40 שנים ליקב רמת הגולן: בלי עיתונאי יין ועם הרבה מבוכה מכתבה ממומנת.
יקב רמת הגולן חגג 40 שנים, אין ספק שיקב רמת הגולן הוביל שנים רבות את תעשיית היין הישראלית, הוא החלוץ והוא זה שפתח את עולם היין ליקבים ישראלים רבים, היקב שלט ללא עוררין 3 עשורים בכל המסעדות, בתי המלון ורשתות השיווק, השוק האירופאי ובעיקר האמריקאי הכשר בוסס ברובו על יינות יקב רמת הגולן תקופה מאוד ארוכה, גם היום כשפוגשים בתפריטי מסעדות בעולם יינות של יקב רמת הגולן זה עושה שמח, כאמור לפני שבוע ערך היקב את החגיגה שאליה הזמין את בכירי היקב לשעבר, עובדים, לקוחות נאמנים והרבה מאוד ידוענים, עיתונאים יין מקצועיים לא הגיעו לאירוע, רובם לא הוזמנו ואם יש כאלה שכן אז היקב לא היהה מוכן לדאוג להסעה מסודרת ( לשתות ולנהוג לא ממש מקובל על אף אחד מאיתנו ). אבל זה זכותו כמובן, כבר מזמן אני טוען שהיקב מנותק לחלוטין מהמציאות החדשה של מה שקורה בארץ, עזבו לרגע את היינות הכבדים, עתירי העץ והאלכוהול, עזבו לרגע את העלמות של היקב מתפריטי המסעדות בארץ, המגמה היא יינות יקרים מאוד למגזר שמוכן לשלם, המגמה היא בעיקר לשווק עכשיו לחו"ל, השוק האמריקאי הכשר שנשלט כבר שנים על ידי אחרים קורץ למנכ"ל החדש בן דב, ישראל קטנה עליו, אחרת אי אפשר להסביר את הניתוק שלו ואת חוסר ההבנה הבסיסי בתעשיית היין הישראלי, האם הוא רואה מה קורה ביקב כרמל, ביקב ברקן, האם הוא רואה לאן היבוא מוביל את התעשיה, נכון יינות הר חרמון נמכרים ב 3 במאה בחגים והם יינות טובים אבל השוק הולך להשתנות, תראו את ההצפה של יינות באותה איכות של יקב טפרברג, כרמל, ברקן סגל והמחירים יורדים לרמה שהם צרכים להיות במדינה שלנו, ולצערי גם מעיתונות היין המקצועית הוא החליט להתעלם ולמדר , לא יעזור בעלי היקב לא למדו דבר וחצי דבר מהכשלון של מנכ"ל שלא בא מתחום היין, ושוב לקחו מנכ"ל שלא בא מהתחום לחלוטין להזכירכם הוא הגיע מהכדורגל, והכתבה ב " הממומנת " ב YNET ( דרך אגב בסביבות 25 אלף שקלים משלמים על כתבה ממומנת ודרך אגב ידוענים שמגיעים לארועים כאלה גם כן מתוגמלים בהתאם) שכתבה אותה ליאת זנד שהיא לא עיתונאית אלה מנהלת תוכן ושיווק בדיגיטל מראה כמה שבן דב מנותק, ואפילו מעורר גיחוך כי אחרת אי אפשר להסביר את הפנינים שיוצאו לו מהפה בכתבה הממומנת. גם ברור למה הוא לא אוהב עיתונאים מקצועיים שיכולים לשאול שאלות רלוונטיות:
" אסף בן דב, מנכ"ל היקב מוסיף ואומר: "צריך להסתכל על היין, לראות את הקלילות שלו, את הבהירות שלו, ולהריח אותו, את האדמה הבזלתית, הגובה וכל מה שהאזור הזה משדר לנו. אחר כך צריך לטעום ולהרגיש את הטעם שהוא משאיר."
ואני הייתי שואל את בן דב אחרי כאלו שטויות : לראות את הקלילות? , הבהירות ? להריח אדמה בזלתית ? להריח את הגובה ? מזל שצריך לטעום אותו.
עוד מצטט בן דב לעורכת הדיגיטלית שראיינה אותו ש "גם האיטלקים, גם הגרמנים ואפילו ביפן - שותים את היין הישראלי. הגרמנים, מספר בן דב, אוהבים לשתות ריזלינג, אבל מעדיפים את הריזלינג של היקב. "הם מסבירים את זה בכך שהוא שונה לגמרי, כי הוא מבטא את האזור - את רמת הגולן, את הבזלתיות, את הגובה, את החמיצות האחרת. הם מתים עליו".
טוב מדובר בבדיחה אני מקווה כי אם לא אז רק לעדכן כי גרמניה היא אחת מיצרניות הריזלינג הגדולות בעולם. ריזלינג הוא זן הדגל של ענבים בגרמניה, ולמדינה הזו יש מסורת ארוכת שנים ומומחיות בייצורו. האקלים הקריר של גרמניה ואתרי הכרמים המגוונים מספקים תנאים נוחים לגידול ענבי ריזלינג.מבחינת נפח הייצור, גרמניה מייצרת מדי שנה כמות 118 מיליון ליטר של יין ריזלינג. לתשומת לבך בן דב יקב רמת הגולן מייצר כמה אלפי בקבוקי ריזלינג בשנה אז אני לא בטוח " שהגרמנים מתים על הריזלינג של היקב ".
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
