הגיגים שכתבתי במיוחד לך, הגבר (וכמובן - לאישה שאיתך)
בעקבות סדנת הגברים בהנחייתו של אריק סגל, בן זוגי וגבר משופר
בתור אישה (ובטח בתור מרצה ומנחה) יוצא לי להשתתף פעמים רבות במפגשי נשים. מעגלי נשים. מסיבות נשים. האחווה הנשית והיכולת להגיע לפתיחות ואינטימיות בקבוצה נשית היא נס ודגל לא רק לפמיניסטיות שבינינו אלא בעיני כל אישה שחוותה את העוצמה של היחד.
לעומת זאת - מעגלי גברים, שומו שמיים - רק אם אתה חובב גברים או שאתה משתתף במסיבת רווקים הוללת זה ראוי.
מעולם לא שמעתי שפנו לאישה ואמרו לה אם את אישה אז כך וכך... לעומת זאת - ברור שאם אתה גבר, אמיתי, אז אתה צריך להוכיח את זה.
לא מספיק שרואים שאין לך שדיים - זה מותנה במשהו שאתה צריך להוכיח. אם אתה גבר, אז תוכיח. בתור גבר, אתה צריך להיות חזק, שאפשר לסמוך ולהישען עליו, הפגנת חולשות ורגשות לא יתקבלו בברכה כמובן ואם כבר החלטת לטפח את עצמך - תעשה את זה באופן שיראה הכי טבעי שאפשר כי גבות מסודרות מדי או שיער צבוע יגרמו לחשוד בך שאתה "מתרומם".
אלא אם כן - אתה בן הכלאיים החדש - המטרוסקסואל. אז מותר לך להוריד שיער ואפילו לדבר על הרגשות שלך ואולי לא יחשבו שאתה "נשי" אלא רק "מחובר לצד הנשי שלך, הרגיש" שהרי לא יעלה על הדעת שהצד הרגיש יכול להיות גברי.
אם אתה גבר... הסבירות ששמעת בילדותך את המשפט "תפסיק לבכות כמו ילדה" היא די גבוהה, בטח לא אחת גם נדרשת לקבל החלטות ורצוי בלי לקבל עזרה, כמו גבר "אמיתי". לא להיצמד יותר לאמא - כי רק "ילד של אמא" צמוד לה לסינור וזה לא ממש "גברי". ההורים שלך (באחוזי הסתברות גבוהים) תפקדו בבית בתפקידים המסורתיים ורק אם אמא שלך הייתה ליברלית מאד היא ביקשה ממך להשתתף בעבודות הבית בדיוק באותה מידה שהיא ביקשה מאחותך. ציפו ממך ליזום בדייטים, להיות בעל המהלכים במיטה וזה שייקח החלטות כשבת הזוג מתלבטת.
אם אתה גבר מצופה ממך להיות קשוח, חזק, לא להפגין רגשות, פגיעות, כאב, עצבות, חרדה ופחד והמחירים שאתה משלם יכולים להיות דיכאון סמוי, בדידות, אובדן אינטימיות, בושה אלימות או אגרסיביות כאמצעי לפתרון בעיות ועוד. דרך אגב, אם את אישה, את יכולה לשתף את כולם בכאבייך הרגשיים באופן טבעי, את יכולה אפילו לבכות חופשי, להיות חסרת אונים ועדיין יש לך סיכוי מצוין למצוא בן זוג תומך ואחלה גבר... אבל אם הגבר שלך יעשה זאת הוא יהיה חשוד ברכרוכיות, חולשה, נשיות.
אם אתה גבר, אתה אמור לדאוג לזוגתך למזונה, מגוריה, מלבושה וכמובן לסקס (זה מה שהבטחת כשהתחתנת, אתה צריך לעמוד במילה שלך!). אבל היא תבקש ממך גם להיות רגיש אליה, גלוי איתה לגבי רגשותיך, לדבר, לשתף, לפתח אינטימיות - כי זה הבסיס לזוגיות ואהבה (ואכן כך זה עבורה). אז איך אתם אמורים להסתדר עם זה?!
ואז הדרך הטבעית והפשוטה היא פשוט להיות כמו אבא שלך, או אבא של אבא שלך (העיקר שלא תהיה כמו אמא שלך) ולהיות המרוחק, ההחלטי וכמובן להתמקד באופן ראוי להערצה בעבודה שלך או בפעילות ספורטיבית.
וזה נראה לך בסדר?
גבר יכול להביע את רגשותיו, כאביו, תסכולו, לשתף בקונפליקטים ללמוד לבקש עזרה, לבקש אהבה, להישען לעיתים דווקא מתוך החלק הגברי שבו.
איך? אין לי מושג, לא נותנים לי להיכנס לסדנאות הגברים.
יש משהו מאד סקסי בגבר כזה. תאמינו לי.
