שריפה פרצה בבקתת אירוח במתחם 'נפלאות הגליל' במושב שפר. חברת הביטוח הכשרה, מבטחת הבקתה, שילמה לבעליה את תגמולי הביטוח עבור נזקי השריפה.
לפי החוק, לאחר תשלום תגמולי הביטוח, עוברת לחברת הביטוח זכות המבוטח לתבוע את האחראי לשריפה. תביעה זו קרויה בחוק "תביעת תחלוף". אולם כדי לזכות בתביעה, חייבת חברת הביטוח להביא לבית המשפט ראיות, שיוכיחו מי האחראי לשריפה.
במחלקת התביעות בהכשרה, חיפשו ראיות בדו"ח חוקר רשות הכבאות, סגן טפסר יניב חן. זה קבע כי לפי הממצאים בבקתה, הסיבה לפרוץ השריפה הינה כשל ביחידה הפנימית של המזגן המותקן בבקתה. לא טוב, אמרו האחראים בהכשרה, זה מעלה חשש שהמבוטח שלנו (בעל הבקתה) התרשל בתחזוקת המזגן. אותו אנחנו לא יכולים לתבוע. הרי אנחנו מבטחים גם את רשלנותו. ייתכן גם שיצרנית המזגן התרשלה בייצורו, אבל לה יש סוללות מומחים ועורכי דין. כפי שקשה להתמודד אתנו בבתי המשפט כך גם קשה להתמודד עם יצרניות ענק שכאלה.
למרות ממצאי ומסקנת הרשות לכבאות, האחראים בהכשרה לא אמרו נואש. הם שלחו לאתר השריפה את חוקר הביטוח שחר דדון. וראה זה פלא, החוקר דדון מצא אחראית לשריפה: ג'ודי, האורחת שהתארחה בבקתה בעת השריפה.
החוקר העלה השערה כי ג'ודי השאירה על מזרן המיטה חפץ כלשהו "כגון מטען או רמקולים או משחק צעצוע המוזן על ידי סוללות". כתוצאה מזה, המזרן התחמם, התלקח ושרף את כל הבקתה. האחראים בהכשרה נשמו לרווחה. הם מצאו סוף סוף אזרחית פשוטה שקל להוציא ממנה כסף, אפילו בתביעת סרק. אין לה סוללות מומחים ועורכי דין. קל להפיל עליה את מורא בית המשפט. כמו רבים מהאזרחים הפשוטים היא בוודאי תיכנע ללא קרב ותסכים להתפשר. גם אם תתעקש להילחם על צדקתה עד הסוף ואנחנו נפסיד, מקסימום נשלם לה סכום הוצאות זעום.
בקיצור, הכשרה התלבשה על ג'ודי והגישה נגדה תביעת תחלוף בבית משפט השלום בתל אביב. שם גילו להפתעתם כי ג'ודי היא אגוז קשה לפיצוח. היא לא נרתעה מללכת עד הסוף כנגד תביעת השווא שהוגשה נגדה וגם לא נפל עליה מורא בית המשפט אשר המליץ לסיים את התיק בפשרה.
הרשמת הבכירה ורדה שוורץ שמעה את העדויות שהביאו הצדדים ונוכחה לדעת כי גם חברות ביטוח, שאמורות לכבד את עצמן, מעלות עשן בלי אש. בסוף המשפט, הבינה הרשמת שוורץ כי "אין כל ראיה ועדות לכך שאכן היה מונח חפץ כלשהוא על המיטה למעט אוזניות אלחוטיות שנמצאו מונחות על המיטה, אך חפץ זה, המופעל באמצעות סוללות, עמד לבחינה ולא נקבע כי גרם בדרך כלשהיא לשריפה".
מעבר לכך, הרשמת שמעה בקשב רב את החקירות הנגדיות שנערכו לשני חוקרי האש והגיעה למסקנה כי "גרסתו של החוקר סגן טפסר חן מטעם הרשות לכבאות היא הסבירה וההגיונית למהלך האירועים".
הרשמת הצביעה על כשלים רבים שנפלו בדו"ח החוקר מטעם הכשרה. כך למשל, טענתו כי מוקד השריפה היה במיטה ולא במזגן "אינה מתיישבת עם העובדה שהמזגן נמס וניזוק כולו עד שנפל מהקיר, אך המיטה נותרה בחלקה שלמה בדיוק באותו החלק שקרוב יותר למזגן".
עוד קבעה הרשמת שוורץ, כי אין כל יסוד עובדתי ומשפטי לטענת הכשרה לפיה לאורחת באתר נופש אסור להותיר "מכשירים חשמליים קטנים בבקתה ללא השגחה ואפילו על המיטה".
בסופו של דיון, פסקה הרשמת ורדה שוורץ כי יש לדחות את תביעת הכשרה וחייבה אותה בתשלום הוצאות משפט של 10,000 שקל.
וברשותכם אעלה הרהורים בסוגיה זו:
ראשית, חוק חוזה הביטוח אוסר להגיש תביעת תחלוף נגד אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצויים. החוק מביא שתי דוגמאות למבוטח סביר: מעביד ובן משפחה. הראשון לא סביר שיתבע את עובדו והשני לא סביר שיתבע את בן משפחתו. קיימת תמימות דעים בין השופטים שהדוגמאות אינן רשימה סגורה. הן רק מבהירות את כוונת האיסור. לכן ספק אם מותר בכלל להגיש תביעת תחלוף נגד אורח במקום נופש על שהשאיר חפצים חשמליים על מיטה. כשאנו מתארחים במקום נופש, אנו מצפים שבעל המלון יתקין בחדרי האירוח אמצעים תקניים לכיבוי אש. זאת כדי שנוכל לנפוש בראש שקט. לכן לא סביר שבעל מלון יתבע אורח על שריפה שהוא עצמו חייב היה למנוע על ידי התקנת אמצעים נגד שריפות.
שנית, סכום ההוצאות שהושת על הכשרה רק מעודד להגיש תביעות תחלוף ללא בסיס. לא פלא שבתי המשפט מוצפים בתביעות מסוג זה.
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג תובעים בביטוח ונזיקין
מגדל על דיזנגוף סנטר רחוב דיזנגוף 50 ת.ד. 11228 תל אביב 6111102 . טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078. סלולארי: 054-4400005
