האם אחרי אירוסין מסיבת רווקות עדין רלבנטית 

בסקר שנערך על 200 נשים נשאלה שאלה האם היית רוצה מסיבת רווקות. התוצאה הייתה צפויה לאחר ניפוי של חלק מהנשים שכבר בזוגיות רוב הנשים ענו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שהן היו רוצות מסיבת רווקות. אחת אפילו כתבה "סיבה טובה מבחינתי, זה בילוי כייפי עם החברות" ואולי כאן מסתתרת אמרה שהיא מאוד מאוד חשובה שמעבר לטקס שהוא תרבותי נורמטיבי הוא עונה על  הצורך חברתי של הכלה לבילוי עם החברות וכזה שיהיה כיף בו. כלומר הצורך החברתי של הכלה לחגוג עם החברות הוא צורך אחד והנורמה של החברה נפגשות במסיבת הרווקות. 

השלב הראשון בחיזוק הקשר הוא אירוסין שבו הגבר קונה טבעת לכלה שבדרך ובכך הדרך לחופה נסללת.. כיום נשים רבות מעלות סטורי עם הטבעת תחת השם “ מאורסת” מה שמוביל להרבה תגובות ברשת החברתית. השלב הבא הוא קביעת תאריך לחתונה, מציאת אולם והשלב השלישי הוא שליחת ההזמנות. האירוסין הוא שלב משמעותי שעל פי היהדות הוא הקידושין, והנישואין הם בעצם החופה. רבים לא יודעים זאת אבל משלב האירוסין הכלה נחשבת לאשת איש כלומר אם הם ירצו להיפרד, החתן יצטרך לתת לכלה גט ובעבר היה נהוג לחכות 12 חודשים בין האירוסין לחתונה. 

כיום בין האירוסין לחתונה הזמנים התקצרו. ככול שהימים חולפים מתקרב היום במסורת היהודית של ערב נשים לפני החתונה שלו תפקיד חשוב כסוג של טקס מעבר. גם בתרבויות אחרות הטקסים הללו היוו חלק מהפולקלור המקומי. חלק גדול מהנשים ערכו טקס לפני החתונה כיום יש טרנד של טקס חינה המסמל את המעבר מלהיות סינגל/ית לחיים בזוגיות.

בתרבות המזרחית היה נהוג לעשות את טקס החינה. הטקס היה קורה בלילה שלפני החתונה לאחר הטבילה במקווה כאשר הנשים היו מתכנסות כסוג של מסיבה והגברים היו נפגשים בנפרד כסוג של מסיבת רווקים. כיום המנהג הוא לחגוג ביחד כמשהו משותף לזוג. לתוך טקס החינה עושים גם הפרשת חלה וכמובן שנהוג להביא מאכלי מתיקה הטעמים לחך המחזקים את הסיכוי לצינתור. 

ביהדות ישנן עדויות שבהן החתן והכלה ביהדות כלל לא היו נפגשים בשבוע שלפני החתונה והזוג הצעיר הסתפק בשליחת מתנות זה לזה כשאחת מהן היא שליחת מכתבים. פעם היו אלה שליחים שמעבירים את המכתב היום ניתן לעשות זאת גם דרך הווטס אפ, אינסטגרם או דרך רשת וול?

לגבי הסקר על פניו שאלה שהיית מצפה שהרוב יענו בחיוב כי בסך הכול כמעט כל אחת הייתה במסיבת רווקות פעם אחת בחייה הבוגרים אם לא.

ניתוח של התשובות מלמד כי הרוב המכריע של הנשים 160 מתוך 200 המהוות 80% היו רוצות מסיבת רווקות . 11 נשים העידו שהן לא רוצות מסיבת רווקות. 8 נשים עדין לא 10 נשים עדין לא החליטו המהוות 7.5% החליטו והשאר הן נשואות, גם מי שלא החליטה כן לתת לה את הכבוד הראוי ולא להלחיץ. 

לסיכום מסיבת רווקות היא תופעה חברתית שהרבה מאוד נשים אוהבות להשתתף בה כפי שניתן לראות מהסקר. יש בה משהו כיפי ומשחרר והיא מסמלת מעבר בחיים. אם נכנס יותר לעומק העוצמה שלה נובעת גם מצד נורמטיבי תרבותי וגם מצורך חברתי של הכלה והחברות של הכלה.