חגיגה בגיהינום 

ככככ

צירופה של ישראל לרשימת המדינות המואשמות בפשעי מלחמה, הוא קץ הצדק העולמי והשלטת כאוס במלחמה בפושעים האמיתיים. מדינות רבות, בראשן ישראל, ימצאו פה תמריץ, להפר כל חוק בינלאומי ולהפסיק להשליט את מערכת המשפט, בכל הנוגע ליחס למיעוט בקרבם. הלקח בשביל ישראל יהיה ברור: כל מאמץ שנעשה כדי לא לפגוע בחפים מפשע מקרב האוכלוסייה הערבית, מיותר לגמרי ויש לתת דרור לפעולות אלימות וקשות, נגד כלל האוכלוסייה הזאת, כל אימת שאיזה טרוריסט יפעל.

פסק הדין יהווה עילה לחגיגה של כל פושע מלחמה לדורותיו, כולל היטלר וסטאלין. אלו ישמחו למצוא את עצמם בחברה טובה, של מי שניסו ככל יכולתם לנהוג בצדק ויצאו מפסידים...

היום ישראל ניצבת מול האיום של חיזבאללה, שיכול להרוס את תשתיות האזרחיות שלה ולא עושה זאת מהסיבה היחידה שהוא פוחד שיקרה ללבנון מה שקרה לתושבי עזה. זה הדבר היחידי שמונע מחיזבאללה להיכנס למלחמה. אם ישראל הייתה מכבדת את החוקים, שבית הדין בהאג טוען שהפרה, היא הייתה מדשדשת במקום והפעולה שלה בעזה, הייתה לא אפקטיבית ובטח לא מרתיעה את חיזבאללה מלתקוף בו זמנית... למעשה ישראל לא נקטה בשיטה של הרעבה המונית, מהסיבה הפשוטה, שארה"ב לחצה עליה לא לעשות כן. וכידוע, ישראל תלויה תלות מוחלטת, בארה"ב, וכמובן צייתה לבקשתה.

ההרתעה הוא נשק ההגנה היחידי שיש לישראל, כנגד כל ארגוני הטרור המאיימים על אזרחיה. אזרחים שזכאים לשלווה ושקט לא פחות מיושבי בית הדין בהאג. שראייתו היא צרה וחד צדדית ולא מציאותית בעליל. בית הדין הזדרז לקבוע את חוות דעתו, למרות שהבטיח שיבקר בישראל לפני כן. עוד פעם הולכת להיות פה פסיקה, כמו בפסיקת ועדת גולדסטון, שרק ירוקן את הצדק לגמרי מבית הדין. ראו מה קרה, בסופו של דבר, עם ועדה זאת:

ב-1 באפריל 2011פרסם השופט ריצ'רד גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט",  תחת הכותרת "שקילה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", ובו טען כי אילו היה שיתוף פעולה מצד ישראל ואילו "ידע אז מה שיודע היום", מסקנות הדו"ח היו שונות, במיוחד ההאשמות על "פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל. הוא טען עוד שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה, בעוד החמאס לא עשה כן.

ריצ'רד גולסטון, עמד בשנת 2009, בראשות ועדת חקירה שבדקה את פעולות צה"ל במבצע עופרת יצוקה, ועדה שמצאה שישראל אשמה, יחד עם חמאס, בפשעי מלחמה.

אין ספק שוועדת האו"ם הושפעה מכותרות העיתונות והפגנות ההמונים, נגד ישראל. חקירת שורשי שואת היהודים, בתקופת מלחמת העולם השנייה, מצאה שמה שהוביל לחוסר אכפתיות ועזרה של העולם, שעמד בחוסר מעש נוכח השמדת היהודים, היו כותרות העיתונים. למרות שמעשי הרצח ההמוני של היהודים, היו ידועים לציבור בארה"ב, הרי העיתונים עצמם, הצניעו את הידיעות על כך, בעמודים הפנימיים. כך קרה שבסוף מלחמת העולם, כשבוצע השמדה של יהדות הונגריה, בה הובלו לתאי הגזים כחצי מיליון יהודים, צבאות הברית לא פעלו למניעת הדבר. למרות שמטוסי בנות הברית, טסו הלוך ושוב מעל הונגריה, בדרכם להפצצות בברלין, הם לא טרחו להטיל ולו פצצה אחת, על מסילות הרכבת שהובילו את היהודים לתאי הגזים.

גם פה בישראל, כאשר הפלסטינאים הטילו, בזמן מלחמת העצמאות, מצור על ירושלים והרעיבו את היהודים, במטרה להכניע את צה"ל ולאפשר את השמדת ישראל. אז, לא האו"ם ולא שום גוף אחר, לא טרח לנסות להאשים את הפלסטינאים, בדבר...