אני פריק של אינטרנט בכלל ופריק של אתרי קהילה בפרט. בספירה שעשיתי לאחרונה גיליתי לתדהמתי שאני מנוי על יותר מ-30 אתרי קהילה בינ"ל ויותר מ-10 אתרי קהילה ישראלים ויהודיים. אחד האתרים בהם אני פעיל יחסית הוא "קפה דה מרקר" בו זיהיתי תופעה שמאפיינת לא מעט אתרים כאלה והיא השימוש שעושים אנשים בחברות שלהם באתר ככלי לשיגור מיילים לרשימות תפוצה.
האם "חברות" בין אנשים באתרי קהילה היא היתר לשלוח מיילים שיווקיים באורח שגרתי?
אם ענית כן לשאלה בכותרת אז חשוב שיהיה ברור שלא זו הכוונה באתרי קהילה, למעשה זה מנוגד לכוונה.
אתרי קהילה הם כר פורה למה שמכונה: "Permission based/relationship marketing". מודל הפעילות השיווקית אותו מקדמים אתרי קהילה בברכה הוא מודל של משיכה ולא מודל של דחיפה. העיקרון כאן הוא פשוט - האתר מאפשר לנו לנהל מערכת יחסים עם החברים באתר כשווים בין שווים - אנחנו מוזמנים לפרסם באתר מה את דברנו והקהילה תבחר האם התוכן שלנו ראוי לביקור או לא.
ההנחה היא שאם נתמיד ביצירת תוכן איכותי ומעניין תתגבש סביבנו קהילת קוראים שתצמח באופן טבעי. יש בארצנו, הרוויה גרפומנים מוכשרים, לא מעט אנשים שיש לבלוגים שלהם קהילת קוראים נאמנה ומתמידה. מרבית הבלוגרים הפופולאריים הללו אינם רואים צורך ליידע את קהילות החברים שלהם במייל כל פעם שהם מפרסמים תוכן חדש. הקוראים מרצונם החופשי עוקבים אחרי התכנים שלהם פשוט משום שהם מעניינים.
מעניין לציין שבמקרה הספציפי של קפה דה מרקר הנהלת האתר זיהתה את הטרנד העולמי בעניין הזה, והכירה דה פקטו בכך שחברים ברשתות חברתיות לא רואים בהן כלי שנועד לתפוצת מיילים, ולאחרונה הוגבלה היכולת של חברים בקפה לשלוח מיילים לתפוצה וכיום האתר מאפשר לחברים לשלוח מייל לתפוצה של 20 נמענים לכל היותר כמקובל ברשתות חברתיות בינ"ל דוגמת פייסבוק.
האם את/ה חושב/ת שהפגזת החברים שלך בהודעות דואר מגביר את הפופולאריות שלך?
אם ענית כן לשאלה הזו כדאי שתדע/י שמוכח סטטיסטית כי למעשה לעניין הזה יש תוצאה הפוכה מהמבוקש, והדבר לא צריך להפתיע אף אחד - אנשים מתעצבנים שמנג'סים להם, ומכלים את זמנם בצורך להתמודד עם מיילים מיותרים, ולכן הם נוטים "להעניש" את מי שנתפס אצלם כאחראי לעניין בכך שהם חוסמים את החברות איתם.
חברות היא חברות - נקודה.
המדיה האינטרנטית נמצאת עדיין בחיתוליה והקצב בו היא מתפתחת מקשה מאוד על היווצרות של אתיקה נורמטיבית ברורה ומקובלת ולכן כולנו קצת חוטאים במוסר כפול בכל מה שקשור למערכות היחסים הוירטואליות שלנו. בעיני זה ממש חבל, כי חברות, ואין זה משנה אם היא וירטואלית או לא, היא נגזרת של עיקרון מאוד פשוט, מוכר וישן "אל תעשה לחברך את השנוא עלייך". ברגע שמפנימים את העיקרון הזה קל מאוד להעריך את איכותה של הפעילות שלנו באתר קהילה זה או אחר.
האם את/ה נוהג/ת עם חברייך באתר כפי שאת/ה נוהג/ת עם חברייך מחוצה לו?
לא נראה לי שאיש מאיתנו היה חולם לשלוח הודעות תפוצה כעניין של שיגרה לחברים שלו מחוץ לאתר, אם כך מדוע אנו מרשים לעצמנו לנהוג אחרת בגבולות הקהילה? האם אין בכך בבחינת הפעלת מוסר כפול וטעם לפגם?
כיצד הודעה יכולה להיות "פרטית" כאשר ברור שנשלחה לרשימת תפוצה?
האם זה מאפיין התקשרויות פרטיות אחרות?
האם את/ה נהנה לקבל מיילים "לתפוצה" מחברים אחרים באתר? האם אתה כלל טורח/ת לפתוח אותם?
אם התשובה שעניתם על השאלה האחרונה היא "לא" אז כדאי שתבדקו מדוע אתם חושבים שמישהו מרגיש אחרת...
פוסט זה נכתב בחסות:
SinaiMail.co.il חברה לשיווק מורשה בדיוור אלקטרוני
מעצב מתמחה בתקשורת חזותית עסקית ושיווק באינטרנט וממשק משתמש
אמן:
Digital Art Print Gallery
Your place to browse, review, and purchase original Pop and Abstract Art digital prints with biblical, erotic, Jewish, mythical, political, and technological themes
---
אני מנהל הקראייטיב ב-Oleh.com, מרצה ב-HIT
