על רקע ריחותיהם המענגים של תפוחי אדמה מעושנים וקול צחוקם של ילדים נרגשים. חשבתי לעצמי, שלמרות כול המחנק והעשן שאופפים את העיר, זו הזדמנות די נדירה להישען אחורה בתוך אחד מכיסאות הנוח שפזורים סביב, לחמם את גופי העצל לאורה של מדורה ולשוטט להנאתי במחשבות על משמעותן של להבות אש הקטנות, שבוערות בכול הארץ. בניסיונותיי להתחקות אחר שורשו של המנהג שרובינו כל כך מחבבים ושמחים לאמץ, הגעתי אל סיפור חייו של אחד מגדולי התנאים, הלוא הוא, "רבי שמעון בר יוחאי".
באווירה הדרמטית ששוררת לאחר חורבן בית שני, תוך שהוא נמלט מציפורני הרומאים, ממהר רבי שמעון ומאגד סביבו את תשעת תלמידיו האדוקים בתוך מערה אפופת מסתורין. ביחד ובדרך ייחודית ביותר, הם משרטטים את קווי האורך והרוחב של המרחב הרוחני. מרחב שבו שולט חוק אחד, חוק האהבה והנתינה.
רבי שמעון מתאר בספר שעתיד להתגלות בעולם 2000 שנה מאוחר יותר את השבילים שבהם תפסע האנושות לקראת השגת אותו חוק רוחני. מיד עם תום המלאכה, נגנז הספר לכל תקופת הגלות ונכנס למעין מצב של "הקפאה". מחכה לרגע, שבו דרי הארץ ימאסו בהלך החיים הרווח וירצו להתוודע אל תוכנית המתאר הכללית של החיים.
בתוך כול ההנדסה הרוחנית הזאת, אני עדיין תקועה במשבצת של היתרה שלי בבנק, שמראה סימני גרעון שליליים מוחצים. בקושי הגדול שלי לחזור למעגל העבודה ולמצוא מטפלת הגונה לבני הקטן, מבלי שאצטרך לחלום בלילות על רפי גינת או להפוך את ביתי למעגל סגור של מצלמות מעקב. מה שמביא אותי לחשוב, שסיפור התגלות חוק האהבה והנתינה בעולם, דומה לקטע רומנטי מתיפייף מתוך "קיטש" הוליוודי, ולא מתקרב אפילו לסגנון הריאליטי המקומי.
בחזרה לאהבה, רבי שמעון שחי בתקופה אחרת לגמרי, ידע מראש שחיבורו, עתיד להתגלות רק בדורנו. וכך כתוב ב"ספר הזוהר" על זמננו: "רבי שמעון נשא את ידיו ובכה ואמר, אוי למי שייקרה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שייקרה ויוכל להימצא באותו זמן" . את נימת ה-אוי... היהודי של רבי שמעון בנוגע לכול מי שיחיה בתקופה שיתגלה ספר הזוהר, אפשר בקלות להבין. הרי רוב חברי המועדון האנושי שרויים בחוסר ביטחון משווע. משקיעים את רוב זמנם ומרצם בחיזוק שרירי הרתעה ושכלול אמצעי השמדה יותר ויותר קטלניים. אפילו האזרח הקטן לא מעז היום לצאת את פתח ביתו, לפני שעטה על עצמו את שריון הפרטיות המבוצרת, שעל פי צווי האופנה האנושית המתפתחת, יאה לה יותר להיות אטומה כלפי החברה.
על רקע ההישרדות היומיומית הזו, לא ברור עדיין מדוע "אשרי חלקו" של הדור הזה?
כדי להבין את כוונת רבי שמעון אני נעזרת בדמות אחרת, קרובה יותר לזמנינו – מחבר "פירוש הסולם" לספר הזוהר, הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם". "בעל הסולם", מפצח עבור פשוטי העם כמוני, את הקודים המוצפנים בספר הזוהר. מטרתו, לפתוח את השער אל מחוזות האהבה, בפני ההמונים. בדרך היסודית והשיטתית שבה הוא מטווה לנו את הדרך, הוא מישיר מבט נוקב אל תוך עיניו של האגואיזם האנושי. מצביע עליו כמניע העיקרי להתפתחות האנושית וכטבע קיומי מצד אחד, ומצד שני כמקור למחלה העיקרית שממנה סובלת החברה האנושית. מחלה, שהסימפטום העיקרי שלה הוא שנאת חינם בין אדם לאדם.
חכמת הקבלה, שתפקידה לעורר ולהצית את אש האהבה ולתת כלים לדרך השינוי וההבראה, מתגלה ומתפרסמת דווקא בעת הזו. מכאן מובנת הזכות של דורנו שעליה מדבר רבי שמעון. היא מתדפקת על דלתו של כל אחד ואחד מאתנו, כדי לשאול: האם הגענו לרגע בחיינו, שבו אנו מואסים בדרכו של האגואיזם המנוכר ומעדיפים להתחמם לאורה של האהבה והאחדות?
כשנרצה באמת לסור מדרכנו הישנה ולהסיר את מסך הברזל שעומד בינינו לבין זולתנו, מבטיח לנו הזוהר שנזכה לגלות את סוד השימוש הנכון באגו שלנו, שהוא הטבע היחידי שעומד לרשותנו. ולממש את מטרת חיינו על כול גודלה, עוצמתה והדרה. כעת, לאחר כל המסע הזה פנימה, יכולתי ביתר קלות לצרף לגופי המתחמם ונהנה מאורה של מדורה, גם את ליבי שמייחל להתמלא באורה – של האהבה.
מגיל מאוד צעיר התעניינתי בנושאים שנוגעים לאדם כפרט בתוך החברה ולנושא משמעות החיים. התעסקתי רבות בתחום גוף נפש, מודעות עצמית והעצמה אישית.
במסעותיי הפנימיים לאורך השנים התוודעתי לשיטות רבות ושונות שמטפלות בנושאי זוגיות וחינוך וביניהן אף חוכמת הקבלה, שבה אני עוסקת קרוב ל-7 שנים.
למי שרוצה לדעת יותר על המשמעות הרוחנית של ל"ג בעומר
