הרהורים על 60 שנות עצמאות 

הרהורים על 60 שנות עצמאות

"וישבתם על הארץ לבטח"

מעשה בזוג צעיר מחסור דיור המטופל בילדים רכים, שהחליט לקחת את הענינים לידיו. הלכו וביררו היכן אפשר להשתקע והיכן להתנחל, ומצאו בית ?רכוש נטוש. לא בדיוק. ישנה משפחה שגרה בשכנות ובקשה להשתלט גם על האגף הנטוש, אבל המשפחה התנחלה שם וקבעה עובדות בשטח. הביאה מיטות והציבה ארונות, קבעה מראות ותלתה תמונות. ריהטה את הדירה וסיידה את הקירות, והפכה את המבנה לבית. בית חם, קן משפחתי שנעים לגור בו. דירה משלהם.

אבל השכנים לא וויתרו. הציקו, הקימו שערוריות, איימו במשפטים ואף פעלו בכוח. האווירה הייתה מתוחה, האוויר טעון אבק שריפה.
התפוצצות עמדה לקרות בכול רגע. וזה קרה. בני הזוג, התינוקות על זרועותיהם, עמדו במדרכה מול השכנים הזועמים, החמושים באלות ושברי בקבוקים.
הוויכוח הגיע לטונים גבוהים. הרימו ידיים -
ולפתע למקום הגיע אדם מכובד, ניצב בין הניצים, ושאל:

"על מה הרעש?

אני הוא בעל הבית!"

המילים הספורות פעלו כמקלחת של צוננים.

השכנים הורידו את האלות, שקט השתרר. והאיש ניגש אל הבחור הצעיר שעמד ליד רעייתו, הניח יד על כתפו, ואמר:

כן, אני הוא בעל הבית - והבחור הזה משלם לי דמי שכירות מידי חודש בחודשו!.
הבחור חייך, השכנים השפילו את הכתפיים, השחו את הראש, סבו על עקבותיהם ועזבו את המקום ....

אבל - מה היה אילו לא היה הבחור טורח לברר במשרדי הטאבו מיהו בעל הבית, לא היה יוצר קשר עימו, ולא היה משלם לו דמי שכירות מידי חודש?

מה היה, אילו בעל הבית מתייצב שם באמצע ואומר:
שלום, הגעתי ואני מבקש משניכם לפנות את המקום?!

מה אז? אפשר לשער מה היה קורה. האשה הייתה מתפרצת וזועקת מעומק ליבה: מה פרוש הדבר? אני השקעתי את נשמתי במקום הזה! אני טיפחתי את הגינה, מירקתי את הרצפות עד ברק! סיידתי את התקרה, הדבקתי טפטים על הקירות! התאמתי ווילונות, צבעתי משקופים, הפכתי מבנה נטוש לבית חלומות!

לא זו בלבד שזה לא היה מקנה לה בעלות על הדירה, אלא סביר להניח שבעל הבית היה דורש תשלום למפרע על השימוש בנכס, ואולי אף פיצויים על הפלישה...

כלפי מה הדברים אמורים? לא קשה לנחש.

אנו, היהודים, היינו "חסרי דיור". ובאנו ארצה, אנו נשינו וטפנו, לבנות ולהבנות בה. ויש לנו "בני דודים" שכנים, שלא נדע מצרות.

מרגע שכף רגלינו דרכה בארץ הקודש הם לא השלימו עם בואנו ארצה.
פרץ סכסוך גדול המתמשך כבר על פני שישים שנה, אשר התלקח כבר כמה וכמה פעמים, גבה דמים יקרים של אחינו עצמנו ובשרינו, החלה מלחמת ששת הימים, לאחר מיכן מלחמת יום הכיפורים, עברו מספר שנים קטיושות החרידו את יושבי הצפון, ופורצת מלחמת שלום הגליל הראשונה, השנייה .... עברו שנים ופרצה האינתיפאדה... עברו עוד מספר שנים כעת קסאמים, פצמרים, וכל שאר מרעין בישין נוחתים בלי הבחן על פני כל מערב הנגב ... הפאניקה אוחזת את הציבור, ממשלה קמה וממשלה נופלת בלא שתשלים את ימיה, ושום פיתרון אינו נראה באופק.

ואז מגיע בעל הבית - "לה' הארץ ומלואה" ואומר: על מה אתם מתווכחים בכלל? הרי יש כאן בעל הבית כול יכול! אשרינו, אם יש בידנו קבלות על תשלום "דמי שיכרות"!
ומה הם אותם דמי שכירות? הדבר כתוב במפורש בפרשתנו. פרשת בהר, ויקרא פרק כה, פסוק יח:
"ועשיתם את חוקותי, ואת משפטי תשמרו, ועשיתם אותם - וישבתם על הארץ לבטח!"

נקפיד על שמירת המצוות - ולא נירא מכל אוייב ומקטרג!