משרד הבריאות: רשלנות פושעת בכל הנוגע ליקבים בישראל
לפני 5 שנים משרד הבריאות קיבל את האחריות על כל נושא הסדר היקבים במדינת ישראל, הכוללים את תחומי הרגולציה הנוגעים לתחומי עיסוקו, לרבות פיקוח על רישוי בתחומי ייצור, יבוא ויצוא יינות. האורכה שניתנה ליקבים להסדיר את מעמדם מול כל הרשויות הייתה 5 שנים וכאמור אנחנו בתוך השנה החמישית, אם מישהו חשב שהולך להיות קל מול המשרד המסורבל הזה אז התשובה היא שממש ממש לא, מאחר וממשרד הבריאות החליט להתייחס ליקבים כאל מפעלי לייצור מזון, אז כל התקנות שקשורות לייצור במבה או שחיטת עופות חלות גם על היקבים, לטוב ולרע תלוי את מי שואלים, מצד אחד אכן מדובר בייצור מוצר המיועד לשתייה שמכיל אלכוהול ושאר תוספות שעלולות להיות מסוכנות ומן הראוי שיהיה פיקוח אבל מצד שני האם דין יקב קטן כדין יקב שמייצר מליוני בקבוקי יין, אם אנחנו רגע מפשפשים בהיסטוריה של משרד הבריאות אז לא קשה לפספס את המחדלים והבעיות בפיקוח על מפעלי ענק , מדובר במערכת שאחראית כיום על הפיקוח על המזון בכל מדינת ישראל ומונה עשרות עובדים בלבד, בדרגות שכר נמוכות. ואם מדובר בענף יין אז לרובם אין את ההכשרה לכך, ראש השירות החדשה, פנינה אורן?שנידור, נכנסה לתפקידה לפני שנה וקצת ואומנם יש לה רצון גדול לעזור ליקבים אבל לא בטוח שהיא מבינה איך לאכול את הדבר הזה, הכי נח לקרוא לזה מפעל מזון ואז פותחים תיק ורואים מה צריך לעשות על מנת לקבל רשיון ולא משנה כלום, גדול קטן, ועוד, הבעיה היא שכתוצאה מהמחסור בכוח אדם נסמך מערך הפיקוח על המזון בישראל, באופן אבסורדי ממש, על היצרניות עצמן, שהאינטרסים שלהן אינם חופפים תמיד את אלו של הציבור. אז כשמדובר בענף היין משרד הבריאות לא יתעסק עם הענקיות: ברקן סגל, כרמל, רמת הגולן ובטח שלא יגע ביקבים החרדיים אלה יאכל את הכבד שוב ובעיקר ליקבים הקטנים. על מנת לסבר את האוזן אז משרד הבריאות החליט להטמיע את מערכת HACCP אצל היקבים וזה יותנה בקבלת הרשיון, גישת ה- HACCP החלה במניעת סכנות בקטריולוגיות והתרחבה לשאר הסכנות. הגישה מציעה מערכת שיטתית לזיהוי, בחינה ושליטה על סכנות העלולות להשפיע על בריאות הצרכן HACCP היא מערכת המזהה סכנות ספציפיות וצעדי מנע על מנת להבטיח בקרה עליהן.כלומר זיהוי ורישום הסכנות הפוטנציאליות הקשורות לכל שלבי התהליך: משלב הגידול דרך הייצור, השיווק האחסון ועד לצריכה. עד כאן הכל נראה מדהים וראוי אבל מה זה בעצם מצריך מאותו יקב שיחוייב לעבוד תחת אותה מערכת. מערכת HACCP צריכה בסיס תברואי נאות על מנת לישמה ולכן יש להקפיד על עמידה בתנאי תברואה נאותים כתנאי מוקדם לפיתוח המערכת, המצב התברואי צריך לעמוד בדו"ח המבוסס על דרישות התקנה בדבר "תנאי תברואה נאותים" בציון של 85 לפחות וללא הערות מהותיות. ( מישהו יודע שם במשרד הבריאות שביקבים יש טחב על הקירות, ויש בקטריות ושמרים מכל עבר, ושחביות היין גם כן לא עומדות בתנאים תברואתיים נאותים. ), בכל יקב יצטרכו מעתה לכלול מהנדס/טכנולוג מזון בצוות. או מהנדס מזון, מיקרוביולוג ומהנדס מכונות, ולצרף אנשים נוספים ע"פ הצורך, צוות ה HACCP שיוקם ביקב יהיה חייב לקבל מבעלי היקב מידע שיכלול : דרישות חוקיות - - שינויים בחומרי גלם/מוצרים/שירותים
- שינויים במערכות וציוד ייצור - שינויים בשטחי ייצור, מיקום ציוד, סביבה קרובה - שינויים בתוכניות ניקוי וחיטוי
- שינויים במערכות אריזה, איחסון ושיווק - שינויים חזויים באופן השימוש של הצרכן או שינויים בקבוצת צרכנים,
מחקרים רלוונטים מגורמים חיצוניים "בעלי עניין" ו/או תלונות המראות סיכון בריאותי המתיחס למוצר - דרישות לקוח - תנאים/שינויים אחרים שעלולים להשפיע על בטיחות המזון. בקיצור הרבה מאוד כאב ראש וכספים. ושוב על מנת לסבר את האוזן על פי המערכת החדשה גם כל סימוני תוויות היין עלול להשתנות כי המערכת מחייבת לרשום על התוויות באופן ברור עוד מספר פרטים: הסימון צריך לכלול אמצעים לעקיבות המוצר כגון: זיהוי תאריך ייצור, קוד מנה, מידע רלוונטי על המוצר או מרכיביו, הוראות ברורות לגבי איחסון ואזהרות נוספות כגון: לא לחמם במיקרוגל" " עלול להכיל חרצנים", במידה והמוצר מכיל מרכיב שידוע כאלרגן יש לרשום זאת בתווית. אלרגנים ידועים הינם חלבוני סויה, חלבוני חלב, מיני בוטנים, מיני אגוזים, מאכלי ים, גלוטן, ועוד. יש עוד הרבה פרמטרים והרבה סעיפים ותתי סעיפים בהפעלת המערכת הזו, נשאלת השאלה האם יתכן שהיקבים צרכים בכלל להכנס תחת קטגוריה של מפעל מזון? האם יקב גדול דינו כיקב קטן, האם משרד הבריאות ערוך להדריך כ 300 יקבים בהפעלת מערכת כזו, האם בכלל יש תקציב ליקבים לבקשה של משרד הבריאות, יש פה שאלות רבות שלא ניתן עליהם תשובה עדיין מהגורמים המוסמכים, אם יש ליקבים הרבה בעיות ומלחמות עם רשות מקרקעי ישראל , בא משרד הבריאות ועושה לעצמו את החיי קלים, לא בודק, לא לומד את הנושא של ייצור יין ופשוט עובד לפי הפרוטוקול שהוא מכיר שמסיר ממנו פיקוח ואחריות.
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
