עולם המחשבים הניידים רווי בהצלחות מסחררות: דגמים שהפכו לאבני דרך טכנולוגיות, כאלה שפתחו שערים לטרנדים חדשים, ותאגידי ענק שממשיכים להתחרות ביניהם ללא הרף. לצד ההצלחות הללו, היו גם לא מעט כישלונות. חלקם נולדו מתוך חזון חדשני שבפועל לא התממש; אחרים הושקו בחיפזון, כשהם לוקים בבעיות עיצוב ותכנון; וחלקם פשוט לא התאימו לזמן ולשוק. במאמר זה נסקור מספר מחשבים ניידים שזכו להיכנס בצד הפחות מחמיא של ההיסטוריה - הניידים שנחשבים לכישלונות הגדולים ביותר.
1. Apple PowerBook 5300 (1995)אחד המחשבים הניידים המושמצים ביותר בהיסטוריה של אפל (ושל עולם המחשוב בכלל) הוא ה?PowerBook 5300. מחשב זה הושק בתקופת משבר של חברת אפל, כאשר ניסו בכל דרך להדביק את הפער מול IBM ומחשבי ה?PC. הוא סבל משתי בעיות מרכזיות:
• בעיה בטיחותית: דגמים מוקדמים הגיעו עם סוללות ליתיום-יון שנוטו להתחמם יתר על המידה, ואף להתלקח במקרים מסוימים.
• ביצועים ואמינות: בעיות באמינות החומרה - תקלות במסך, חיבורים רופפים וסדרה של באגים בתוכנה - הפכו את השימוש בו למפח נפש עבור הלקוחות.
כדי למנוע שערורייה חמורה, אפל נאלצה להחליף את הסוללות הבעייתיות בדגמים אחרים, ובמקביל נשאה בהפסדים לא מבוטלים. אף על פי שמקצת הדגמים שופרו, המוניטין השלילי נותר ומחק כמעט כל סיכוי להצלחה מסחרית.
2. IBM PC Convertible (1986)בעוד ש?IBM הגדירה במידה רבה את מהלך ההתפתחות של תחום המחשוב האישי בשנות ה?80, בתחום המחשבים הניידים היא לא תמיד הבריקה. ה?IBM PC Convertible הוא דוגמה לכך: IBM תכננה "מחשב נייד" (שעדיין שקל קרוב ל?6 ק"ג) שהיה אמור להיות מהפכני. בפועל, הוא התאפיין במסך LCD זעיר באיכות ירודה, ובמקלדת שלא הייתה נוחה לעבודה ממושכת.
מעבר לכך, IBM תימחרה את המחשב במחיר גבוה מאוד - כ?2,000 עד 3,000 דולר באותה תקופה (שווה ערך לכמה אלפי דולרים כיום). התצורה הבסיסית שלו, יחד עם עיצוב מסורבל וחוויית משתמש לקויה, הובילו למכירות מועטות במיוחד. בעוד הוא אולי נחשב לחלוץ בתחום ה"ניידות", הוא התברג במהרה בקטגוריית המחשבים שיצרו אכזבה בשוק.
3. Compaq Concerto (1993)בתחילת שנות התשעים, קומפאק (Compaq) הייתה אחת מחברות המחשוב הגדולות והמבטיחות. אך בשאיפה להציג חידוש בשוק, השיקה את Concerto - מחשב נייד ש”התחזה” לטאבלט (הרבה לפני עידן האייפד). המחשב הגיע עם מסך שמותקן על ציר ייחודי ומסך מגע (Stylus) שהשתמש בטכנולוגיה לא לגמרי בשלה.
המעבר בין "מצב טאבלט" ל"מצב נייד" היה מסורבל להפליא, המסך עצמו הגיב באיטיות למגע, ולוחות המערכת הפנימיים נטו לסבול מתקלות חומרה חמורות. יתרה מזו, משקלו של ה?Concerto עמד על כ?3 ק"ג, מה שהפך אותו לפחות נייד ממה שהבטיח. התוצאה הייתה מכירות דלות וביקורות שהדגישו כישלון טכנולוגי ושיווקי.
4. HP Pavilion dv2000/dv6000/dv9000 (שלהי שנות ה?2000)סדרת Pavilion של HP נהנתה לאורך השנים מסטטוס של מחשבים ביתיים במחיר נוח, אולם בסוף העשור הראשון של שנות ה?2000 התברר שההצלחה התערערה. בעיקר דגמי dv2000, dv6000 ו?dv9000 ספגו ביקורות חריפות בשל תקלות חמורות בלוח האם (Motherboard) ובכרטיסי המסך (בעיקר כרטיסי NVIDIA). הבעיות הללו גרמו למכשירים לאתחל את עצמם ללא הפסקה או להיתקע לגמרי.
HP נאלצה לפרסם תכניות שירות מורחבות והחלפות רכיבים ללא עלות לתקופה מסוימת, אבל זה לא מנע פגיעה אמיתית במוניטין של הסדרה. בעוד שחלק מהדגמים הבאים של HP שיפרו את המצב, הסדרה הזו נחקקה בזיכרון כהוכחה עד כמה בעיות הנדסיות בתחילת הפיתוח עלולות להוביל לכישלון קולוסאלי.
