ה דעת מה נפש ה מחיה 

החכמה המצויה
החכמה הדעת מהנפש המחייה
התובנה תבונה הינה מהנפש המחייה
החכמה מאין תמצא
מלמד שלמה המלך היכן החכמה המצויה
רבי אליעזר אומר בשכל רבי יהושוע אומר בלב
אליהו בנפש המחיה את מהות ההוויה
מורכבת הנפש המחיה מרגשות האדם
החכמה שהאדם מפיק מעולמו ראשונית
מקדימה את החשיבה
השכלית האדם מחכים מהתפעלות נפשו
ממנה הדעת למצבו הרגשי חווייתי
אז תאמר הנפש דברה
מה נכסף רצוי חפצה לקבל למי לתת
יחסם של חז"ל לרגשות האדם
לעיתים רגשות האדם מובעות בתגובה
מתחושה חווייתית גופנית
בלא פעילות הכרתית
פורצת היא ממעמקי נפשו הווייתו
האדם כתגובה מודעת ושלא מודעת
תגובה לזיכרון משאלה אירוע כמיהה
לעיתים הרגשה המאפשרת לזהות מקורה מאין באה מה שורשה
לעיתים הופעת רגש בנסיבות בעוצמה שאינה ידועה
לעיתים לא בעת התרחשותה הרגשות נזילים
אינם מוכנים לקבל הגדרות
כל תיאור רגשי מותיר וריאציות חווייתיות
שלא תמיד אפשר ניתן לתארן במילים
תובנת הלב תובנת הדעת
ניזונות מרבדים שונים בהוויית הנברא הבריאה
לא ייפלא שלא אחת תחושת הלב אינה הולמת אף סותרת
את שחווה השכל
לכל משוב בנפש תפקיד בחיינו
מכל משוב דעת עולמנו פנימיותינו
אין לבטל משוב מפני משוב
לא נכון שרגשנות יתרה תפגום ביכולותינו
אדם המנסה להשליט שכלתנותו לתגובותיו
יפסיד מחיוניותו חיותו מהותו הווייתו
כל הוויית מהות התובנה להתלהבות דרושה
בספרות חז"ל משמשים
תחושות נפשיות גופניות התייחסות לחמש רגשות מורגשות
אי אפשר לשמש אהבה בלי רגש
בלי מודעות הכרתית לכשעושה האדם מעשה שאינו נכון
נפגמת רגישותו הכרתו התפכחותו התפתחותו העצמתו