שירותי הרווחה בישראל 

בעולם קיימות שתי גישות כלכליות סביבן נעות מדינות, מפלגות, ארגונים ועמותות. גישות אלו התגבשו במשך עשרות ומאות שנים ולמעשה מהווים את הליבה של כל דיון פוליטי, כלכלי או אחר בין שני צדדים מנוגדים. 

גישה אחת מדברת על כך שהמדינה צריכה לקחת מיסים גבוהים ובעזרתם לממן שירותים שונים לאזרח. במילים אחרות, המדינה צריכה לספק לאזרחים את הצרכים שלהם. גישה שנייה מדברת על כך שהמדינה צריכה לקחת מעט מסים, אז הכסף נשאר בידיי האזרח והוא זה שיחליט כיצד להתנהל איתו. גישה זו מאמינה שהאזרח יודע יותר מהמדינה כיצד להתנהג עם הכסף שלו. חשוב להבהיר שמדובר אומנם בשתי גישות שונות אך הן יש בהן מנעד רחב, והן לא בהכרח שחור ולבן. 

ישראל מאז היווסדה נטתה יותר לגישה שאומרת שעל המדינה לספק שירותים לאזרח. לכן ישראל נחשבה תמיד למדינת רווחה. זה בא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות. גם אם במשך עשרים-שלושים שנה אחרונות ישנה שחיקה בכך בפועל, עדיין הגישה הרווחת היא שעל ישראל לספק את השירותים הרלוונטיים לכלל אזרחיה. 

כשמדברים על שירותי הרווחה בישראל, אפשר למצוא שורה ארוכה של דוגמאות שונות הכוללות שירותים לאזרח. החל מקצבאות זקנה, קצבאות ילדים, שירותי רפואה, שירותים לאנשים וילדים עם צרכים מיוחדים, דמי אבטלה, עזרה סוציאלית כשנדרש, שירותים לילדים ונוער במצב סיכון, שירותים להתמודדות עם אלימות במשפחה, אנשים עם בעיות סמים ואלכוהול ועוד. כל אלה מקבלים שירותים מהמדינה דרך משרד הרווחה והגופים המקושרים אליו. 

דוגמא טובה לשירותי רווחה בישראל אפשר למצוא בהקשר של אנשים מבוגרים, הגיל השלישי, בפרט בכל מה שקשור להיבט של קצבת סיעוד אשר מאפשרת להם לשכור את שירותיה של מטפלת סיעודית שתלווה אותה ותטפל בהם, בין אם זה במשך כל שעות היממה ובין אם זה בחלק מהמזמן. שירות זה הוא הכרחי על מנת שיוכלו לבצע פעולות סטנדרטיות שאנשים במצבם אינם יכולים לבצע לבד. קצבת סיעוד מקבלים דרך ביטוח לאומי, בזכות כספים שכל אזרח במדינת ישראל צריך לשלם מגיל מסוים. למידע נוסף על מטפלות סיעודיות לחצו כאן.

שירותי רווחה בישראל הם דבר בעל ערך מאוד חשוב, מאחר וישנם הרבה מאוד אנשים שלא יכולים למממן לעצמם שירותים וצרכים, מבלי שהמדינה תעזור להם. בפרט זה נכון כשמדובר על שירותים כגון טיפול סיעודי. לא רק שהם לא יכולים לממן לעצמם, גם הילדים או בני משפחה אחרים לא יכולים לממן זאת מכיסם. 

על מנת שיוכלו לקבל את הטיפול הרלוונטי עבורם ויוכלו לשמור על איכות חיים סבירה, חשוב שהמדינה תעזור להם. זו הגישה שהיתה מוכרת בישראל במשך עשרות שנים וזו הגישה שגם היום מקובלת, מתוך הבנה, ככל שתוחלת החיים עולה, כך יהיה צורך גדול יותר במתן עזרה ושירות לאנשים הזקוקים לכך.