שאריות חומרי הדברה ביין 

חומרי הדברהבכרמי  ביינות ישראלים: השערוריה

אני אתחיל בזה שאין שום מידע ואין שום תיעוד בכמה חומרי הדברה משתמשים הכורמים, כאשר מתחילים לשאול קצת שאלות, כולם ממלאים פיהם מים, בפגישה לפני שבועיים בנושא חיידק קסיללה שערכה ד'ר תרצה זהבי  מדריכה להגנת הצומח בגפן אגף ענפי שירות בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות), השתתפו חקלאים רבים, בסוף הדיון ליד מייחם הקפה התגודדו הכורמים ודיברו ביניהם בעיקר על חומרים שמומלצים כרגע בהדברת הכרמים, כאשר התחלתי לשאול שאלות אף אחד מהם לא הסכים לומר לפרוטוקול דבר וחצי דבר. מחוץ לפרוטוקול מי שדיברתי איתו חייך ואמר לי , "כולם מרססים, כולם מדבירים, לא יקרה מצב שאני אאבד כרם או כמוויות של פרי לפני בציר בגלל שליינן יש קיימות בראש " , כורם אחר הוסיף " במהלך כל השנה אנחנו מנסים לשמור על הכרם אבל אם אנחנו מזהים בעיה אקוטית אין אלוהים " . כשאלתי האם יש פיקוח של משרד הבריאות או האם אתם מחויבים למלא דוחו"ת ריסוס והדברה אז גם פה התשובה הייתה " הכל פרוץ, יש חומרי הדברה שאפשר לרכוש מהרשות הפלסטינית או להשתמש בחומרים שנשארו במחסנים שכבר לא מאושרים , אין פיקוח ואין תיעוד אמיתי " . 

אני לא חסיד גדול של אורגני או בר קיימא, או גידול בר, אני חושב שאם יש חיידק או וירוס שמאיים צריך לטפל בו בדיוק כפי שהרפואה בבני אדם מטפלת במחלות. רפואה טבעית או וודו זה נחמד אבל היא מצוינת במדינות שיש בהם מיליארדי בני אדם כמו הודו וסין ועוד. אבל אני כן חסיד של חופש המידע ודיווח אמיתי על איזה סוגי הדברה וכמויות, אם הדבר נעשה ללא פיקוח ובמחשכים פה יש לי בעיה, אם מישהו עובר על החוק ומשתמש בחומרים או בכמויות שיכולות לסכן בני אדם או חיות בר יש לי בעיה. כל עוד הדבר נעשה על פי התקן ובפיקוח ומובא לידיעת הציבור לא צריכה להיות שום בעיה . 

השימוש בחומרי הדברה בישראל ביא בין הגבוהות ביותר בעולם, זה נתון שנמסר לי ממספר גורמים שמייצרים ומייבאים חומרי הדברה, ( הבדיחה בענף היא שמי שלא מרסס ביום מרסס בלילה ),

חומרי הדברה הם כימיקלים המשמשים להדברת מזיקים, לרבות חרקים, עשבים שוטים ומחלות, בחקלאות. בעוד שחומרי הדברה יכולים להיות יעילים בהגנה על יבולים ובהגדלת היבול, השימוש בהם גם מעלה חששות סביבתיים, בריאותיים וקיימות שונים. השימוש בחומרי הדברה מסייע בשליטה ובניהול מזיקים שעלולים לפגוע ביבול ולהפחית יבולים. הם יכולים למנוע התפשטות של מחלות, להרתיע נגיעות חרקים ולבלום את צמיחת עשבים, שכל אלו תורמים לשמירה על כמויות היבול, שימוש נכון בחומרי הדברה יכול להוביל ליבול גבוה יותר על ידי הפחתת הפסדים הנגרמים על ידי מזיקים. מה שחשוב למשרד החקלאות בסופו של דבר זה הבטחת ביטחון תזונתי ועמידה בדרישות של האוכלוסייה. ולכן כל המדיניות היא שחומרי הדברה מסייעים במניעת הפסדים עקב מזיקים שעלולים להזיק או להרוס חלקים גדולים מהיבול. מספר לא מבוטל של חומרי הדברה משמשים גם כסוג של פוטושופ  ומשפרים  את האיכות והמראה הכללי של היבולים על ידי מניעת פגמים ומחלות הקשורים למזיקים, מה שהופך את התוצרת לסחירה ונחשקת יותר. עם זאת, ישנן גם כמה השפעות שליליות וחששות הקשורים לשימוש בחומרי הדברה בחקלאות, חומרי הדברה יכולים לפגוע באורגניזמים שאינם מטרה כגון חרקים מועילים, ציפורים, חיות בר, חיות מים ועוד, ובעיקר במאביקים (למשל, דבורים) וטורפים טבעיים (למשל פרת משה רבנו) התורמים לאיזון המערכת האקולוגית ולחקלאות בת קיימא בכרמי היין.

