הגיע הזמן להנדסה גנטית בענף גפן היין
בשנים האחרונות תוקפות את גפני היין בישראל ובעולם, שתי מחלות שמאיימות בעצם להטיל גזר דין מוות על ענף היין, והעיקרית שבהן היא מחלת התקפלות העלים (Leafroll Disease) שגורמת לנזקים והפסדים כלכליים כבדים בענבי יין בעולם ובארץ. השנה גם התפרסמו מחקרים שקבעו כי מחלות הנגרמות על ידי החיידק קסיללה פסטידיוסה, שמוכרות כבר שנים רבות במגוון רחב של גידולים, הגיעו גם לכרמי הגפנים, ואם חשבו שהן מוגבלות רק לאזור הצפון, כיום המחלה מתפשטת מאוד מהר לכל חלקי הארץ.
בשלב זה לא נמצא שום חומר הדברה כימי או ביולוגי אשר מסוגל להתמודד עם התפשטות שתי המחלות, והמלצות משרד החקלאות ושה"מ לקוניות וצולעות, שלא לומר מגומגמות, ומתמקדות בלשים לב ולעקור גפנים נגועות. מי ישלם על זה? החקלאים כמובן.
נכון שהביאו חומר ריבוי נקי, ויש הרבה יותר דרישה לתשומת לב מהמשתלות שיקפידו על מה שהן שולחות לכורמים, אבל בשטח, לצערי, אין כל אפשרות לשלוט על המחלות, והן עוברות מכרם לכרם בלי בעיה. מה שבכל זאת מנסים לעשות, הן הכלאות, כלומר לייצר זנים "היברידיים". הניסויים מצביעים על כך שיש זנים שעמידים לקמחון וכשותית, ואפילו מצאו חמישה זנים שעמידים לקסיללה, אבל לא מדובר בזנים מהסוג הנפוץ כמו קברנה סובניון, מרלו, שרדונה - וזו הבעיה המרכזית.
אני יודע שברגע שמזכירים את המונח "הנדסה גנטית" 90% מהאוכלוסייה עומדים על הרגליים האחוריות, ומיד חושבים על שיבוט אנשים, ייצור גזע ארי, ועוד. ההתנגדות להנדסה גנטית היא מסיבית, וכל מעבדה, בעיקר בסין ובמדינות שהחוק הבינלאומי לא קשור אליהן, בהן עושים ניסויים על צמחים וחיות, מותקפת ומואשמות בנאציזם, וכל חוקר במעבדה הוא ד"ר מנגלה.
צריך להבין, כי כשמדובר בצמחים, להנדסה גנטית יש פוטנציאל לעזור להתמודד עם כמה מהמחלות והאתגרים הקיימים בגידול ענבי יין. כיום ניתן ליצור באמצעות הנדסה גנטית זני ענבי יין העמידים למחלות נפוצות, כגון טחב אבקתי, טחב פלומתי ונגיפים שונים של גפן. אפשר להחדיר לגפנים גנים המקנים עמידות לפתוגנים אלה, כך שהצמחים יוכלו להתמודד טוב יותר עם זיהומים, ולהפחית את הצורך בחומרי הדברה כימיים ובקוטלי פטריות. אין כיום שום בעיה לעצב גפנים מהונדסות גנטית שיכולות לעמוד בפני מזיקים כמו פילוקסרה של הגפן, שכאמור גורמת נזק משמעותי לכרמים ברחבי העולם. הבעיה הנוספת שהנדסה גנטית יכולה לפתור, היא הסתגלות לאקלים. מי לא מאשים את ההתחממות הגלובלית והשינויים האטמוספריים שיש בשנים האחרונות? אבל מה נעשה מלבד חוץ מלדבר? לא הרבה. הנדסה גנטית עשויה לסייע לגפנים להסתגל לתנאי אקלים משתנים, כולל עלייה בטמפרטורות, שינוי דפוסי משקעים ושינוי דינמיקה של מזיקים ומחלות. נכון להיום, החוקרים שעוסקים במחקר גנטי, יכולים לכוון לגנים המשפרים את סבילות החום או הבצורת, ומבטיחים שהגפנים יישארו בריאות בסביבות משתנות.
בכל הקשור לצריכת כימיקלים על ידי ריסוסים, ונזכיר כי ישראל היא אחת המדינות שמשתמשות בחומרי הדברה בכמויות גדולות מאוד, גפנים מהונדסות גנטית ועמידות בפני מחלות ומזיקים, יכולות להפחית את הצורך בריסוסים וטיפולים כימיים, ובכך להפוך את ייצור היין ליותר בר-קיימא, ופוטנציאלית להפחית את עלויות הייצור.
