סיפור דמיוני (או לא) ליום העצמאות 

לילה, לא סגריר, אחד בחודש מרץ, לאחר שאחרון
העובדים כבר פרש לביתו, חמק לו , בחשאי,
פרסומאי הצמרת אלון נשר למשרדו של מנכ"ל
התאגיד, הגדול בארץ, יעקב בע"מ.

המנכ"ל שהזמין אותו בדחיפות, קיבל את פניו בסבר
פנים קודרות, התנצל על השעה המאוחרת
ופתח מייד, מבלי להתעכב על דברי הנימוסין
והרכילות הקטנה, המקובלים בפגישות
מסוג זה. " אמנם אנחנו לא לקוחות של
משרד הפרסום שלך, אבל התאגיד שלנו
בצרות צרורות ואני זקוק לעזרתך.
אני מניח שאתה מכיר היטב את התאגיד שלנו,
אתה בוודאי מודע להישגינו האדירים,
כנגד כל הסיכויים ואם תבדוק מהיכן התאגיד
הזה בא ולאן הוא הגיע, גם אתה תודה
שאין זה אלא נס. פשוטו כמשמעו. נס שאין לו
אח ורע בהיסטוריה האנושית"
"אז מה הבעיה?"
הצליח אלון נשר להשחיל שאלה, לשטף דיבורו
של המנכ"ל.
"הבעיה היא" ענה המנכ"ל "שהנס נגמר. כל מי
שירים את ראשו ויביט מעט קדימה יווכח מייד
שאנחנו מאבדים את יתרוננו האיכותי, מאבדים את
הבידול וזה יעלה לנו באבדן נתחי שוק ניכרים,
אם לא בהמשך קיומנו, ממש. אני מבקש ממך
שתלמד את הנושא ותגיש לי הצעה, מקיפה,
לפתרון. אינני יכול לשכור את שרותיך באופן
רשמי, כי זה היה מחייב קיום מכרז. מאותה סיבה
גם לא אוכל לשלם לך אבל , למרות זאת, אני מבקש
ממך לקבל על עצמך את המשימה, פרו-בונו. אחרי הכל,
עתיד לקוחותיך, תלוי באופן ישיר בעתיד הקונצרן, שלנו.
ואם תחשוב על זה, פרנסתם של 7 מיליון בני אדם, תלויה
בהמשך שגשוגו של תאגיד יעקב בע"מ"

אלון נשר, שבימים כתיקונם, נחשב לאיש עסקים
קשוח וקר רוח הבחין במצוקה הקשה של הדובר,
הבין את מלוא ההשלכות של העתיד להתרחש,
על פי תחזיתו והחליט, בו במקום, לקחת על עצמו
את המשימה ואת האתגר המקצועי, הקשה והגורלי, מכל.
בדרכם החוצה, רגע לפני פרידתם, נזכר המנכ"ל
וזרק לו, אגב אורחא:
"ואני מבקש לקבל את הצעותיך, לא יאוחר מערב
יום העצמאות"

למחרת, כינס אלון בלשכתו, בקומה ה-22 במגדלי בן גוריון,
את סמנכ"ל הלקוחות שלו, סמנכ"לית האיסטרטגיה,
סמנכ"לית הקריאייטיב ואת אילן לוי מנכ"ל חב'
הייעוץ האיסטרטגי, המובילה בארץ. הוא הציג בפניהם
בקצרה את רשמי פגישת הלילה שלו עם מנכ"ל יעקב בע"מ,
השביע אותם על סודיות וסקר בפניהם את המשימה, היקפה וחשיבותה.
הנוכחים סיכמו, ביניהם, את חלוקת העבודה
וחבורת סוד מוחלט בהחלט, יצאה לדרכה, להציל את
יעקב בע"מ.

לאחר לימוד אינטנסיבי, שלל מחקרי עומק, רוחב וגובה
ולאחר ניתוח כל הממצאים, גובשו המסקנות וההמלצות
לפעולה.

