אקווריום טבעי - Low Tech 

אקווריום "טבעי" - Low Tech: מאפיינים ודרכי ביצוע
מאמר מאת אייל כהן -עבור צוות אתר אקווריום aquarium


הקדמה

מרבית אקווריומי הצמחיה בארץ הוקמו בשיטה הידועה לנו כ-High Tech.
מונח זה מציין אקווריום בו רמת ההתערבות של החובב והציוד בו הוא משתמש היא מקסימלית: הזרמת CO- ממערכות חיצוניות (מקצועיות ו-D.I.Y), גיזומים תכופים, החלפות מים, דישון ועוד. בעולם האקווריומים קיים תחום נוסף, Low Tech הידוע פחות בארצנו. מונח זה מציין רמת התערבות חיצונית (של החובב) במינימום אפשרי (פחות החלפות מים, הימנעות מדישון, תוך הסתמכות על מקורות עצמיים של דיירי האקווריום השונים ועוד, כפי שיפורט בהמשך).

במאמר זה ינסה צוות אתר אקווריום לתת לכם הכוונה איך עושים זאת נכון.

השימוש במיכשור יקר יחסית בסגנון ה- High Tech (מערכות CO? מקצועיות, ברז חשמלי, בקר PH, ועוד) והאמונה כי זוהי הדרך היחידה לקיום אקווריום צמחיה מרחיק למעשה כמעט את כלל הנוער הצעיר המוגבל כספית ואף אחרים. מצב זה מקטין את מספר החובבים הפועלים בתחום הצמחיה ומונע התפתחות טבעית של צעירים המהווים למעשה את דור ההמשך של התחביב.

מה שחסר לחובבים הוא ההבנה כי קיימת דרך נוספת, פחות יקרה, קלה להבנה, דרך שהניסיון הכולל מלמד כי היא בהחלט עובדת היטב.

מאמר זה נכתב להרחבת הידע של כלל החובבים בכל הקשור לגישת האקווריום הטבעי (כמיוצג בעיקר ע"י דיאנה וולסטד) ולהרחבת ההבנה הכללית והמעשית הקשורה להקמת אקווריום צמחיה בעלויות נמוכות יחסית.



ש להדגיש כי הגישה המיוצגת במאמר זו היא גישת דיאנה וולסטד והיא השלטת. כל המאפיינים המוצגים כאן מסתמכים על הגדרותיה את רעיון ה- LOW TECH שהיא חלוצתו העיקרית בתחום. עם זאת, גם במאמר זה וגם בפורום הנפרד אשר יפתח כאן ב- FRESHREEF יוצגו גם מאפיינים נוספים אשר מיוצגים ע"י פיגורות שונות בעולם האקווריומים (טום באר ואחרים) - הגולש יוכל להחליט באילו דרכים ינקוט בהקמת האקווריום.

מאפיינים כלליים של האקווריום הטבעי

אקווריומי Low Tech מתאפיינים במספר קטן עד בינוני של דגים, שימת דגש מופחת על מנגנון הפילטרציה ורמת הניקיון באקווריום, כמות גדולה של צמחיה שתולה (ביחס של אחוזים ממצע שתול) תכנון מצע והתבססות גדולה על מגוון גדול של בקטריות ואורגניזמים. כמובן, מקומה של תאורה מותאמת היטב אינו נפקד במקרה זה.

ההבדל המהותי בין שיטת ה- Low Techלשיטת ה- High Techהוא ששיטת ה- Low Tech מתבססת יותר על תהליכים טבעיים, תוך ניצול מירב הפוטנציאל הנובע מכך. האקווריום ה"טבעי" הוא זול יותר וקל יותר להקמה וטיפול מעמיתו ההיי-טקי וזאת בשל העובדה כי מושם דגש רב יותר על התהליכים הטבעיים המתרחשים באקווריום. דוגמא לכך היא ההתבססות על בקטריות ודגים באקווריום כגורמי אספקה ל- CO?- לא הזרמה מלאכותית חיצונית ממערכות מקצועיות.

