שינויים בהרגלי הצריכה או הצריחה ( בציר 2023 )
אי אפשר להתעלם מהאיום האמריקאי על ממשלת ישראל, לפיו הם עלולים לבדוק את היחסים איתנו. אני מתייחס, כמובן, להתערבות האמריקאית בניסיון לשכנע את הממשלה הקיצונית, לא לשנות את כללי הדמוקרטיה בישראל, ובניסיון להפסיק את ריצת האמוק אל מלחמת אחים שעלולה לפרוץ כל רגע, ולעבור לפסים אלימים באמת. ככל שאנחנו חושבים שאנחנו מדינה חזקה, הרי ללא השוק האמריקאי או התמיכה האמריקאית אנחנו משולים לכלום. מספיק רק שהעם האמריקאי יחליט לשנות את הרגלי הצריכה שלו, בתגובה למדינה שאינה מקיימת כללים דמוקרטיים, שהרי התנהגות הצרכנים האמריקאים (גם היהודים) ,יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים, כולל שיקולים פוליטיים, אתיים וכלכליים.
לכלכלה האמריקאית יש השפעה ומינוף משמעותיים בשוק העולמי בשל גודלה, חוזקה ותפקידו של הדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העיקרי בעולם. כאשר מדינה לא מצייתת למדיניות או האינטרסים האמריקאים, ממשלת ארה"ב יכולה להשתמש בכלים כלכליים שונים כדי להפעיל עליה לחץ או להטיל אמצעי ענישה. ראוי להזכיר כאן מה עשתה ארצות הברית ב-2003 לצרפת, בשל התנגדותה למלחמה באיראן, ומה עשתה לאיטליה כאשר הטילה הגבלות סחר ומכסים על יין ופסטה.
הנה כמה דרכים בהן הכלכלה האמריקאית יכולה להעניש מדינה שאינה מצייתת לה: ממשלת ארה"ב יכולה להטיל מכסים על ייבוא מהמדינה שאינה עומדת "בדרישות". פעולה זו מעלה באופן מיידי את מחיר הסחורה בשוק האמריקאי, הופכת את היצוא לפחות תחרותי, וכך פוגעת בתעשיות ובכלכלה באופן מיידי וקטלני. במישור היותר אקטיבי, ארצות הברית יכולה להטיל סנקציות כלכליות שעלולות לכלול הגבלת עסקאות פיננסיות, סחר או השקעות עם המדינה שאינה עומדת בדרישות. סנקציות יכולות להיות מכוונות כלפי מגזרים מסויימים, יחידים או גופים ספציפיים, במטרה ללחוץ על מדינה לשנות את התנהגותה.
הקפאת נכסים והגבלות פיננסיות גם כן עומדות על הפרק, וממשלת ארה"ב יכולה להקפיא נכסים של יחידים, ארגונים, או אפילו ממשלות, וכך להגביל את היכולת לגשת לכספים ולנהל עסקאות בינלאומיות. הגבלה נוספת היא הסרה מהסכמי סחר, ארה"ב יכולה להוציא את המדינה שאינה עומדת בדרישות מהסכמי סחר או מארגונים בינלאומיים, ולהגביל את הגישה שלה לשווקים מסוימים ולתנאי סחר מועדפים. ממשלת ארה"ב יכולה להשתמש בערוצים דיפלומטיים כדי לשכנע מדינות אחרות ליישר קו עם עמדתה, ולבודד את המדינה שאינה עומדת בדרישות הקהילה הבינלאומית, ובכך להשפיע על החלטות שיתקבלו על ידי ארגונים בינלאומיים, כגון הבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית(IMF), ולמנוע סיוע כספי או כל סיוע מהמדינה שאינה עומדת בדרישות.
בכוחה של ממשלת ארה"ב להרתיע חברות ומשקיעים אמריקאיים מלעשות עסקים עם מדינה שאינה עומדת בדרישות, ולהגביל את הגישה שלהם לשווקים ולהון האמריקאי. מיותר לציין שלצעדי ענישה אלו יכולות להיות השלכות על אלפי חברות ישראליות.
