המכולה הרטובה שלי 

רקע

לאחרונה (29.6.23), דחה בית המשפט תביעת יבואן נגד חברת ספנות וסוכן האוניה שלה, בגין נזק למשלוח מיובא (1). עם הגעת המשלוח ליעדו בישראל, התגלתה רטיבות בתוך המכולה. היבואן טען שמדובר ברשלנות של חברת הספנות, ואולם התביעה נדחתה.

מה היה סיפור המקרה?

ציוד חשמלי ב-130 קופסאות קרטון ומסגרות עץ יובא לישראל, עבור בתי מלון ובתי חולים. המשלוח המוכל בתנאי FCL (full container load), שמשמעותו, שהציוד הוכנס למכולה בחו"ל על ידי הספק/מי מטעמו ללא מעורבות המוביל הימי. המכולה נמסרה למוביל כשהיא אטומה ועם סוגר. 

עם פריקת המכולה בנמל אשדוד והגעתה ליעד למחסן הלקוח, נפתחה המכולה והתגלו נזקי רטיבות בתוכה, מים בתקרת המכולה, טחב ועובש, סימני חלודה במכולה.

היבואן הגיש תביעה נגד חברת הספנות וסוכן האוניה וטען לאחריות לנזקים בסך של כ-87,000 ש"ח.

 מה פסק בית המשפט?

בתחילה, קבע בית המשפט כי היבואן לא הוכיח שהטובין הומכלו בחו"ל במצב תקין וללא נזקים של רטיבות, משלא הובאה עדות מתאימה של מי שטיפל בכך בחו"ל. בית המשפט הדגיש כי בתנאי ההובלה, למוביל לא הייתה שליטה על אופן ההמכלה בחו"ל ואין לו מידע שהדבר בוצע בצורה תקינה.

בהמשך, קבע בית המשפט, היבואן נכשל בטענה שהמכולה שסופקה לו הייתה לא תקינה. אמנם, הגיש היבואן חוות-דעת מומחה של שמאי ביטוח אלמנטרי, אך הוא אינו מומחה בביטוח ימי. על פי חוות-הדעת התגלתה רטיבות בתוך המכולה, אך לא הוכח כי במכולה קיים סדק, חור, וחוות-הדעת לא הסבירה כיצד לכאורה נכנסו מים לתוך המכולה במהלך ההפלגה.

כמו כן, המכולה שהתה אצל היבואן כשבוע לאחר הגעתה לישראל, וגם בשבוע זה, לא נמצאה הוכחה לסדק.  

מנגד, ראיות חברת הספנות הוכיחו שהמכולה הייתה תקינה, התבצעה בה סריקה מקיפה גם באמצעות "בדיקת חושך"- סגירת כל המכולה ובדיקה האם קרני אור חודרות אליה, ולא התגלה סדק. חברת הספנות הודתה שיש במכולה חלודה אך טענה שבהרבה מכולות זה קיים עקב החשיפה ללחות. בנוסף, על פי דו"ח המעקב של המכולה, היא הונחה במשך כל המסע הימי מתחת לסיפון כשהיא מוקפת במכולות אחרות, כך שהוכח שאין סיכוי ריאלי שהיא נרטבה במים במהלך ההפלגה.

בהתאם לכך, קבע בית המשפט שיותר סביר שנזקי הרטיבות אירעו בעת ההמכלה בחו"ל בשל ציוד שהוכנס רטוב, ולא אירעו במהלך המסע. 

כמו כן, נדחתה טענת היבואן לנזק, משלא הוכיח מה עלה בגורל הציוד שבמכולה. 

על כן, נדחתה התביעה והיבואן חויב בהוצאות משפט של 30,000 ש"ח. כמו כן, העיר בית המשפט שלא היה מקום לתבוע את סוכן האוניה אלא רק את חברת הספנות. 

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

במקרה זה, ניתן לראות שהנקודה המרכזית בה התמקד בית המשפט, היא פעולת המכלת הטובין בחו"ל. בית המשפט דרש מן היבואן להוכיח שהטובין הומכלו בחו"ל כשהם תקינים וללא רטיבות, כתנאי לבירור טענתו נגד חברת הספנות. מאחר והיבואן לא הביא עדים רלוונטיים שהיו בחו"ל או מסמכים בנושא, לא הצליח היבואן לשלול שהנזק בעצם היה במועד ההמכלה וטרם המסע הימי.

לצורך השוואה, בשנת 2011 התקבלה תביעת יבואן נגד גורמים רבים בשרשרת ההובלה בגין נזק למשלוח דגים. חברת הספנות באותו התיק העלתה טענה זהה, כי הדגים ניזוקו עוד בהיותם בחו"ל וטרם ההמכלה, בין היתר, בשל שיטת ייצור של הקפאה מהירה שגרמה להם נזק. באותו מקרה, הגיש היבואן אישור ממשרד הבריאות בסין שמציין שהמשלוח ראוי למאכל, הומכל בטמפ' של מינוס 18 מעלות ויצא לדרך כשהוא תקין. עוד הוכח כי משרד הבריאות בישראל מקבל בדרך כלל ראיות מסוג זה. ראיה זו סיפקה את בית המשפט ונקבע שהמשלוח יצא לדרך תקין, והתביעה נגד חברת הספנות בגין הנזק, כמו נגד גורמים נוספים, התקבלה (2). 

הפניות:

(1) ת"א (שלום חיפה) 33626-12-19 הזמן יבוא ושיווק בע"מ נ' קונמרט (סוכני אניות) בע"מ ואח', פסק-דין מיום 29.6.23, כבוד השופט אייל דורון. ב"כ הצדדים- ליבואן: עו"ד יעקב ח'לול, לסוכן האוניה- עו"ד ש. פרידמן, אברמזון ושות'. פסק-הדין כפוף לזכות לערער לבית המשפט המחוזי.  

(2) ת.א. (שלום חיפה) 18527/06 ריסורסס נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות ואח', פסק-דין מיום 15.5.11.