כמו כן, האקווריום הטבעי מתבסס בעיקר על הצמחים לקיום תהליכי פילטרציה ביולוגיים - כגון ניטרול אמוניה רעילה מהמים ועוד - ושימת דגש מופחתת על פילטרים חיצוניים, מרחפים ואחרים. דישון צמחיה מתבצע כאן באמצעות מזון דגים והפרשותיהם, רקבונות צמחיה ומצע עשיר - לא באמצעות דישון חיצוני.

מאפיינים ספציפיים של האקווריום הטבעי:

שמירה על יציבות רמת ה-PH: קריטריון לאמוד את רמת טיבו של האקווריום (עד כמה מוצלח הוא) הינו שמירה על רמת PH יציבה. באקווריום זה, תגובות חומציות משתוות לתגובות בסיסיות. אקווריומים בהם המים הופכים חומציים עם הזמן אינם מאוזנים, בד"כ כתוצאה מפעילות ניטריפיקציה מוגברת בפילטר.

רמת תחזוקה נמוכה - המאפיין הבולט של סוג אקווריומים זה הינו קלות התחזוקה, בניגוד לאקווריומי ההיי-טק. בשיטה זו האקווריום יתפקד היטב כגם ללא התערבות תכופה של החובב, טיפולים שוטפים וניקיון שבועי. דוגמא: האקווריומים של דיאנה וולסטד פועלים גם חצי שנה ללא החלפות מים: הדגים מוזנים היטב, כך שלא צריך להשתמש בדישון מלאכותי לצמחים. הטיפול השגרתי העיקרי באקווריומים אלו הוא הזרמת מים לאקווריום עקב התאדות המים וגיזום צמחיה. אקווריומים לא מאוזנים יזדקקו ליותר התאמות, נקיונות וכדומה.

התנהגות נורמלית של הדגים - התנהגות נורמלית של הדגים מהווה אינדיקטור טוב לאקווריום בריא ומאוזן. לדוגמא: דגי קשתות וציקלידים יתנפלו בעוז על מזון, זכרים גופים יחזרו במרץ אחר נקבות ועוד. התנהגות א-נורמלית של דגים (היעדר אכילה) או חוסר יכולת להתרבות מצביעה לעיתים קרובות על מים מזוהמים. דוגמא: ברמות ניטרט גבוהות. תיאבון הדגים קטן.

המים באקווריום

נושא המים הוא מורכב בכל אקווריום. איננו צריכים להיות כימאים בכדי לטפח אקווריום כהלכה, אולם עלינו לדעת מעט כימיה בכל זאת בכדי שנוכל לרכוש מיומנות טיפול בסיסיות.

מי האקווריום הם אחד המשתנים באקווריום הקשים יותר לשליטה. המקור העיקרי למי האקווריום הוא מי הברז. כפי שהמים יוצאים מהברז, הם אינם הכי מתאימים לאקווריום שלנו: המים מגיעים עם כלורין וכלורמין שייטב אם ננטרל אותם ממים אלו. כמו כן, סביר להניח כי מים אלו יכילו גם מתכות רעילות. בעיית איכות המים יכולה להיפטר ברובה ע"י שימוש בתוצרים שונים המיועדים להכשרת מים באקווריום חדש (אנטי-כלור, סייקל ואחרים).

בעיה נוספת במים היא הרכבם בארץ: מי האקווריום בישראל, ברובם הם קשים (אם כי ישנם ערים בודדות המניבות מים רכים יותר), לעתים עד כדי יצירת קושי בגידול סוגים מסויימים של צמחים. קשיות כללית מוגדרת בעיקר ע"י מינרלים של סידן ומגנזיום.

חומציות המים בארץ נעה בין נייטרלי (7=PH) לבסיסי (8=PH) - סולם ה-PH כידוע נע בין 0-14 ולפיו נקבעת חומציות המים, כמצוין לעיל. באקווריום הטבעי אנו נסמכים על מקורות CO? טבעיים ונמנעים מהזרמה חיצונית של CO?. במקרה זה, אם ברצוננו להקטין את רמת ה- PHבאקווריום לכיוון 7 לערך, ניאלץ להשתמש באמצעים טבעיים יותר כגון שימוש בגזעים, כבול במצע, שימוש בכבול בפילטר כמסנן ועוד.