אסור להתעלם מהשוק האמריקאי, ואם נתמקד רק בשוק היין הישראלי, אזי מדינת ישראל מיצאת בערך 25% מהיין שמיוצר בארץ. נכון שאנחנו מייצרים בעיקר לשוק הכשר השבוי כביכול, אבל הציבור היהודי האמריקאי הוא פטריוטי, בראש ובראשונה, לאומה האמריקאית, וגם אם מדינת ישראל חשובה לו, עקב ההפיכה המשפטית המתחוללת לנגד עיניו, הציבור היהודי מבין שגם הוא בסכנה. יהודים שאינם אורתודוקסים, יהודים שנשואים בנישואי תערובת, הומוסקסואלים ולסביות - מהווים ציבור שההפיכה המשפטית הקיצונית בישראל תפגע בהם באופן מיידי, והקהילה היהודית מזהה את הסכנה הזאת, לכן גם הם עלולים לתמוך בחרמות על ישראל. לא תהיה להם שום בעיה לנטוש את התוצרת הישראלית, ויש מספיק יין כשר שמיוצר באמריקה או באירופה, כך שאפשר יהיה להגדיל את כמות הייבוא מאירופה. יקבים ישראלים ששמים עכשיו את כל הביצים בסל השוק האמריקאי, עלולים למצוא את עצמם בבעיה רצינית, אם יעלו את המכסים על יין מישראל או יקשיחו את מדיניות הייבוא ויערימו קשיים על ידי בדיקות נוספות.
אם תתרחש בישראל הפיכה משפטית, עלולות להיות לה השפעות עקיפות על יצוא היין הישראלי לארצות הברית, בהתאם לאופי והיקפם של השינויים המשפטיים, ויש כמה תרחישים אפשריים:
קשרי סחר: כל שינוי משפטי המשפיע על הסכמי הסחר או היחסים של ישראל עם ארה"ב, עלול להיות בעל השלכות על יצוא היין הישראלי. לדוגמה, אם יהיו שיבושים בהסכמי סחר או יוטלו מכסים חדשים, זה עלול להשפיע על עלות ונגישות היינות הישראלים בשוק האמריקאי.
יציבות כלכלית: הפיכה משפטית עלולה להוביל לאי ודאות כלכלית או חוסר יציבות בישראל, ואלה ישפיעו על תעשיית היין כחלק מהכלכלה הכללית. הייצור עלול להפגע, וגם הלוגיסטיקה של שרשרת האספקה והיקפי היצוא.
תפיסת צרכנים: תפיסה וסנטימנט של צרכנים יכולים לשחק תפקיד משמעותי בהצלחתם של מוצרים מיובאים כמו יין. כל ההתפתחויות השליליות עקב ההפיכה המשפטית, עלולה להשפיע על יחס הצרכנים למוצרים ישראלים, לרבות יין.
שינויים רגולטוריים: אם ההפיכה המשפטית תביא לשינויים בתקנות הקשורות לייבוא מזון ומשקאות, לרבות יין, הדבר עלול להשפיע על דרישות הציות, ולהשפיע על הפצה ומכירה של יין ישראלי בארה"ב ( תארו לכם מצב שבו עקב ההפיכה המשפטית אחד מהשרים יחליט לאסור ייבוא יין לא כשר לארץ, בג"ץ הרי מנוטרל וההחלטה תהיה מיידית. מה יהיה גורל היין הישראלי שמיוצא לארצות הברית ולאירופה? ברור לכולם).
לסיכום: הבקשה האמריקאית שנשמעת כבר מספר שבועות, לקחת צעד אחורה ולעשות דברים בדרך של הסכמה רחבה, עולה שלב בגלל סרוב הממשלה להקשיב ולהבין מה קורה. ככל שאנחנו חושבים שהאמריקאים מטומטמים, הם ממש לא. מדובר במעצמת על, הם שולטים בכלכלה שלנו בלי צל של ספק, ואנחנו באמת לא שווים הרבה בלעדיהם. אומנם ענף היין הוא קטן ולא ממש בעל חשיבות רבה, אבל עדיין חשוב לענף להיות שם. הרבה מאוד כסף מושקע בליצא יין ישראלי לחו"ל, וככל שעוברים הימים וההפיכה המשפטית מתדפקת על הדלת, צריך להבין שגם תעשיית היין הישראלית תפגע, ואפילו תהיה בין הראשונות להיפגע.
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
