הפיקוקים של אגם מלאווי -מאמר מאתר אקווריום
תרגום ועריכה: טל כץ
הקדמה:
משפחת הפיקוקים, שחיה באגם מלאווי שבמזרח אפריקה, פופולארית ביותר בקרב המגדלים כבר מעל שלושה עשורים. הסיבה העיקרית לפופולאריות זו היא המראה המרהיב של הזכרים במשפחה. בצעירותם הם בעלי צבעים פחות מרשימים אבל שהם גדלים ומתבגרים - מקבלים צבעים שאין כמותם. להבדיל מזכרים של סוגי דגי נוי אחרים, הפיקוק הזכר תמיד יראה צבע מלא ויפה. ולהבדיל מזכרים של משפחות דגי ציקלידים אחרות שמראים צבעים אלה בעיקר מאבקים עם זכרים אחרים או בשעת החיזור.
גורם אחר לפופולאריות שלהם הוא שאין אגרסיביות יתר על המידה בין זכרים אקווריום ומתאפשרים חיי קהילה רגועים (אין זה אומר שאין לספק להם את המרחב המתאים).
תזונה:
הם חיים בטבע במים במקומות חשוכים ועמוקים, הם ניזונים מיצורים קטנים מאוד שנמצאים על החול בקרקעית האגם.
בדרך כלל הם מסננים את החול דרך הזימים, כדי למצוא את מזונם. באקווריום, הפיקוקים יאכלו ברצון מזון מסחרי פשוט, רצוי להציע להם מזון שיש בו אחוז גבוהה יחסית של חלבון וכמובן שיש לגוון להם את התזונה במזון חי, קפוא ויבש. רצוי להאכיל אותם 2-3 האכלות ביום.
עיצוב אקווריום:
על החצץ באקווריום להיות ממש קטן, מומלץ - חצץ דמוי חול מפני שהם אוהבים לסנן לעיתים את החצץ דרך הזימים ואם החצץ יהיה גדול וחד זה עלול לגרום לדג נזק. סיבה נוספת היא, שהם אוהבים לחפור במצע ללא הפסקה.
אקווריום טוב הינו אקווריום בו קיימת מסלעה שתשמש כמקומות מסתור לדגים ולמטרת תיחום הטריטוריה, יש לדאוג שהמסלעה תהיה יציבה מפני שהם אוהבים לחפור ובמקרה של חוסר יציבות, עלולה החפירה לגרום להתמוטטות סלעים, ניתן להשתמש גם בכדי חרס.
דוגמה לעיצוב אקווריום ציקלידים
צמחי אקווריום:
אקווריום פיקוקים- הצמחיה היא אופציה סבירה. הפיקוקים לא אוכלים צמחים אך יש להם נטייה לחפור ולהוציא את הצמחים מהמצע, לכן אפשר להשתמש בצמחי קשירה חזקים בעלה דרישות צנועות כמו אנוביות למיניהן, אפשרות נוסף היא לשתול בכד או לקשור לצמח אבנים כדי שלא יוכלו להוציא אותו מהמצע אפשר להשתמש בצמחים חזקים כמו וולנסריה.
אנובייה ,ולסינריה
תנאי המים:
המים באגם מלאווי מאוד בסיסיים אף על פי שיש שינוי קל ממקום למקום, טמפרטורת המים נעה בין 23 מעלות ל-28 מעלות צלזיוס, תלוי בעונה ובמיקום. באקווריום מאוכלס בפיקוקים לא מספיק לשמור רק על טמפרטורת מים יציבה אלא יש לשים לב לתנאי המים מבחינה כימית.
מידת חבסיסיות המים - בינונית, ועליה להיות בין PH=7.5 לבין PH=8 שזה די בסיסי.
יחס נקבות לזכר:
באגם הזכרים חיים לבד, כל זכר הטריטוריה שקוטר שחטה חצי מטר אך הנקבות חיות בקבוצות קטנות בעיקר ליד הזכרים, באקווריום מומלץ להחזיק 3 נקבות על זכר.
