוצים להשיג את תוצאה שאותה אנחנו רוצים. יש מטרות שאנחנו מציבים לעצמנו ואנחנו משיגים את התוצאה יחסית בקלות, אבל יש מטרות מורכבות יותר. מטרות שאת חלקן הגדול ולמרות כל המאמצים שאנחנו משקיעים, התוצאה הסופית לא תושג. נשאלת השאלה למה זה קורה? ולמה אנחנו לא יכולים לדעת מראש במטרות מסוימות אם נשיג את המטרה או לא.
אציג תיאור של כמה מקרים בהם יש לנו מטרות שגרתיות, ולרוב אנחנו משיגים את התוצאה או חלק ממנה: למשל, יש לנו פגישה מתוכננת, אנחנו עושים את ההכנות הנדרשות, יוצאים מהבית ונוסעים לפגישה. הגענו בזמן למקום הפגישה והתוצאה הושגה. באותה הפגישה אנחנו רוצים לקדם נושא מסויים. הנושא עולה אבל לא מתקבלת החלטה סופית בעניין שלו - התוצאה הושגה חלקית. דוגמה נוספת: אני מגיש בקשה להצגת תמונות בתערוכה. הבקשה התקבלה והתוצאה הושגה. לאותה התערוכה אני מעביר את התמונות שאני רוצה להציג לפי סדר העדיפות שנראה לי, במהלך ההכנות נבחרו לתערוכה תמונות בסדר עדיפות שונה - התוצאה הושגה חלקית. מטרה נוספת לדוגמה - אני משתתף בקורס צילום, אני נוסע לתחנת הרכבת הישנה בכפר יהושע, שם אנחנו נפגשים, הגעתי בזמן ועם כל הציוד הנדרש, התוצאה הושגה, במשך אותו היום אני לא מרגיש טוב ואני מחליט לחזור הביתה ולא להשאר במפגש עד סופו. התוצאה הושגה חלקית. אפשרות נוספת, אני יוצא לעשות קניות בסופר, התוצאה הושגה. מזה אנחנו יכולים להבין, שכל זמן שאנחנו מדברים על משימות שגרתיות, לרוב המטרה מושגת ואנחנו גם יודעים מה תהיה התוצאה הסופית. אבל איפה מגיע השינוי בתוצאה?
השינוי מגיע כאשר המטרה לא שגרתית. יש לנו חלום להשיג משהו רחוק, החלום הופך לשאיפה, השאיפה למטרה, והמטרה הופכת לפעולות יומיומיות שאותן אנחנו עושים כדי להשיג את התוצאה. אנחנו יכולים לראות בבירור מה אנחנו רוצים. אבל האם זה מבטיח שהתוצאה תושג? מה מפריע לנו בדרך להשגה שלה?
אחת הסיבות שמקשה עלינו להגיע לתוצאה סופית היא: שיש פער בין החשיבה לעשייה. החשיבה היא תהליך רך יותר, אישי יותר, ללא מגבלות וגבולות. העשייה היא תהליך שמתרחש בעולם הפיזי, עולם שבו יש גבולות ומגבלות, עולם שיש בו לפעמים נוקשות בחלק מהתהליכים. למשל אנחנו מתמודדים על תפקיד, אבל מגלים שאנחנו לא עומדים בדרישות הסף שלו. אנחנו מסמנים על המפה נתיב שנראה לנו, אבל מגלים בשטח שהנתיב קשה יותר ממה שחשבנו. אנחנו רוצים להפיק אירוע, אבל מגלים שאין לנו את התקציב הדרוש להפיק אותו.
ראינו שיש מרחק, בין תהליך החשיבה על המטרה לבין תהליך העשייה. אבל אחרי שעברנו את המכשול הזה, יכולות להתעורר סיבות נוספות: למשל, חשבנו על מטרה, עשינו את כל ההכנות הנדרשות, אבל מתברר שיש דברים שלא לקחנו בחשבון. זה יכול להיות מידע או נתון קריטי שבלעדיו לא ניתן להשיג את המטרה. וגם אם יש לנו את כל המידע, עדיין לא בטוח שנבין אתו נכון. ואם אנחנו כן מבינים, עדיין יכולה להיות לנו טעות בשיקול הדעת שתמנע מאיתנו להגיע לאותה התוצאה.
בנוסף יש את גורם אי הוודאות. אי הוודאות נמצא בחלקו במידע חסר, אבל בחלקו הוא נמצא בחוסר היכולת שלנו לצפות את המהלכים שאותם יעשו השותפים הישירים שלנו להשגת המטרה. למשל חבר שהוא שותף למטרה. האם אנחנו יכולים להיות בטוחים באופן מלא שאנחנו מתואמים בכל הפרטים להשגת התוצאה? או שיכול להיות שבמקרים מסוימים הוא יראה את המטרה שונה וזה ימנע מאיתנו להשיג אתה, או מקרה נוסף כשאנחנו מדברים על קבוצה שאיתה אנחנו יוצאים להשיג את המטרה, עד כמה אנחנו יכולים לדעת איך כל חבר וחבר בקבוצה מבין את המטרה כדי שנגיע לתוצאה שאותה אנחנו רוצים.
אי ודאות נוספת מגיעה משותפים במעגלים רחוקים יותר. אנשים שההשפעה שלנו עליהם נמוכה יותר. ואנחנו עוד פחות יכולים לצפות מה יהיו הפעולות הסופיות שלהם ביחס למטרה. למשל אנחנו תלויים בנהג הסעות שצריך להגיע לאסוף אותנו, סגרנו מולו את כל הפרטים, אבל לנהג יש מחויבות נוספת. מתי הוא יגיע אלינו? או שאותו הנהג לא הבין את ההסבר, והגיע בטעות למקום אחר. עוד דוגמה - אנחנו צריכים עזרה של בעל תפקיד לפתיחת שער לאורך הדרך, סגרנו מולו את כל הפרטים. איזה התחייבויות נוספות יש לו, באותם הזמנים שבהם הוא צריך לפתוח עבורנו את השער? במעגלים הרחוקים של שיתוף הפעולה, התיאום הסופי להשגת המטרה חלש יותר ועלול להשפיע על התוצאה הסופית.
כמה נושאים נוספים שמשפיעים: האם יש לנו את כל המשאבים המתאימים להשגת התוצאה. האם יש מגבלה בריאותית לנו או לאחד השותפים שעלולה לפגוע במטרה. איך מזג האוויר יכול להשפיע, איך שינויים מקומיים יכולים להפריע, למשל סגירת רחוב או כביש שהוא חלק מהנתיב שלנו, הפסקת חשמל במקום שבו אנחנו נמצאים.
לסיכום הדברים - בדרך כלל אנחנו יוצאים להשיג את המטרות שלנו. יש מצבים לאורך הדרך שבהם נרגיש מאוד קרוב להשגת המטרה, אבל זה הדבר הכי קרוב שנגיע אליו. אנחנו צריכים להיות שמחים שהגענו לתוצאה הסופית שרצינו, ולדעת לקבל את המצב כאשר זה לא קורה.