בליל יום העצמאות, לאחר טקס הדלקת המשואות
ואחרי המסיבות הרשמיות, הגיע אלון נשר, לביתו
הפרטי של המנכ"ל, הם הסתגרו בחדר העבודה שלו,
שם הציג לו אלון, את המצגת הבאה:
"הגורם האחד והיחיד שאחראי להישגי התאגיד
עד כה" פתח אלון ואמר "הוא הגורם האנושי.
תאגיד יעקב בע"מ, בורך בהון אנושי בעל איכויות
יחודיות: היכולת האינטלקטואלית, הרמה האינטיליגנטית,
היזמות, כושר האילתור, הכשרון להמציא פתרונות
מקוריים לבעיות סבוכות, כושר העמידה, הנחישות ואחדות המטרה,
הם אלה שאחראים לכך שתאגיד קטן ,יחסית לתאגידי
ענק מתחרים,הגיע להישגים שמעמידים אותו בשורה הראשונה
של תאגידי העולם. ברוב תחומי פעילותו, נמנה התאגיד
עם 3-5 התאגידים המובילים, בשוק העולמי.
וכל זאת, על אף כל המכשולים והחסמים, החוקיים והבלתי חוקיים,
האגרסיביים והעוינים, שיריביו ואויביו, הציבו וממשיכים להציב בפניו.

את היתרון הזה, תשלובת יעקב בע"מ עומדת לשמוט מידיה,
במו ידיה.
כל המחקרים שערכנו מצביעים על מגמה מובהקת של ירידה
תלולה באיכות ההון האנושי. עם השנים, העובדים יהיו
פחות אינטיליגנטיים, פחות איכותיים, פחות חכמים והרבה יותר אנוכיים.
איש, איש לעצמו. העובדים מאבדים את אחדות המטרה וחושבים
בעיקר על קידומם האישי ורווחתם הפרטית. כתוצאה מכך, סובל
התאגיד מזליגת מיטב העובדים אל המתחרים ומגמה זאת עוד תגבר.
לדעתנו, האשמה מוטלת על מח' משאבי האנוש של התאגיד.
זו המחלקה המעסיקה יותר עובדים, מכל שאר המחלקות בתאגיד
והיא נכשלת בתפקידה הראשי להכשיר, להעשיר, לקדם, לפתח ולטפח
את עובדי התאגיד, לשפר את רמתם ,לשמר את יתרונם האיכותי
ולשמור על נאמנותם.

כשבדקנו למה זה קרה, הסתבר לנו ששכרם
של עובדי מח' משאבי האנוש, הוא הנמוך ביותר בתאגיד כולו.
אשר על כן, המחלקה לא מצליחה לגייס עובדים ברמה גבוהה
שיעשו את מלאכתם כפי שהיית מצפה, מהם.

המלצתנו, איפה" סיים אלון נשר את המצגת שלו "היא
לחולל מהפכה במח' משאבי אנוש. כצעד ראשון והכי חשוב,
להציב את סמנכ"ל משאבי האנוש כמשנה למנכ"ל, מעל כל
שאר הסמנכ"לים,
להתחיל לגייס את מיטב העובדים למחלקה ולהפוך אותה
ל"שפיץ" של הארגון. להציע להם את
רמת השכר הגבוהה ביותר בתאגיד ולהטיל עליהם את
האחריות לבניית הדורות הבאים של עובדי החברה.
דורות שיחזירו לארגון את היתרון האיכותי, שהביא
אותו להישגיו, עד כה"

מנכ"ל יעקב בע"מ, הביט בו בעגמומיות, כאילו
כל תקוותיו, לפתרון מהיר, יצירתי ואלגנטי, נגוזו, באחת.
"בשביל זה, הייתי צריך אותך ואת כל המחקרים שלך?"
פלט המנכ"ל המאוכזב "מה, אתה חושב שכל זה חדש לי?
חשבתי שתספר לי משהו שאני לא יודע! קיוויתי,
שתפקח את עיני בדברים חדשים, שתציע הצעות יצירתיות,
שתבוא אלי עם תובנות מפתיעות.
איכזבת אותי קשות"

