אסרטיביות היא היכולת לעמוד על שלך במצבים המחייבים זאת. הן מבחינת תחושותיך והן מבחינת ההבנה (המנטאלית), כי יש משהו המצדיק שימוש בה. אסרטיביות היא תכונה הנמצאת בראש רשימת התכונות המהוות את חוד החנית של מיומנויות התקשורת, והעשויה לחרוץ פעמים רבות ביותר- את מידת הצלחתך בהשגת דבר מה. ועוד יותר מכך, את סוג תחושתך העצמית בסופו של דבר. שימוש נכון באסרטיביות מייצר הובלת עניינים אל הרצוי, התקדמות חדה יותר אל היעד, ויחד עם זאת, אי פגיעה במשתני סביב, באנשים, במצבים ובתחושות - אשר אינם קשורים במישרין אל הרצוי לך.
אסרטיביות מהווה, אם כן, פעילות מכוונות ומחודדת כלפי דבר כלשהו. אולם, מהו? קיים שוני מהותי בין שימוש אינטואיטיבי באסרטיביות, לבין שימוש מושכל, חכם ויעיל בשיטותיה ובעוצמתה. ובהתאם לכך, בתוצאות המושגות באמצעותה. כל שכן, גם בתחושת הרווחה הנוצרת בעטייה, או לחילופין- בהימנעות מתחושת ה"הליכה" אחרי הצד השני, או יותר נכון ה"הימשכות " שלא לצורך לשטחו. על מנת להבין היטב כיצד מבצעים זאת, יש להתוודע, ראשית אל מושגי יסוד באסרטיביות פרקטית.
אסרטיביות טריטוריאלית - כל זמן שאין הצדקה להימשך לתוככי טריטוריית הצד השני (רעיונותיו, דרישותיו או חלקי רעיונותיו המובעים), הרי שאסרטיביות (כאסרטיביות נשמעת או בלתי נשמעת, כאסרטיביות מופעלת או בלתי מופעלת) , שומרת על טווח המרחק הנכון והרצוי לנו בין שתי טריטוריות האזורים הווירטואליים הפועלים - כשטחי פעילות גומלין זה מול זה. כאשר נפגם חלק, ולו הקטן ביותר מתחושת שלמות טריטוריית הבסיס שלנו, האסרטיביות אמורה להתחיל לפעול מיידית. אולם בעצימות נמוכה.
עצימות אסרטיבית - הכוונה במונח ה"עצימות האסרטיבית" היא למידת העוצמה המופעלת כלפי נקודות היעד שלה. נקודות אלו עשויות להיות רעיונות הצד השני, מהלכיו המבצבצים לראשונה (והמוסטים מיידית באמצעות האסרטיביות), דלתות פתחי רגשותיו (אשר אנו מאותתים להם להסגר במידת מה), וכן כל דבר הדורש הפעלת עוצמה כלשהי של התייחסות למולו, אשר אינה "ניטראלית".
זמני הפקת אסרטיביות - חתירה טבעית של אדם הזקוק למרחבי תפקוד מיטביים, הינה לייצר בזמנים קצובים ומהירים, תגובות נכונות ומהירות. שכן, כל התעכבות ביצירת תגובות ביצועיות מוכוונות לגורם הדורש אסרטיביות, עלולה להכשיל טיפול אסרטיבי נכון בעניין מסוים. אסרטיביות טובה מיוצרת מיידית וגם בזה ערכה. היא מותירה מעצם כך, כוחות נפשיים רבים בשל אי "ביזבוזם" על תהיות והימנעות. אסרטיביות מקצועית, מחוייבת על פי כל חוקי אסרטיביות הקלאסיים להתבצע בזמני הפקת אסרטיביות מהירים מאד.
מוכנות אסרטיבית - כוונת המונח הינה ליצירת תודעה ראשונית ותכופה , כי אסרטיביות אמורה להיות נתונה כזמינה בכל מצב שהוא. שיש להקפיד על "שימונה" ובייחוד, על ידיעת הפעלתה המהירה. שכן, השולט בה היטב- עדיין ערכו נופל מזה של המצויד בה כל הזמן. מוכנות אסרטיבית עוסקת אף בידע כיצד להפעיל אסרטיביות משתנה כלפי עניינים שונים. כלומר, להבדיל מ"זמינות הפקת אסרטיביות", יוצא ש- מוכנות אסרטיבית הינה גם המימד הרגשי המאשר "ולוחץ" על הכפתור הסופי המאשר את הפעלתה.
אסרטיביות משתנה - ככל דבר, אשר קשור לשיחות מקצועיות, שיחות חולין, העוסקות ומתקיימות בין אנשים, יש להקפיד על רגישות רבה בייצור ובחישובי התגובות שנוציא כלפי האדם אשר מולנו וכלפי תכני השיחה וטיב העניינים. מטרת הפעלת אסרטיביות אינה לשם פגיעה בצד השני, אלא לשם החזרת העניינים למסלולם. אסרטיביות משתנה הינה המונח הכללי המציין את סוגי האסרטיביות אשר מתוכן נבחר את הסוג הרצוי לנו. אף אם באופן אוטומטי. ה"שינוי" הינו בכיוונים, אפשרויות ניסוח, ואסרטיביות מוכוונת מטרות שונות (על כך במאמר נפרד).
אוטומציה של תהליכים אסרטיביים - הכוונה באוטומציה, היא לשליפה ללא תכנון מושכל, של תגובה תואמת לרצוי, ומתוך מבחר של תגובות מותאמות מתוקף הצטברות הניסיון. ככל שרמת האוטומציה עולה, כך האדם ה"אסרטיבי" יזדקק פחות ופחות להפעלת כוחות וחישובים, ולמעשה יוותר לו כוח רב יותר , ומרחב שופע של אפשרויות תנועה חופשיות יותר. זאת, היות וקטע את בצבוץ ניסיונות הצד השני, מהר יותר, חזק יותר ובאופן שקט ומיומן יותר. אוטומציה של תהליכים אסרטיביים מתהווה בהתאם למידת הניסיון. שכן, החשש הטבעי להוציא, חלילה וחס, תגובה אסרטיבית אשר תחרוג מן הנחוץ, מופחת באופן טבעי ביותר.
המשך במאמר חלק ב'
