מערכת סולארית בשימוש כרמי יין : מה המשמעות 

אגרו-וולטאי בכרם יין : 

מערכת אגרו - וולטאי, מדובר בגישה חדשנית המשלבת חקלאות עם מערכות פוטו-וולטאיות סולאריות מדובר במערכת הקיימת באופן פיזי  תוך כדי עבודה חקלאית והפקת אנרגיה סולארית על אותה אדמה. במערכות אגרו-וולטאיות מותקנים פאנלים סולאריים או מודולים מעל השדות החקלאיים, המאפשרים שימוש כפול בקרקע, בבסיס הרעיון מדובר על נסיון  לייעל את השימוש בקרקע ולהגדיל את יעילות המשאבים. מדובר בייצור חשמל נקי מאור השמש, בדיוק כמו מערכות PV סולאריות מסורתיות. הפאנלים הסולאריים מותקנים מעל הגידולים לוכדים אנרגיית שמש וממירים אותה לחשמל, שניתן להשתמש בו במקום או להזין אותו לרשת. המערכת שמותקנת כאמור מעל הגידולים מעניקה ההצללה שמספקים הפאנלים הסולאריים ותוך כדי כך מקבלים שינוי של מיקרו האקלים בסביבת הצמח שעשוי להועיל לגידולים מסוימים. זה יכול לעזור להפחית את אידוי המים (ע"י הקטנת הקרינה והעלאת הלחות), למזער את תנודות הטמפרטורה ולספק הגנה מפני אירועי מזג אוויר קיצוניים ( ברד למשל ). אם מדברים על היתרונות הסביבתיים של המערכות האגרו-וולטאיות אז הם יכולות לתרום להפחתת פליטת גזי חממה על ידי הפקת אנרגיה מתחדשת ללא שימוש בדלק, כאשר מותקנת מערכת כזו החקלאי יכול בעצם גם למכור את החשמל העודף שהמערכת מייצרת ולהרוויח מהמדינה או חברת החשמל כסף נוסף.  

להלן מספר שאלות שנכון להיום אוגוס 2023 אין לאף אחד תשובות מדעיות מוכחות. 

שאלתי הראשונה היא , מה מקור המידע ? (מלבד שני מאמרים בצפון איטליה וביפן).

שאלה שניה:  על בסיס איזה מחקרים מבוססות הקביעות שהמערכת יכולה לשנות את מראה תעשיית היין (מהמחקרים שפורסמו נראה שתכולת חומרי הצבע דווקא יורדת) ? 

האם זה ניחוש אגרונומי ?האם בוצע ניסוי כלשהו בארץ או בתנאים ים תיכוניים ?

שאלה שלישית והכי חשובה לענף היין: כמה הצללה ניתן לבצע על הצמח מבלי לפגוע בביצועים שלו ? והאם ההצללה משפרת או גורעת מהיבול ? האם פאנלים בהצללה "מוגברת" יכולים לפגוע בפוריות הגפן ? מה לגבי איכות וערך היין ? האם נעשו טעימות או בדיקות מעבדה ליינות שנסחטו מענבים תחת מערכת ? 

שאלה רביעית: האם נבחנה ההשפעה של פאנלים נייחים מול ניידים ? 

שאלה חמישית: מהיכן הגיעה ההנחה שפאנלים משפרים פריחה ? 

ככל שאני מכיר את ענף היין ולאחר ששאלתי כאמור מספר ייננים לא ידוע בארץ על בעיות בפריחת הגפן ...אז מה זה פריחה במזג אוויר קשה ? 

וכאמור האם מישהו בדק מדעית את כל נושא החסרונות של שימוש במערכת, ואני מעלה פה מספר הנחות שחייבות להבדק טרם שימוש במערכת: עוצמת אור והצללה: התקנת פאנלים סולאריים מעל גידולי הגפנים עלולה לגרום להפחתת עוצמת האור אל הצמחים. רמות אור לא מספיקות עלולות להשפיע לרעה על הפוטוסינתזה ועל צמיחת הצמחים הכוללת, מה שעלול להוביל ליבול נמוך יותר או הבשלה מאוחרת של ענבים. ובכלל נשאלת השאלה כמה הצללה לתת לכרם ( 20% - 40% - 50% ואולי 75% ). מי הולך לבדוק את זה ? 

