אבולוציה טכנולוגית 

האבולוציה הטכנולוגית מחזורית והשינוי שחל מדור טכנולוגי אחד למשנהו מתאפיין באופן קבוע בהתעצמות השפעת הפריט הטכנולוגי על סביבתו.
הטריגר הראשוני להנעת האבולוציה הטכנולוגית היה האדם שהכיר בחולשות המין האנושי, רשעותו, אכזריותו, חוסר אמינותו, טיפשותו, עצלנותו שהניעה מהפכה כלל עולמית להתפתחות טכנולוגית שתוביל בסוף העידן הזה ליישום מלא של אינטליגנציה המלאכותית.
הגולם הטכנולוגי התמים ידע מהר מאוד לעמוד על שלו ולכד את האנושות במלכודת הביצה והתרנגולת וככול שהתפתח ביקש להתפתח יותר.

בעולם מערכות המידע אנו עדים לאבולוציה טכנולוגית בלתי נשלטת המתעצמת בהשפעתה על סביבתה.
התהליך בנוי על פיו מיטב מתודולוגית החוכמה הכוללת ארבעה שלבים: איסוף המידע, הבנת המידע, ניתוח המידע, וקבלת החלטות.
הטריגר לכיבוש ארגונים ע"י מערכות המידע היה הכרתנו בחולשת המין האנושי אל מול המערכת הממוכנת. אי הדיוקים ברישום הנתונים, העצלות בשליפתם מהארכיון, הטיפשות בהבנתם וחוסר הגינות בקבלת ההחלטות.
הבנות אלה דחפו להקמת מערכות המידע הממוכנת שהשפיעו בראשית הדרך בעיקר על הפועל הקטן שעבד בקצה תהליך המידע ועתידות לכבוש את שולחן המנהל.
מערכת המידע תהווה פריט בעולם הטכנולוגי שעתיד להתפתח במחזוריות קבועה.

הדור הבא של מערכת המידע נולד כשמנהלי המערכות הבינו את משמעות המידע הכללי שנאסף במערכותיהם. ניתחו אותו והפכו אותו למנגנון קבלת החלטות שישפיע על הדרג הניהולי ועתיד לבצע תיקונים בתפעולם של מערכות המידע. תיקונים אלה יתבצע בהתחלה ע"י גורם אנושי עד שתמצא החוקיות שתאפשר ביצוע התיקון על-ידי פריטים טכנולוגים מסוג אחר כדוגמת רכיבי חומרה או תוכנה תפעולית.
ככל שיצטברו הנתונים ממערכות המידע השונות יתקשה המין האנושי בהבנתם.
'וקם הגולם על יוצרו וידרוש את המשך התפתחותו'.
אבולוציה מערכות המידע תתקדם בתהליכי איסוף, לימוד, ניתוח למנגנון קבלת החלטות עד לעמדת מנהל הארגון.
וככול שזורמים הנתונים מהמקורות השונים אל שולחנו של מנהל הארגון כך הופך זה ל"טיפש" מול שפע הנתונים וחסר יכולת קבלת החלטות.
הצורך באיסוף המידע באופן ממוכן והצגתו בתבניות שתאפשר קבלת החלטות יוכח שוב ושוב והאבולוציה המחזורית של מערכות המידע תמשך עד ליישום מושלם של אינטליגנציה מלאכותית.

בעולם שפות הפיתוח ניתן לראות מגמה דומה של אבולוציה מחזורית שמזינה את עצמה והשפעתה על סביבתה מתעצמת.
התהליך בנוי על פיו מיטב מתודולוגית הבבושקה (בובה בתוך בובה בתוך בובה...) ומייצרת דו שיח בין האדם למכונה.
הטריגר להתפתחות שפת הפיתוח המכילה מושגים ותרמינולוגיה קבועה היה כמובן עצלנותו של המין האנושי ונחיתותו אל מול הקוד הממוחשב.
בהתחלה תורגמו פעולות חשבון פשוטות כמו חיבור חיסור כפל חילוק לשפה הבינרית ולמדו להציג את המידע על גבי המסך. הקודים הבינרים הפכו לפונקציות בדור החדש ואפשרו יכולת חישוב והצגת מידע מורכב וסבוך יותר.
הזמינות וקלות שילוב הפונקציות במסגרת קוד חדשה אפשרה בניית אובייקטים. צירוף האובייקטים אפשר בניית רכיבים וסרביסים. ככול שהתפתחה השפה כך התאפשר פיתוח רכיב גדול לימינו יקרא תשתית תוכנה.
השמות לרכיבי הקוד השתנו במהלך הדורות אבל המשמעות היא אותה בבושקה בתוך בבושקה בתוך בבושקה. להתפתחות השפה נכנסים אלמנטים דרוויניסטים.
מדוע שרדו שפות מסוימות בעוד שאחרות נכחדו ?
ככל שהשפה ידעה לבלוע יותר רכיבי קוד שנוצרו בדור קודם. וככול שהשפה ידעה להפעיל יותר שירותי קוד של הדור שלה וככל שהיא הצליחה להפעיל יותר רכיבי חומרה והייתה קלה וברורה למפתחים ברחבי העולם כך היא שרדה.
האם הסתגלות מוצלחת של שפה לנסיבות הטבעיות היא בעלת מאפיינים ממעצמות התוכנה?
ככול השפה תאמה תקנים וסטנדרטים של מעצמות כמו מייקרוסופט היא הצליחה לכבוש שוק לקוחות רחב יותר.
האם ישנו כיוון מוגדר וידוע מראש להתפתחות השפה?
שפות התשתית של היום תהפוך כנראה לפונקציה סלש רכיבים סלש סרביסים (סלש הגדרה חדשה) שימציאו בשפות העתיד.

בעולם החומרה אנו עדים למחזוריות קבועה של אבולוציה הכוללת שני שלבים: שיפור החומרים ומזעור.
התהליך בנוי על מיטב התרבות הסוציאלית שבה כל פרט בחברה מכיר את תפקידו ומשתף פעולה עם אחר.
כמו השפה גם בעולם זה פועלים החוקים הדרוויניסטים בהם החזק שורד, לכולם מאפיינים של מעצמות העל והם עתידים להשתכלל ולהתמזער. יחד עם שאר הפריטים הטכנולוגיים גם רכיבי החומרה עתידים להמשיך להתפתח עד שיאפשרו יישום האינטליגנציה המלאכותית.

מאחר והעולם הטכנולוגי עונה על הגדרות האבולוציה, נשאלת השאלה מה עם המוטנטים?
האם מערכות האיכות "הורגות" מוטנטים שעשויים להוות פריצת דרך בעולם הטכנולוגי?

שרון שמעון- מנהלת הבטחת איכות בתחום IT