כידוע, מרכיבי הקשיות, מלחי סידן ומגנזיום, הם בעיקרם אלקליים. ניתן יהיה להניח כי שימוש באמצעים כימיים להקטנת רמת ה-PH באקווריום (חלק מתוספי האקווריום להקטנת ה- PH מבוסטים על חומצות מסויימות), עשויה לפטור את בעיית הקשיות (דהיינו, רמת הקשיות תרד). הפשטות שבטיעון הגיוני זה עשויה ליצור בעיות אחרות.

הכנסת תוספים מבוססי חומצה לאקווריום לא תעלים את המינרלים הגורמים לקשיות המים. ריכוך המים משמעותם סילוק המינרלים או ע"י אוסמוזה הפוכה או ע"י תהליכי "שרף" וכדומה. מי מזגן ומי גשם יכולים להוות תחליף ראוי, אם כי במקרים אלו הייתי ממליץ על סינון מים אלו בפילטר פחם פעיל לסילוק רעלים שונים ו/או הרתחתם בטרם שימוש .

נושא קשיות המים אינה בעייתית במרבית המקרים, בייחוד בכל הקשור לאקווריום הטבעי, שכן מרבית הצמחים התואמים לסוג זה של אקווריום יסתדרו היטב במים קשים. ככלל, ניתן לציין כי רמת ה-PH האופטימילת לצמחים נעה בין 6.2-6.8, כאשר גם צמחים המעדיפים רמות PH גבוהות יותר, 7-7.5, יכולים להתאים עצמם בקלות יתרה לרמות PH נמוכות יותר, בניגוד לצמחים המעדיפים PH חומצי יותר שלהם קשה יותר להסתגל לרמות PH גבוהות יותר (בסיסיות יותר).

באקווריום מאוזן ה-PH יהיה יציב. האידיאל יהיה מי ברז עם 6.8-7=PH אולם כפי שציינתי, במרבית הערים בארץ, רמת ה-PH גבוהה יותר, גם אם מי האקווריום רכים יותר (רמת ה-PH עלתה באופן מלאכותי ע"י תוספים שונים למים). במקרים אלו, הצמחים באקווריום הטבעי עשויים שלא לקבל מספיק CO? בכדי לגדול טוב. מכאן אנו מסיקים כי רצוי להוריד את רמת ה- PHבאקווריום. במקרים אלו, מומלץ להשתמש בחומץ, שהיא למעשה חומצה אצטית מדוללת (בניגוד לבאפרי פוספט, חומצה אצטית איננה מוסיפה מלחים או פוספט לאקווריום - היא פשוט מתפרקת ל-CO?).

מה יקרה אם לא נוריד את רמת ה-PH? במים קשים ו PHגבוה, רמת הזמינות של ה CO?לצמחים יורדת משמעותית. ללא CO? כלל, יעברו הצמחים לסילוק ביוגני, דהיינו פירוק פחמן (C) מהביקרבונטים שבמים. מצב זה יוביל לעליה נוספת ברמת ה- PHלכיוון ה- 9. מצב זה יגרום לכיסוי הצמחים באבנית ולאלקלוזה בריאות הדגים - אלקליות יתרה המובילה למוות (ונזק לצמחים).

בנוסף, ככול שעולה רמת ה- PHבמים, מרכיב האמוניה הופך יותר ויותר רעיל לדגים. ברמה של 7= PHומטה, הופכת האמוניה לאמוניום - תצורתו הפחות רעילה.

האקווריום הטבעי ו- : CO2

פד"ח לצמחים באקווריום נובע לא מהזרמה חיצונית כי אם ממזון הדגים וחומרים אורגניים במצע. שני מרכיבים אלו מחייבים פעילות מתווכת ליצירת ה-CO? : פעילות מטבולית בקרב הדגים ופירוק חומרים אורגניים במצע. באקווריומים אלו חשוב לפעול ככול שניתן להגבלת אובדן CO? מהאקווריום. בהיותו גז, יתנדף ה- CO? מהאקווריום בכל מקרה בו תתרחש תנודת מים: אם ע"י אבן אוויר, פילטר רטוב יבש וכדומה. מנגד, נדרשת רמה מסויימת של תנודות במים המגבילות את רמת ספיגת תוצרי המזון מהמים אל הצמחים, מפזרות חום במידה שווה ומספקות חמצן לדגים מבלי להבריח כליל את ה- CO?מהמים.

