עיון במסמכי האגודה - זכות יסוד בסיסית לחברי האגודה 

חברי אגודות שיתופיות, נתקלים לא אחת, בחומה בצורה, ובהתנגדות גורפת מצד ועד האגודה, בבקשתם לקבל לידיהם העתקי מסמכי האגודה, דוגמת פרוטוקולים, הסכמים, דפי חשבונות והחלטות שהתקבלו ע"י ועד האגודה.

פעמים, האגודה אף מונעת מחבריה באופן גורף את האפשרות לעיין במסמכים אלו שלא לומר לצלם את העתקי המסמכים, מתוך חשש שמא פרסום המסמכים, ישמש ככלי לניגוח האגודה ומוסדותיה.

לאחרונה, הובא בפני רשם האגודות השיתופיות מקרה (במסגרת תיק מס' 153/459/07), בו שני חברי אגודה שיתופית לשעבר, ביקשו לעיין בפרוטוקולים של האסיפה הכללית, פרוטוקולים של ישיבות ועד ההנהלה, ישיבות ועדת קבלה לחברים, מסמכי הנהלת חשבונות של האגודה, וכן הסכמי "פרויקט ההרחבה", כאשר האגודה מסרבת בכל תוקף לאפשר לחברים עיון במסמכים אלו.

החברים העלו טענותיהם בפני רשם האגודות השיתופיות, המצדדות בבקשתם, ולפיהן העיון במסמכים המבוקשים חשוב ונדרש, שכן יש להם "חששות לאי-סדרים כספיים חמורים בניהול האגודה, העולים אף כדי מעשים פליליים".
האגודה טענה מנגד, כי לחברים המעוניינים בקבלת המידע, קיים אינטרס מובהק למצוא מקרים שיאפשרו להם לנקוט הליכים נגד האגודה, כך שזו לא תמשיך לעסוק בחובותיהם האישיים של חברים אלה, ועל כן הם להוטים כל כך, לחשוף מסמכים, והדבר נעשה מתוך מניעים זרים.
כמו כן, טענה האגודה שבפרוטוקולים המבוקשים ע"י החברים, קיים מידע מסחרי ומשפטי שחשיפתו יכולה להסב לאגודה נזק רב.

האגודה התנגדה להעביר לעיונם של החברים את מסמכי הנהלת החשבונות של חברי אגודה אחרים, בשל הטעם שהדבר הינו "פגיעה בזכותם הבסיסית לפרטיות".
יחד עם זאת טענה האגודה, כי הסכימה מיידית ליתן לחברים מייד עם דרישתם, את האפשרות לעיין ולצלם מסמכים אשר לפי הוראות הדין, האגודה מחויבת להתיר את העיון בהם ו/או מסמכים הנוגעים ישירות לחברים המבקשים.

בהחלטת רשם האגודות השיתופיות, מיום 10.2.08, נעתר רשם האגודות לבקשת החברים באופן חלקי, כבוד הרשם תמך החלטתו בין היתר בהסתמכו על חקיקת המשנה הקיימת בעניין - תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 (להלן:"התקנות").

בהתאם לתקנה 37 לתקנות- לכל חבר אגודה עומדת "הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש".
לפי הפסיקה, קובע רשם האגודות, כי זכות העיון במסמכים, כוללת בתוכה גם את הזכות לצלם, ואם ירצו בכך, יוכלו אותם חברים לצלם במשרדי האגודה את ספרי הפרוטוקולים, וכל המסמכים הנזכרים בתקנה 37 כאמור לעיל.

לגבי "מסמכי הנהלת החשבונות", התיר הרשם את זכות העיון רק במסמכים הנוגעים לחברים עצמם, וללא שיתאפשר להם לקבל לעיונם פרטי הנהלת החשבונות של חברים אחרים.

בפסיקת רשם האגודות נקבע, כי דרישתם זו של החברים לגילוי המסמכים, הינה למעשה, זכות יסוד בסיסית, אשר מוקנית להם במסגרת היותם חברי האגודה, הזכאים לקבל דיווח באשר לכלל הפעילות הנעשית ע"י האגודה, הן באשר לפעילותה השוטפת של האגודה והן במסגרת ניהול הליכים משפטיים המתקיימים כנגד האגודה.

לדעתנו, בהיותם של החברים חברי אגודה שיתופית, בה מתקיימים יחסי שותפות בין כלל חברי האגודה, הרי שיש ליחסי שותפות אלה, השלכה לעניין בסיס הזכאות למתן חשבונות, גם באשר לכלל השותפים, קרי, לגבי כלל חברי האגודה, כך שגם דרישת החברים לקבל לעיונם את פרטי הנהלת החשבונות של חברים אחרים באגודה, עשויה להתקבל בעתיד כחלק מבקשה לגילוי מסמכים.

ברי, כי לו היה מדובר בהליך המתנהל בבית המשפט, כי אז סמכות בית המשפט להורות על גילוי מסמכים ועיון בהם במקרים שהם דרושים ונוגעים להליך המשפטי - היתה רחבה יותר, וזכות העיון אשר היתה ניתנת לחברים, לא היתה מוגבלת כפי אשר ניתנה בהחלטת רשם האגודות.

מושכלות יסוד הן, כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בפני הערכאה המשפטית. הליך הגילוי נועד לאפשר לבעל-דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו.
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעולתה של המערכת החברתית כולה.
נמצא, כי הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, הרלוונטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים.
קיימת נטיה של בתי המשפט לבחון האם המסמכים רלוונטיים לדיון המתנהל בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת, והאם אכן זוהי דרך יעילה לבירור התביעה, והאם הגילוי דרוש לשם קיומו של דיון הוגן.

ניתן לראות, כי במהלך השנים האחרונות, חלה מגמה הולכת וגוברת לקיומה של שקיפות מלאה בפעילותה של האגודה, מגמה זו הולכת ומתבססת בקרב אגודות שיתופיות רבות, וטענות כלליות בדבר חשש לזליגתו של מידע מסחרי ומשפטי וכן חשש לפגיעה בתפקודה של האגודה, עקב גילוי המסמכים בפני החברים, אינן מקבלות משקל רב בפסיקת בתי המשפט.