מהות השלום לפי הנרי קיסינג'ר 

אפתח בגילוי נאות: לפני מספר שנים נכנסתי לחנות ספרים כדי לקנות ספר מסוים המוכר המליץ על ספר עב-כרס שכתב אחד האנשים המשפיעים בדורנו הנרי קיסינג'ר שבשבוע שעבר הלך לעולמו והוא בן 100 שנה.

ניתן לראות כי לאורך הקריירה הדיפלומטית העשירה שלו נמנע מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי קיסינג'ר, מלהשתמש  במונח "שלום", שהוא כבד מאוד, ולדבר על מונחים קטנים כמו "פשרה," "הסכמה" ו"הבנה". 

חלק מהאנשים היו סבורים שקיסינג'ר לא רצה שלום אך ההערכה הרווחת היא שהוא פחד שהשלום לא ישים סוף לפגעי המלחמה.

קיסינג'ר ראה בשלום כמעין אשליה שלא מונעת את קיום המלחמות, ויוצרת סוג של מאזן כוחות בין מדינות שמפר את הסדר העולמי החדש.

                                    פעולתו של קיסינג'ר כמשכין שלום

למרות שהוא לא האמין בשלום קיסינג'ר פעל רבות להשכנת שלום באזורי סכסוך רבים בעולם.

קיסיניג'ר בחר להשתמש במילים פחות מפוצצות כמו “הסדר” או “יציבות” אך ניתן לראות שהוא סיים למשל את מלחמת וייטמאם בשנת 1973 , הוא הוביל את הליך הדטאנט מול ברית-המועצות שהוביל לסיום המלחמה הקרה, יצר קשרים עם סין הקומוניסטית ,ולא נשכח את השלום בין מצרים לישראל שנחתם באתר הנופש קמפ-דייוויד בשנת 1979.

חשוב לציין שבהקשר של השלום בין ישראל למצרים קיסינג'ר התעקש על חתימת הסכמי ביניים ולא חוזה שלום כולל (דבר שהוכח כנכון וצודק).

הוא זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1973 על חלקו בסיום מלחמת וייטנאם.

צעד עורר עליו זעם של מתנגדים רבים שרואים בו סוג של “מחרחר מלחמה”.

                                   תגובת המבקרים על פעולותיו של הנרי קיסינג'ר

מבקריו הרבים של קיסינג'ר, בעיקר בקרב אנשי השמאל הפרוגרסיבי  פעלו במשך שנים רבות להעמידו לדין בגין פשעי מלחמה. (אני מניח שגם מוצאו היהודי תרם לכך רבות).

 הם רואים בו אחראי לרצח עם בחזיתות השונות של המלחמה הקרה - בווייטנאם ובקמבודיה (1970), בבנגלדש (1971) ובצ'ילה (בהפיכה של הגנרל אוגוסטו פינושה ב-1973). 

מבקריו הרבו לייחס לו מניעים נסתרים ואפלים והגדירו אותו אדם  קר, אכזרי ונטול מוסר. 

קיסינג'ר, לעומת זאת, נהג לתאר את עצמו כאדם בעל אידיאולוגיה מובחנת , שמבין שכדי לקיים חברה דמוקרטית וחופשית בעולם הנאור , חייבת  ארה"ב להוביל בשלב הראשון  עולם יציב ובטוח שיאפשר לרעיונות אידיאולוגים לשרוד ולפרוח, ובשלב השני להילחם בכל מי שמפר את הסדר העולמי וגורם לבלגן גדול.

לסיכום ,ניתן לראות כי למרות שקיסינג'ר לא האמין ברעיון השלום כפי שהציגו אותו מנהיגים כמו מרטין לות'ר קינג ונלסון מנדלה ,הוא פעל רבות לקדם אותו וניסה להשאיר לנו עולם טוב יותר לחיות בו ,אך לצערנו הרב המציאות הקיימת במדינות שונות מראה שהשלום מתחיל בתוך האנשים, ושיש עוד דרך רבה להשיג אותו לצערנו הרב.