רבייה:
לא קשה להרבות פיקוקים באקווריום. בטבע הזכר חופר בתוך מחילה/מערה מכתש, בעמוק לא גדול, המהווה בעצם את משטח ההטלה הייעודי וברגע שתגיע נקבה יתחיל החיזור. כשהנקבה תענה לחיזוריו הוא ייקח אותה למערה שם הוא חופר את משטח ההטלה ומכין מקום לנקבה שתטיל ביצים. הזכר יעבור מעליהם ויפרה אותם ואז הנקבה תאסוף אותם לפיה. הנקבה תחזיק את הביצים בפה לתקופה של 21-28 יום ולאחר תקופה זו, כשהדגיגים כבר בקעו מהביצים ויכולים לשחות האמא תוציא אותם מפיה.
בכל הטלה הנקבה תטיל 12-50 ביצים, הטמפרטורה של המים צריכה ליהיות 26-28 מעלות.
בגלל חוסר מקום באקווריום, יש מקרים שהנקבה פולטת או בולעת את הביצים, זאת בעקבות הצקות או חוסר ניסיון (לכן מוטה להקצות למטרה הרבייה, אקווריום נפרד כדי למנוע מקרים כאלה).
את הדגיגים יש להפריד לאקווריום נפרד כדי למנוע את אכילתם ע"י דגים אחרים, יש מקרים שבהם יוצאים בני-כלאיים (hybrid) שהם תוצאה הזדווגות של בין שני סוגי פיקוקים מסוג שונה יש להימנע ממקרים כאלה.
שותפים ל- אקווריום:
אפשר לשכן אותם עם ציקלידים אחרים מאגם מלאווי (לא אפרט כאן) אך לא עם כולם. לפני שעושים צעד שכזה מומלץ לשאול ולהתעניין.
לסיכום:
כמאותר לעיל נוכחנו שהפיקוקים של אגם מלאווי הם דגי נוי צבעוניים, מעניינים ומושכים תשומת-לב רבה, לא רק זהכות תכונותיהם, אלא גם, ואולי העיקר בשל צבעיהם המדהימים וכושר הרבייה שלהם.
בשל כך, "עושה חשק" לכל מגדל להתחיל לגדל פיקוקים. ניתן למצוא אותם בצבעים רבים כך שאין פיקוק שלא מתאים לטעמו של המגדל, יש באמת מבחר עצום אז יאללה תתחילו לגדל.
מקור: http://www.cichlid-forum.com/articles/peacocks.php
תרגום ועריכה: טל כץ
הקדמה:
משפחת הפיקוקים, שחיה באגם מלאווי שבמזרח אפריקה, פופולארית ביותר בקרב המגדלים כבר מעל שלושה עשורים. הסיבה העיקרית לפופולאריות זו היא המראה המרהיב של הזכרים במשפחה. בצעירותם הם בעלי צבעים פחות מרשימים אבל שהם גדלים ומתבגרים - מקבלים צבעים שאין כמותם. להבדיל מזכרים של סוגי דגי נוי אחרים, הפיקוק הזכר תמיד יראה צבע מלא ויפה. ולהבדיל מזכרים של משפחות דגי ציקלידים אחרות שמראים צבעים אלה בעיקר מאבקים עם זכרים אחרים או בשעת החיזור.
גורם אחר לפופולאריות שלהם הוא שאין אגרסיביות יתר על המידה בין זכרים אקווריום ומתאפשרים חיי קהילה רגועים (אין זה אומר שאין לספק להם את המרחב המתאים).
תזונה:
הם חיים בטבע במים במקומות חשוכים ועמוקים, הם ניזונים מיצורים קטנים מאוד שנמצאים על החול בקרקעית האגם.
בדרך כלל הם מסננים את החול דרך הזימים, כדי למצוא את מזונם. באקווריום, הפיקוקים יאכלו ברצון מזון מסחרי פשוט, רצוי להציע להם מזון שיש בו אחוז גבוהה יחסית של חלבון וכמובן שיש לגוון להם את התזונה במזון חי, קפוא ויבש. רצוי להאכיל אותם 2-3 האכלות ביום.
עיצוב אקווריום:
על החצץ באקווריום להיות ממש קטן, מומלץ - חצץ דמוי חול מפני שהם אוהבים לסנן לעיתים את החצץ דרך הזימים ואם החצץ יהיה גדול וחד זה עלול לגרום לדג נזק. סיבה נוספת היא, שהם אוהבים לחפור במצע ללא הפסקה.