כשבוחנים את נושא הרבייה המסורתית של גפנים, מגלים שלוקח שנים או אפילו עשרות שנים לפתח זנים עמידים חדשים, אבל הנדסה גנטית יכולה לזרז תהליך זה, ולאפשר התפתחות מהירה יותר של זני ענבים עמידים בפני מחלות. גם נושא שיפור התפוקה בענבים מהונדסים גנטית צריך להילקח בחשבון, משום שהגדלת התפוקה של ענבים לגפן או דונם על ידי שיפור יכולת הגפן ללכוד אור שמש, חומרים מזינים ומים, תוביל לאיכות משופרת, בטעם, בארומה ובאיכות הכללית של ענבי היין. חוקרים יכולים למקד גנים הקשורים לתכונות אלה כדי ליצור ענבים המייצרים יינות באיכות גבוהה יותר, ומחקרים מצביעים גם על אפשרות לפיתוח זני ענבים עם תרכובות אלרגניות מופחתות, כך שיין יכול להיות נגיש יותר לאנשים עם אלרגיות.
הנדסה גנטית בענבי יין, כמו בגידולים רבים אחרים, כרוכה במניפולציה של החומר הגנטי של הגפן כדי להשיג תכונות או מאפיינים ספציפיים רצויים, וניתן להשתמש בטכנולוגיה זו כדי לשפר את האיכות, התפוקה והחוסן של ענבי יין. יחד עם זאת, השימוש בהנדסה גנטית בענבי יין אינו חף מאתגרים ומחלוקות. החששות כוללים השפעות סביבתיות אפשריות, קבלת צרכנים ונושאים רגולטוריים, היות שבאזורי יין מסוימים יש תקנות או איסורים נוקשים על גפנים מהונדסים גנטית (GM). קבלה של ענבי יין מהונדסים גנטית בקרב הצרכנים ובתעשיית היין יכולה להשתנות, ולחלק מהצרכנים והייננים עלולות להיות הסתייגויות מהשימוש בטכנולוגיית GM בייצור ענבים בשל דאגות לגבי טעם, בטיחות ומסורת. זה המקום לציין שהשימוש בענבי יין מהונדסים גנטית הוא עדיין נושא למחקר ודיון מתמשכים, והקבלה והאימוץ של ענבים אלה עשויים להשתנות לפי אזור, בתלות ביעדים הספציפיים של הכורמים והייננים, התלויים בעצמם באישורים רגולטוריים וביקורת ציבורית. קבלת אישורים רגולטוריים לגידול ומסחור של גפנים מהונדסות גנטית עלול להיות תהליך מורכב וארוך. החוק הבינלאומי בנוגע להנדסה גנטית בענבי יין נופל בעיקר תחת הסכמים ואמנות בינלאומיות רחבות יותר הקשורות לביוטכנולוגיה, אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO) ומוצרים חקלאיים, ואין הסכמים בינלאומיים ספציפיים המוקדשים אך ורק להנדסה גנטית בענבי יין. במקום זאת, תקנות והסכמים בינלאומיים מתייחסים להקשר הרחב יותר שלהנדסה גנטית והשפעתה הפוטנציאלית על הסחר והסביבה.
כורמים ויצרני יין, במיוחד אלה השוקלים שימוש בגפנים מהונדסות גנטית, צריכים לנווט בקפידה בין התקנות הבינלאומיות והמקומיות האלה, כדי להבטיח עמידה בחוקים וההסכמי סחר הרלוונטיים, תוך התחשבות בדרישות השוק ובתפיסות הצרכנים לגבי הנדסה גנטית ביין. בחלק מהאזורים, כמו האיחוד האירופי למשל, יש תקנות ספציפיות המסדירות הנדסה גנטית בחקלאות, כולל ענבי יין, בין היתר על גידול וסימון של הנדסה גנטית, ולתקנות אלה יש השלכות על יין המופק מגפנים מהונדסות גנטית. החשש העיקרי הוא פגיעה בחקלאות קונבנציונלית, הפיכת מינים מהונדסים לעמידים בפני מדבירי מזיקים ולמינים פולשים, סיכון שגנים מהונדסים יעברו בהאבקה אל צמחים לא מהונדסים.
לסיכום, להנדסה גנטית בענבי יין יש פוטנציאל לספק פתרונות למחלות ואתגרים קיימים, אך היא מגיעה גם עם שיקולים רגולטוריים, צרכניים וסביבתיים שיש להתייחס אליהם בקפידה. מחקרים וניסויים ממשיכים לבדוק את ההיתכנות והקיימות של שימוש בהנדסה גנטית כדי לשפר את גידול ענבי יין.
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