אין שום שליטה על חומרי הדברה שנסחפים אל מקורות מים ועלולים לזהם מערכות אקולוגיות מימיות, להשפיע על המגוון הביולוגי ולשבש את שרשרות המזון. ולנו כבני אדם הבעיה העיקרית היא ששאריות חומרי הדברה יכולות להישאר על יבולים שנקטפו, מה שעלול לחשוף אותנו להרעלות מיידיות א מחלות בעיקר בתחום הסרטן והאלרגיות.  הטבע בסופו של דבר מאוד חכם ומפתח  עמידות לחומרי הדברה מה שמוביל להתפתחות של מזיקים עמידים לחומרי ההדברה. זה מפחית את היעילות של חומרי הדברה לאורך זמן, מצריך מינונים גבוהים יותר או כימיקלים רעילים יותר כדי להשיג את אותה רמת בקרה. ( בדיוק כמו האנטיביוטיקה ), 

תקנות וחקיקה בנושא הדברה קיימות כמובן בעולם וגם בישראל, מדינות רבות הקימו סוכנויות רגולטוריות האחראיות לפיקוח על הרישום, המכירה, ההפצה והשימוש בחומרי הדברה. סוכנויות אלו קובעות סטנדרטים לאישור חומרי הדברה, תיוג, הוראות שימוש ורמות שאריות מקסימליות בגידולים, על פי התקן האירופאי , לפני שניתן למכור חומר הדברה ולהשתמש בו, המוצר חייב לעבור תהליך רישום קפדני הכרוך בהגשת נתונים על יעילות חומר ההדברה, השפעות סביבתיות אפשריות וסיכונים לבריאות האדם. רק חומרי הדברה העומדים בקריטריונים ספציפיים מאושרים לשימוש, תוויות חומרי הדברה חייבות לספק מידע חיוני על שימוש נכון, שיעורי יישום, אמצעי זהירות והגבלות. החקלאים מחויבים על פי חוק לעקוב אחר ההוראות שעל התווית, הכוללות ציון המינון המומלץ ושיטת היישום, יש חומרי הדברה שמחייבות את החקלאי לקבל רשיון מיוחד והכשרה מיוחדת לעשות בהם שימוש בגלל  סיכונים הפוטנציאליים, השימוש בחומרי הדברה על פי התקן צריך להיות מיושם רק  כאשר אוכלוסיות המזיקים חורגות מרמות מסוימות, מה שמפחית טיפולים מיותרים וממזער את התפתחות העמידות לחומרי הדברה. חייבים להקפיד על שימוש במרססים ממוקדים ויישום חומרי הדברה בתנאי מזג אוויר מתאימים, על מנת למזער סחף ולייעל את היעילות של טיפולי הדברה. והכי חשוב חקלאים נדרשים לנהל רישומים מפורטים של שימוש בחומרי הדברה, כולל סוג ההדברה, תאריך היישום והמיקום. 

צריך להבין שחומרי ההדברה המשמשים בחקלאות, כולל כרמים, עלולה להשפיע על המוצר הסופי כמו יין. שאריות חומרי הדברה יכולות למצוא את דרכן לענבים ובהמשך ליין במהלך תהליך ייצור היין. שאריות של כימיקלים עלולים להופיע על קליפות הענבים ובמיץ. שאריות אלו יכולות להימשך בתהליך ייצור היין ולהגיע למוצר היין הסופי, מה שיכול להשפיע על טעם וארומה, הנוכחות של תרכובות כימיות מסוימות יכולה לשנות את הפרופיל החושי של היין, להשפיע על טעמו ואיכותו הכללית. אחת הטענות של צרכני יין ששותים יינות זה כאב ראש, לא פעם מאשימים את הביסולפיט אבל צריך גם לקחת בחשבון ששאריות חומרי הדברה עלולות לגרום לכך, אלרגיות וגירודים, קשיים בנשימה ועוד יכולים להגרם משאריות ואפילו מזעריות, שאלתי מספר ייננים האם הם עורכים  בדיקות שאריות חומרי הדברה כדי לוודא שהיינות שלהם עומדים בתקנים הרגולטוריים, לא קיבלתי שום תשובה חיובית , שאלתי את משרד הבריאות האם הם עושים בדיקות כאלה באופן קבוע או מידגמי, משרד הבריאות העדיף שלא לענות על השאלה כולל משרד החקלאות שהפנה אותי למשרד הבריאות, בישראל, הפיקוח והרגולציה על השימוש בחומרי הדברה בחקלאות, לרבות בתעשיית היין, מנוהלים בעיקר על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר הישראלי. משרד זה אחראי על גיבוש ויישום מדיניות, תקנות ותכניות חקלאיות להבטחת שימוש בטוח ואחראי בחומרי הדברה תוך הגנה על בריאות האדם, הסביבה ומוצרים חקלאיים. הגורם הספציפי במשרד החקלאות הישראלי המפקח על השימוש בחומרי הדברה הוא שירותי הגנת הצומח והפיקוחש אחראי על ויסות ופיקוח של הדברה בארץ, לרבות רישום, יבוא, הפצה ושימוש בחומרי הדברה, המשרד אחראי מעבר לניטור והאכיפה גם על תוכניות חינוך והכשרה לחקלאים, אגרונומים ואנשי מקצוע אחרים בחקלאות כדי לקדם שימוש בטוח ואחראי בחומרי הדברה.

אבל אחת הבעיות של משרד החקלאות שיש פה ניגוד אינטרסים בין המדריכים שמבקשים למגר כל מחלה באופן מיידי ומוחלט על ידי שימוש בהדברה ובין הפיקוח, נוצר מצב שהמפקחים עובדים באותו משרד של המדריכים ולא צריך להיות גאון גדול ולהבין מי מנצח.