החומרים האורגניים באקווריום - הן אלו המוחדרים עם הקמת האקווריום והן אלו המצטברים עם הזמן, כתוצאה מפעילותו הטבעית של מכלול הביומסה באקווריום - מהווים בסופו של דבר מאגר ל- CO?פוטנציאלי. פעולות כמו החלפות מים, פילטרציה באמצעות פחם פעיל, שאיבת רפש, ניקיון פילטר ועוד, מסירים את החומרים האורגניים מהאקווריום ובכך, נקטע זרם עתידי צפוי של הספקת CO? לצמחים. מומלץ לא לבצע פעולות אלו או לחילופין לבצען לעתים רחוקות.

צמחי מים נאלצו להסתגל בסביבתם הטבעית לרמות נמוכות, המשתנות תמידית, של CO? במים. צמחים רבים פיתחו שיטות מדהימות להגברת רמת צריכת ה- CO? הדרושה להם או לשמירת הפד"ח הצבור אצלהם. העובדה כי קיימות שיטות רבות מסוג זה אכן מאשרת כי לצמחי מים יש בעיות בהשגת מקור פחמן מספק.

הבעייתיות של צמחי מים בהשגת CO? בסביבתם הטבעית נמשכת גם במקרה של האקווריום הטבעי. אם יוצרים CO? ממקורות חיצוניים (כמו באקווריום High Tech), קצב צמיחת הצמחים יגבר במידה רבה. כמו כן, יתעצם גם הטיפול הנדרש מהחובב באקווריום - על כל המשתמע מכך. כאן המקום בהחלט להדגיש כי באקווריום טבעי משתמשים בכלל האמצעים הטבעיים העומדים לרשותנו (במקרה זה נבנה מצע מתאים עם חומרים אורגניים, נאפשר להם להתפרק ולספק בכך CO?. כמו כן, נאפשר להם לצמוח מעט מעל פני המים - מצב אשר יאפשר קליטת כמות גדולה יותר של CO? בצמחים).

מים ונוטריינטים :

בטבע, מצויים צמחי המים בד"כ במצע עשיר בנוטריינטים (בריכוז גבוה ממי הנהרות והנחלים) ומכאן הופך המצע למקור העיקרי לנוטריינטים עבור הצמחים, בעיקר זרחן, ברזל ושאר מיקרו אלמנטים. מנגד, תוצרי המזון המזוהים יותר עם קשיות מים (אשלגן, סידן, מגנזיום, כלוריד וגופרה) - ניתנים לשימוש הצמחים בד"כ ממי האקווריום.

מים מתוקים באקווריום מכילים ריכוזים גדולים יותר של תוצרי מזון מאשר במים טבעיים. מכאן נובע כי המים באקווריום הוותיק יהוו מקור נוטריינטים עיקרי עבור הצמחים.

המסקנה העיקרית הנובעת מכך היא ביצוע החלפות מים באקווריום הטבעי בתדירות קטנה ככול האפשר. חשיבות המסקנה הזו אף מתעצמת בכל הקשור לאצות. במקרה זה, ביצוע החלפות מים מעטות ככול האפשר יוביל לפחות אצות (בניגוד ל- HIGH TECH, שם בדיוק יהיה ההפך). הסבר מפורט לכך יתקבל בפורום עצמו לכל המעוניינים.

מצע :