בעקבות סדנת הגברים בהנחייתו של אריק סגל, בן זוגי וגבר משופר
בתור אישה (ובטח בתור מרצה ומנחה) יוצא לי להשתתף פעמים רבות במפגשי נשים. מעגלי נשים. מסיבות נשים. האחווה הנשית והיכולת להגיע לפתיחות ואינטימיות בקבוצה נשית היא נס ודגל לא רק לפמיניסטיות שבינינו אלא בעיני כל אישה שחוותה את העוצמה של היחד.
לעומת זאת - מעגלי גברים, שומו שמיים - רק אם אתה חובב גברים או שאתה משתתף במסיבת רווקים הוללת זה ראוי.
מעולם לא שמעתי שפנו לאישה ואמרו לה אם את אישה אז כך וכך... לעומת זאת - ברור שאם אתה גבר, אמיתי, אז אתה צריך להוכיח את זה.
לא מספיק שרואים שאין לך שדיים - זה מותנה במשהו שאתה צריך להוכיח. אם אתה גבר, אז תוכיח. בתור גבר, אתה צריך להיות חזק, שאפשר לסמוך ולהישען עליו, הפגנת חולשות ורגשות לא יתקבלו בברכה כמובן ואם כבר החלטת לטפח את עצמך - תעשה את זה באופן שיראה הכי טבעי שאפשר כי גבות מסודרות מדי או שיער צבוע יגרמו לחשוד בך שאתה "מתרומם".
אלא אם כן - אתה בן הכלאיים החדש - המטרוסקסואל. אז מותר לך להוריד שיער ואפילו לדבר על הרגשות שלך ואולי לא יחשבו שאתה "נשי" אלא רק "מחובר לצד הנשי שלך, הרגיש" שהרי לא יעלה על הדעת שהצד הרגיש יכול להיות גברי.
אם אתה גבר... הסבירות ששמעת בילדותך את המשפט "תפסיק לבכות כמו ילדה" היא די גבוהה, בטח לא אחת גם נדרשת לקבל החלטות ורצוי בלי לקבל עזרה, כמו גבר "אמיתי". לא להיצמד יותר לאמא - כי רק "ילד של אמא" צמוד לה לסינור וזה לא ממש "גברי". ההורים שלך (באחוזי הסתברות גבוהים) תפקדו בבית בתפקידים המסורתיים ורק אם אמא שלך הייתה ליברלית מאד היא ביקשה ממך להשתתף בעבודות הבית בדיוק באותה מידה שהיא ביקשה מאחותך. ציפו ממך ליזום בדייטים, להיות בעל המהלכים במיטה וזה שייקח החלטות כשבת הזוג מתלבטת.
אם אתה גבר מצופה ממך להיות קשוח, חזק, לא להפגין רגשות, פגיעות, כאב, עצבות, חרדה ופחד והמחירים שאתה משלם יכולים להיות דיכאון סמוי, בדידות, אובדן אינטימיות, בושה אלימות או אגרסיביות כאמצעי לפתרון בעיות ועוד. דרך אגב, אם את אישה, את יכולה לשתף את כולם בכאבייך הרגשיים באופן טבעי, את יכולה אפילו לבכות חופשי, להיות חסרת אונים ועדיין יש לך סיכוי מצוין למצוא בן זוג תומך ואחלה גבר... אבל אם הגבר שלך יעשה זאת הוא יהיה חשוד ברכרוכיות, חולשה, נשיות.
אם אתה גבר, אתה אמור לדאוג לזוגתך למזונה, מגוריה, מלבושה וכמובן לסקס (זה מה שהבטחת כשהתחתנת, אתה צריך לעמוד במילה שלך!). אבל היא תבקש ממך גם להיות רגיש אליה, גלוי איתה לגבי רגשותיך, לדבר, לשתף, לפתח אינטימיות - כי זה הבסיס לזוגיות ואהבה (ואכן כך זה עבורה). אז איך אתם אמורים להסתדר עם זה?!
ואז הדרך הטבעית והפשוטה היא פשוט להיות כמו אבא שלך, או אבא של אבא שלך (העיקר שלא תהיה כמו אמא שלך) ולהיות המרוחק, ההחלטי וכמובן להתמקד באופן ראוי להערצה בעבודה שלך או בפעילות ספורטיבית.
וזה נראה לך בסדר?
גבר יכול להביע את רגשותיו, כאביו, תסכולו, לשתף בקונפליקטים ללמוד לבקש עזרה, לבקש אהבה, להישען לעיתים דווקא מתוך החלק הגברי שבו.
איך? אין לי מושג, לא נותנים לי להיכנס לסדנאות הגברים.
יש משהו מאד סקסי בגבר כזה. תאמינו לי.
סיגל צוקר,
מאמנת ומדריכה למיצוי האהבה והמיניות.
מרצה ומנחה מסיבות רווקות, הרצאות למבוגרים ועוד.
''כחול'' המרכז למיניות וזוגיות
http://www.blue4fun.co.il
מאמנת ומדריכה למיצוי האהבה והמיניות.
מרצה ומנחה מסיבות רווקות, הרצאות למבוגרים ועוד.
''כחול'' המרכז למיניות וזוגיות
http://www.blue4fun.co.il