שינוי מיקרו אקלים: הנוכחות של פאנלים סולאריים יכולה לשנות את המיקרו אקלים סביב הגפנים. בעוד שרמה מסוימת של הצללה יכולה להועיל, הצללה מוגזמת עלולה להשפיע על בריאות הגפן ואולי גם לפגוע בתהליך ההבשלה המיטבית של הענבים.

ניהול משק המים בכרם: מערכות אגרו-וולטאיות עשויות להשפיע על זמינות המים ועל נוהלי ההשקיה. מיקומם של פאנלים סולאריים יכול להשפיע על חלוקת הגשמים בכרם, מה שעלול להוביל לפיזור מים לא אחיד ולפגוע במרקם הקרקע (כמות מים גדולה ש"נוחתת" בנקודה מסוימת).

תחזוקה ותפעול: מערכות אגרובולטאיות דורשות תחזוקה ותפעוליות שוטפות. מערכות אלו כוללות שילוב של תשתית סולארית עם הסביבה החקלאית, מה שעשוי לדרוש מאמצי ניהול נוספים ופוטנציאל להפרעות בפעילות הכרמים. מישהו בדק את עלות ניקוי המערכת למניעת ההצללה. מה השלכות חומרי הניקוי של הפאנלים על בריאות הצמח ? האם נבדקה השפעת חומרי ההדברה (קורסביות) על ביצועי הפאנלים ?

כדאיות כלכלית: בעוד שאגרו-וולטאיקה יכולה לספק הכנסה נוספת  כאמור באמצעות מכירת האנרגיה, עלויות ההשקעה הראשוניות הקשורות להתקנה ותחזוקת הפאנלים הסולאריים עשויות להציב אתגרים פיננסיים עבור בעלי הכרמים. האם יש איזשהי תוכנית כלכלית או עסקית שמדברת בעצם על ההשקעה והחזר ההשקעה כדי להעריך את כדאיות הטמעת מערכות אגרו-וולטאיות.והדבר הכי חשוב לדעתי שאין תשובה לגביו הוא איזה זני ענבים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לשילוב במערכת האגרוולטאית.

לסיכום: בסקר שערכתי מול מספר גדול של יקבים אז נכון להיום אין שום יקב בארץ שמשתמש במערכת כזו, כרגע גם אין שום פיילוט בשום יקב מסחרי, שני מחקרים שבוצעו ב 2018 ו 2019 בבצרפת ובגרמניה מדברים על  כי רמות צל מתונות הגבירו את הסינתזה של תרכובות ארומה בענבי היין ושיפרו את האיכות הארומטית של היין שנוצר. אבל המחקר לא מספר על סוג הענבים, האם נבדקו ענבים בחלקות צמודות ללא המערכת והאם נבדק מה קרה עם היינות של שנות הבציר 2018 ו 2019 ביקבים אחרים מבחינת ארומות וכולי. בשני מאמרים שפורסמו האחד מיפן והשני מצפון איטליה ( מצורפים ) בשניהם מדברים על עיכוב או הפחתה בתכולת אנטוצאנים (הפיגמנט שמקנה לחלקים שונים בצמח את צבעם האדום ), כלומר פגיעה באיכות היין. 

אי אפשר בשום פנים ואופן בשלב זה לקבל את הקביעה של ניר הלר כי " מערכת אגרו-וולטאי שלנו יכולה לשנות את מראה תעשיית היין על ידי יצירת תנאים שבהם הגפנים יכולות לפרוח אף במזג אוויר קשה, להבטיח תפוקה יציבה של יין איכותי, וכל זה תחת ייצור חשמל ירוק במקביל."

נקודה חשובה נוספת שצריכה להלקח בחשבון היא  שהשימוש במערכת לא יכול להתבצע על כרם קיים וצריך לתכנן זאת מנטיעה. בכל מקרה, עוד רחוק היום שבו נדע לומר בוודאות מה ההשפעות של מערכות פוטוולטאיות בכרמים בישראל. הרעיון עצמו נשמע טוב, ואולי אפילו יביא לשיפור מסויים של התנאים באזורים עם עודפי קרינה וחום- אלמנט הצללה נייד. בטח בענבים לבנים. אבל חייבים ניסויים ארוכי טווח לפני שרותמים את הסוסים לפני העגלה . 

יש כרגע בשוק מספר חברות שמציעות את המערכת לכורמים ומבין השיטין אוסיף ואומר שאני מבין שחברות סטארט אפ צריכות לגייס כסף ו " לספר סיפור " אבל לפעמים מסכי העשן מאוד בוטים.