אקווריום ללא הזרמת CO2, נושא המצע הוא קריטי. הבנת תפקודו, אופן בנייתו ותרומתו לאקווריום חשובה ביותר, זאת אם ברצוננו ליצור מערכת אקולוגית המתפקדת היטב.
בניית מצע נכון מחייבת שימוש בחומרים אורגניים המהווים מקור פוטנציאלי לייצור CO2 ע"י פירוקו באמצעות בקטריות במצע. לשם תפקוד זה, נחוצה גם קיומה של רמה מסויימת של חומצות הומיות (HUMIC ACID). יש להקפיד על כמות מתאימה של חומרים אלו במצע (לא להפריז ולא להציב פחות מדי). שימוש בחלקיקים אווריריים יאפשר יצירת כמות בקטריות סבירה אשר תעכל באטיות את החומרים האורגניים במצע ותאפשר שיחרור איטי של CO2 ונוטריינטים הדרושים לצמחים.
יש להקפיד כי המצע לא יהיה מדושן באמוניה (בד"כ באדמת חמרה לא נקייה, הומוס מדושן ועוד), גופרה, וכל תרכובת אפשרית של סולפט [2SO4((NH4, [K2SO4 ואחרים. יש להקפיד על כך שבעתיים בכל מקרה בו מי האקווריום שלנו קשים (במים קשים יש גם גופרה וזו עשויה להיות מומרת לגז H2S הרעיל לצמחים ולדגים).

ברזל במצע יסייע לאקווריום מכמה בחינות : 1. חיוני לצמחיה משגשגת. 2. לברזל יש נטייה לנטרל את רעילות הגז H2S. מנגד, יש להימנע משימוש מופרז בברזל במצע, מצב אשר באקווריום הטבעי ייצור רעילות לצמחים במהרה. עם השנים מתיישן המצע ורמת המרכיבים האורגניים בו פוחתת. המשמעות היא ירידה בקצב הזרמת ה- CO2 למים ובעיית צמיחה של הצמחים. מנגד, במהלך הזמן, מצטברים חומרים אורגניים מהאקווריום (הפרשות דגים, רקבונות צמחים ועוד). ככול המצע הופך אנארובי עשויה להיווצר בעיה בה משתחררים גזים רעילים למים אשר עשויים לפגוע בדגים ובחיים כלל באקווריום. הפתרון לכך הוא הרכבת מצע נכון יחד עם צמחים מתאימים אשר יזרימו חמצן באמצעות שורשיהם וישמרו על רמות חמצן מינימליות במצע.

LOW TECH - נתונים נוספים

צמחים באקווריום LOW TECH צומחים ברמה איטית יותר מבאקווריום HIGH TECH. ההערכה היא שצמחים באקווריום מועשר ב- CO2 ברמת תאורה של 0.5-0.7 וואט לליטר צומחים פי 5 עד 10 מהר יותר מצמחים באקווריום LOW TECH (Tom Barr, 2005). ברמת צמיחה זו באקווריום הטבעי, הפרשות הדגים בלבד יספיקו כמעט לכל צרכי הצמחים. בתנאים אלו, רמת התאורה התואמת לאקווריום הטבעי תהיה סביב ה- 0.5 וואט לליטר.

הסתמכות על הפרשות הדגים להספקת צרכי הצמחים מחייבת שמירה על רמה מאוזנת של כמות הדגים באקווריום ומשטר ההאכלה רציף ויציב. מספר הדגים המתאים לאקווריומים אלו עומד על 2 ליטר לסנטימטר אחד של דג. סוג המזון אינו משנה, על אף העובדה שאיכותם והרכבם שונים, כל זמן שמשטר ההאכלה הרציף נשמר.

כמו בכל אקווריום צמחיה, גם באקווריום הטבעי קיימת חשיבות רבה לשתילת כמות גדולה מאוד של צמחיה עם ההקמה, כסיוע למלחמה באצות. מדוע? הכמות הגדולה של צמחיה מסייעת לסילוק מהיר של אמוניה - גורם מס. 1 להופעת האצות. בנוסף, היעדר הזרמת CO2 מגבילה הן את הצמחיה והן את האצות. ברמת תאורה בינונית/מינימלית, הצמחים מסתגלים כעבור זמן מה ולאצות קשה לשגשג ללא CO2. במצב זה מתקבל יתרון של הצמחים על האצות.

דישון אקווריום טבעי אינו נחוץ, כפי שמתבצע באקווריום HIGH TECH. עם זאת, קיימת אפשרות לדשן אחת לשבועיים בשני המרכיבים הנחוצים ביותר לצמחים. הדבר יתרום רבות לבריאותם של הצמחים ואינו מחייב טרחה רבה. כמו כן, גם ההוצאה הכספית המדוברת אינה גדולה. נושא זה יידון בהרחבה בפורום עצמו ויוסבר עפ"י דרישה