5. Netbooks - התקופה הקצרה והמאכזבת (2007-2010)בסוף שנות ה?2000 הופיעה אופנה חדשה: נטבוקים (Netbooks) - מחשבים ניידים קטנים מאוד, זולים ופשוטים, שיועדו בעיקר לגלישה באינטרנט ועבודה עם מעבדי תמלילים בסיסיים. על הנייר, הרעיון נראה מבטיח, אך בפועל רוב החברות שייצרו נטבוקים - ביניהן Asus (עם סדרת Eee PC), Acer, HP ודל - סבלו מבעיות דומות:
• ביצועים דלים: לרוב צוידו במעבדי Intel Atom חלשים ובכמות זיכרון RAM מצומצמת (1GB או 2GB).
• מערכות הפעלה מסורבלות: רבים הושקו עם Windows XP או גרסת Linux לא אופטימלית, שלא הותאמה במלואה למסך הזעיר ולביצועים הנמוכים.
• חוויית משתמש מוגבלת: מקלדות קטנות, מסכים של 10 אינץ' באיכות בינונית-נמוכה וזמן סוללה שנראה תחילה מבטיח - אבל לרוב התגלה כצנוע ממה שהוצהר.
אכן, נמכרו לא מעט נטבוקים בזכות המחיר הנמוך, אך מהר מאוד הסתבר שהמשתמשים לא מרוצים מהמגבלות החמורות. הגעתם של טאבלטים כדוגמת האייפד, ומאוחר יותר אולטרה-בוקים (Ultrabooks), מוטטה את שוק הנטבוקים כמעט כליל.
6. Apple MacBook (2015-2019) עם מנגנון ה?Butterflyאמנם קשה מאוד להגדיר את דגמי המקבוק של אפל ככישלונות גמורים, אך פרק הזמן שבין 2015 ל?2019 לא האיר פנים עבור אפל בכל הקשור למקלדת ה?"Butterfly" שהציגה. המנגנון ה"חדשני" נועד לייצר מחשבים דקים וקלי משקל, אולם בפועל הוא סבל מרגישות לאבק ולפירורים, וגרם להמון תלונות מצד משתמשים. מקשים שנתקעו, מקלדת שהפסיקה לפעול או רשמה תווים כפולים - הפכו לשגרה מתסכלת.
אפל ניסתה לכסות על התקלה באמצעות תכניות תיקונים מורחבות ושינויים מינוריים בעיצוב המנגנון, אך עד שהגיעה גרסה חדשה של מקלדת (בשנת 2019), כבר נגרם נזק תדמיתי לא מבוטל, והשם "Butterfly Keyboard" הפך לבדיחה בקרב מבקרים וצרכנים רבים.
7. Chromebook Pixel (2013, 2015)ה?Chromebook Pixel של גוגל נועד להציג את "הטוב שבטוב" בעולם מערכת ההפעלה Chrome OS - מפרט מתקדם, מסך מגע מרהיב וחומרה חזקה יותר מרוב מכשירי הכרומבוק בשוק. אך המציאות הוכיחה שהלקוחות לא מיהרו לאמץ את הרעיון:
• מחיר גבוה במיוחד: בניגוד ליתרון המסורתי של כרומבוקים כזולים ויעילים, ה?Pixel נמכר במחירים שהגיעו לאלפי דולרים.
• מערכת הפעלה מוגבלת: בשנים הללו, Chrome OS הייתה פחות בשלה וכרומה גם לא הייתה תואמת לכלים ותוכנות רבות שקיימות במערכות הפעלה “רגילות”.
• בשורה מוגבלת עבור השוק הרחב: אם הלקוחות כבר רצו להשקיע סכום גבוה, הם העדיפו לרכוש מחשב נייד מבוסס Windows או Mac עם אפשרויות תוכנה רחבות יותר.
ה?Chromebook Pixel זכה להערכה טכנית בזכות העיצוב הנאה והבנייה האיכותית, אך מכירות נמוכות הפכו אותו לתזכורת כואבת שגם מותג חזק כמו גוגל לא חסין מכישלונות.
לסיכוםעולם הטכנולוגיה תמיד נע בין חדשנות פורצת דרך לבין סיכון מסחרי; כל חברה ששואפת להוביל יכולה בקלות למצוא עצמה משיקה מוצר מוקדם מדי, עם טכנולוגיה לא בשלה או בתמחור שלא מתאים לשוק. המקרים המתוארים כאן הם בין הדוגמאות הבולטות לכך, אך הם בוודאי לא היחידים. רוב החברות הגדולות חוו מתישהו כישלונות דומים - לפעמים אלה אפילו הובילו לתובנות חשובות יותר לגבי תכנון ועיצוב המוצרים העתידיים.
בעולם שבו קצב ההתקדמות הטכנולוגית מואץ משנה לשנה, הפקת לקחים וניהול סיכונים הם המפתח. כישלונות כמו Apple PowerBook 5300, IBM PC Convertible או כישלון הנטבוקים מזכירים לכולם שחדשנות חייבת להיות מלוה בחוויית משתמש בשלה, במחקר שוק מתאים ובמאמצי בדיקות איכות מעמיקים - אחרת, גם המותגים האהובים ביותר עלולים לצנוח במהירות אל מדפי ההיסטוריה הפחות
Dima Liberman