אלון נשר הוותיק, שכבר היה בסרט הזה, לא פעם ולא פעמיים,
לא נפל ברוחו והשיב לו בשאלה " אז אם אתה יודע,למה לא עשית
דבר בעניין?" "כי זה לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב.
מהמשרד המפואר שלך במגדלי בן גוריון, אתה משקיף
על כולם מלמעלה וקל לך להציע פתרונות. מה שאינך רואה
מהקומה ה-22 שלך זה את הקשיים הבלתי אפשריים
איתם עלי להתמודד, כאן למטה, כדי להעביר כל החלטה.
קלה כחמורה. יש לי מועצת מנהלים של 24 אנשים שכל
מה שמעניין אותם זה קודם כל, הם עצמם, לאחר מכן,
תחום אחריותם המיידי ורק בסוף, אם בכלל, טובת התאגיד.
יש לי יו"ר שטרוד בענייניו ועסוק בשרידותו היום-יומית, בתפקיד,
כך שעתיד התאגיד בעוד 60 שנה, לא נמצא בראש מעייניו.
אמנם הוא וגם שאר חברי מועצת המנהלים, יודעים לדבר
גבוהה גבוהה על חשיבות ההון האנושי וטיפוח איכותו
אבל אין זה אלא תשלום מס שפתיים. כל אחד ואחד מהם,
מעדיף להקצות את משאבי התאגיד לתחומים "סקסיים"
יותר, שאת פירותיהם יראו עוד בזמנם, מאשר לתחום
"האפור" של משאבי אנוש שאת פירותיו נקטוף רק בעוד
20 שנה. הרבה אחרי שהם כבר לא יהיו, כאן כדי להתהדר בהם"

"אם כך", ענה לו אלון," מה שעלינו לעשות זה מסע תקשורתי
שיכלול פרסום, יחס'צ ושתדלנות שקהל היעד שלו
איננו השוק כי אם היו"ר ומועצת המנהלים.
במקום קמפיין הפונה החוצה אנחנו ננהל קמפיין
הפונה פנימה.
האיסטרטגיה תהיה לעודד את כל עובדי התאגיד להפעיל
לחץ, בלתי מתון, על מועצת המנהלים ובמיוחד על היו"ר, שייאותו
לשנות את סדרי העדיפויות ולשכנע אותם
להעמיד את מח' משאבי האנוש בראש החברה ולהקצות
לה את מירב המשאבים. גם על חשבון מח' חשובות וחיוניות אחרות.
אנחנו נוכיח להם, באותות ובמופתים שאין אף השקעה
רווחית יותר. גם אם הרווחים הם דחויים ולא מיידיים"

המנכ"ל הביט בו בהשתאות ושאל " ומאיפה לדעתך, אני אקח
את התקציב למסע הפרסום הזה, שקהל היעד שלו
הוא מועצת המנהלים. ממועצת המנהלים?"

כאן התגלה אלון נשר במלוא שיעור קומתו ואמר לו
"אתה יודע מה? גם לזה יש לי פתרון. אני אשכנע את חברי באיגוד
לפרסום, להירתם למשימה, בהתנדבות, אני אגייס את
בעלי המדיה לתרום זמן אויר ושטחי פרסום לטובת
הקמפיין, אני אגייס חברות מסחריות שיתנו את חסותם
ויתרמו כספים לכסוי ההוצאות.
אני משוכנע, שכמו שאני הבנתי שהבטחת עתידו של תאגיד
יעקב בע"מ חשובה לעתיד המשרד שלי ולעתיד הלקוחות שלי,
כך יבינו גם הם.
אני בטוח שבכוחות משותפים, נוכל להשפיע
על מועצת המנהלים שלך, להתייצב לצידך ולהכיר בחשיבות
העמדתה של מח' משאבי האנוש, בראש התאגיד.
הן מבחינת המעמד והן מבחינת התקציב והשכר."

לסיפור הזה יכולות, להיות, עכשיו, שתי סיומות.
הסיומת האחת: "תשמע" אמר לו המנכ"ל "בכל זאת הפתעת אותי.
אני חושב שההצעה שלך יכולה לעבוד. לך על זה.
אם תצליח לגייס את כל הכוחות, כפי שאתה חושב,
אני איתך ואולי ביחד נצליח להציל את התאגיד."

הסיומת השניה: "תשמע" אמר לו המנכ"ל "אני חושש שמה
שאתה מציע לי, גדול עלי. אתה מציע לי ללכת, ראש בראש,
נגד כל מועצת המנהלים שלי כולל היו"ר . זה יעלה
לי במשרתי ובפרנסתי. בסוף, אתה יודע, אדם קרוב אצל עצמו."

תבחרו לכם אתם, את הסיומת היותר סבירה.