פשוט אוכל לילדים 

כמה פעמים, קרה לנו שטרחנו והכנו אוכל, והנה הילדים חוזרים מבית הספר ולא מסכימים לאכול. מעקמים את האף ומוותרים על הארוחה. יש ימים בהם כל רגע הילד מבקש - ממתק. או ימים בהם הילד שואל שוב ושוב: מה יש לאכול? ומה עוד? ואולי משהו אחר.
ילדים זקוקים לאוכל, כדי להתפתח, הן ברמה הפיזית והן ברמה המחשבתית. אז למה הם סרבני אכילה?
מה הקשר בין חשיבה לבין אוכל?
ילדים נמצאים בהתפתחות, ברמה הפיזית כולנו רואים את זה בבירור. התהליך שאנחנו לא תמיד מודעים אליו , הינו תהלך מחשבתי, ילדים נמצאים גם בהתפתחות ברמה מחשבתית . התהליך הזה מאפשר להם להיות בהתפתחות מתמדת, ללמוד, להצליח, לשחק, ליהנות, ולהתפתח בדרכם הייחודית. כדי שהילדים הקטנים יוכלו להמשיך בתהליך ההתפתחות, בכל הרמות כולל ברמת החשיבה, הם זקוקים לכוח, לאנרגיה. אוכל הינו כלי מרכזי ליצירת כוח, ואנרגיה המאפשרים לילד את המשך ההתפתחות.
למה ילדים לא אוכלים?
כיוון שילדים הם מאד מהירים, ומפותחים מחשבתית, הם מרגישים מיד, האם האוכל שאמא הכינה, מתאים להם. ילד יאכל אוכל שמספק לו את הכוח הנחוץ לו. כאשר אמא לא מרוכזת, עצבנית או רגשנית בזמן הכנת האוכל. האנרגיה נכנסת לאוכל, ומוציאה מהאוכל את הכוח.
איך להכין אוכל שמאפשר התפתחות, או במילים אחרות - אוכל שהילד ירצה לאכול?
ילדים נמצאים בעולם של התפתחות, בעולם של חשיבה. הם מהירים, כל הזמן רוצים עוד ועוד להתפתח.
לנו כהורים יש כלי נפלא ליצירת קשר עם ילדינו - הכנת אוכל, המאפשר התפתחות. "הצבא צועד על קיבתו" אמר נפוליון, גם ילדינו שואבים כוח ואנרגיה להתפתחות דרך האוכל.
הנה כמה כלים שמאפשרים לעשות זאת:
להתאים את האוכל לילד.
לכל ילד יש את הקו המחשבתי הייחודי לו. בהתאם לכך לכל ילד יש מאפיינים שונים. אהבות, תחומי עניין דרך התבוננות על החיים, דרך לניהול היומיום. כמו כן לכל ילד, יש קו ייחודי באוכל. יש ילדים שמעדיפים אוכל פשוט, ויש כאלה שמעדיפים טעמים חריפים ומורכבים. יש ילדים שאוהבים אוכל צבעוני, ויש כאלה שאוכלים רק דברים אדומים. הדרך היא פשוט להתחבר לילד ולתת לו אוכל ע"פ טעמו האישי.

הגדרת מטרה.
מה המטרה שלנו כאשר אנחנו מכינים אוכל? האם אנחנו מכוונים את החשיבה שלנו כלפי הילד, עבורו אנחנו מכינים את האוכל. האם הקדשנו מחשבה לתוצאה, מה היינו רוצים שיקרה אחרי האוכל? למשל - הילד יאכל ויקבל כוח להמשיך להתפתח, להמשיך לשחק ולהמשיך למצוא רעיונות חדשים.

מהירות הכנת האוכל
ילדים הם מהירים כל כך, לכן הם מעדיפים אוכל שמוכן מהר. אוכל קל, מאפשר לילד ליהנות מתחושת המהירות והקלות. לכן כאשר מכינים אוכל חשוב: לבחור מה מכינים, להכין מראש את המצרכים ואת הכלים הדרושים. זה מאפשר לנו להיות מהירים ולא להתעכב על זוטות.
הרי כולנו מכירים את הסיטואציה בה הבטחנו לילד לזניה לארוחת ערב, וברגע ההכנה גילנו שאין בבית ביצים. המחיר של סיטואציה כזו הינו - בלבול ועיכוב במהירות, הילד מרגיש את
זה.

דיוק.
תמיד אומרים שדוגמא אישית היא הדרך הטובה ביותר ללמידה. מכיוון שכל יום מכינים אוכל, זוהי הזדמנות מצוינת לדוגמה אישית, אפשר דרך הכנת האוכל להעביר את יכולת הדיוק של האימא. דיוק בכמויות, דיוק בטעמים. הקשבה לזמן, מתי האוכל מוכן, מי מקדים את מי האוכל או הרעב?

כמובן שרצוי להוסיף לכל אלה את היצירתיות האישית, את מאפייני הבית, הרי אוכל אוכלים גם בעיניים. ריח טוב יכול להביא ילד לשולחן.


לסיום מצרפת מתכונים פשוטים לאוכל שעובד נפלא אצל ילדים:
לחמניות (המתכון שמכינים במרכז "פיזיקה משפחתית)
חומרים:
חצי קילו קמח רגיל
כף וחצי שמרים (15 גרם)
כפית שטוחה מלח
3 כפות סוכר
3 כפות שמן
כוס עד כוס וחצי מים פושרים.

אופן הכנה:
מערבבים יחד, קמח שמרים סוכר ושמן. מוספים את המלח.
בהדרגה מוספים את המים, ולשים לפי תחושה עד לקבלת בצק חלק ואחיד.
מכסים את הבצק ומתפיחים עד להפלת הנפח בין חצי - שעה.

מכינים לחמניות עגולות או בצורת בייגל ומניחים בתבנית, ומתפיחים שנית.
אופים בתנור 180 מעלות 15- 20 דקות.

פנקייק (מתוך הספר "שולחן האוכל")
חומרים:
1 ביצה
1 אשל
6 כפות גדושות קמח
קצת מלח
2 כפות סוכר
חצי כפית סודה לשתייה.
כף חומץ טבעי.

אופן הכנה:
מערבבים את קמח, ביצה, אשל מלח וסוכר.
שמים בכף את הסודה לשתיה ולתוכה מוזגים את החומץ. נוצרת תסיסה ואותה מוסיפים לעיסה.
מטגנים על אש קטנה, מגישים עם אבקת סוכר מפוזרת מעל.

? המאמר מבוסס על הידע "פיזיקה משפחתי". הוגי הידע אירנה אוסוסקין ובוריס גמבורג.