אקווריום טוב הינו אקווריום בו קיימת מסלעה שתשמש כמקומות מסתור לדגים ולמטרת תיחום הטריטוריה, יש לדאוג שהמסלעה תהיה יציבה מפני שהם אוהבים לחפור ובמקרה של חוסר יציבות, עלולה החפירה לגרום להתמוטטות סלעים, ניתן להשתמש גם בכדי חרס.
דוגמה לעיצוב אקווריום ציקלידים
צמחי אקווריום:
אקווריום פיקוקים- הצמחיה היא אופציה סבירה. הפיקוקים לא אוכלים צמחים אך יש להם נטייה לחפור ולהוציא את הצמחים מהמצע, לכן אפשר להשתמש בצמחי קשירה חזקים בעלה דרישות צנועות כמו אנוביות למיניהן, אפשרות נוסף היא לשתול בכד או לקשור לצמח אבנים כדי שלא יוכלו להוציא אותו מהמצע אפשר להשתמש בצמחים חזקים כמו וולנסריה.
אנובייה ,ולסינריה
תנאי המים:
המים באגם מלאווי מאוד בסיסיים אף על פי שיש שינוי קל ממקום למקום, טמפרטורת המים נעה בין 23 מעלות ל-28 מעלות צלזיוס, תלוי בעונה ובמיקום. באקווריום מאוכלס בפיקוקים לא מספיק לשמור רק על טמפרטורת מים יציבה אלא יש לשים לב לתנאי המים מבחינה כימית.
מידת חבסיסיות המים - בינונית, ועליה להיות בין PH=7.5 לבין PH=8 שזה די בסיסי.
יחס נקבות לזכר:
באגם הזכרים חיים לבד, כל זכר הטריטוריה שקוטר שחטה חצי מטר אך הנקבות חיות בקבוצות קטנות בעיקר ליד הזכרים, באקווריום מומלץ להחזיק 3 נקבות על זכר.
רבייה:
לא קשה להרבות פיקוקים באקווריום. בטבע הזכר חופר בתוך מחילה/מערה מכתש, בעמוק לא גדול, המהווה בעצם את משטח ההטלה הייעודי וברגע שתגיע נקבה יתחיל החיזור. כשהנקבה תענה לחיזוריו הוא ייקח אותה למערה שם הוא חופר את משטח ההטלה ומכין מקום לנקבה שתטיל ביצים. הזכר יעבור מעליהם ויפרה אותם ואז הנקבה תאסוף אותם לפיה. הנקבה תחזיק את הביצים בפה לתקופה של 21-28 יום ולאחר תקופה זו, כשהדגיגים כבר בקעו מהביצים ויכולים לשחות האמא תוציא אותם מפיה.
בכל הטלה הנקבה תטיל 12-50 ביצים, הטמפרטורה של המים צריכה ליהיות 26-28 מעלות.
בגלל חוסר מקום באקווריום, יש מקרים שהנקבה פולטת או בולעת את הביצים, זאת בעקבות הצקות או חוסר ניסיון (לכן מוטה להקצות למטרה הרבייה, אקווריום נפרד כדי למנוע מקרים כאלה).
את הדגיגים יש להפריד לאקווריום נפרד כדי למנוע את אכילתם ע"י דגים אחרים, יש מקרים שבהם יוצאים בני-כלאיים (hybrid) שהם תוצאה הזדווגות של בין שני סוגי פיקוקים מסוג שונה יש להימנע ממקרים כאלה.
שותפים ל- אקווריום:
אפשר לשכן אותם עם ציקלידים אחרים מאגם מלאווי (לא אפרט כאן) אך לא עם כולם. לפני שעושים צעד שכזה מומלץ לשאול ולהתעניין.
לסיכום:
כמאותר לעיל נוכחנו שהפיקוקים של אגם מלאווי הם דגי נוי צבעוניים, מעניינים ומושכים תשומת-לב רבה, לא רק זהכות תכונותיהם, אלא גם, ואולי העיקר בשל צבעיהם המדהימים וכושר הרבייה שלהם.
בשל כך, "עושה חשק" לכל מגדל להתחיל לגדל פיקוקים. ניתן למצוא אותם בצבעים רבים כך שאין פיקוק שלא מתאים לטעמו של המגדל, יש באמת מבחר עצום אז יאללה תתחילו לגדל.
מקור: http://www.cichlid-forum.com/articles/peacocks.php
