נטל ההוכחה בתביעת ביטוח - עורך דין אבינועם וילד 

נטל ההוכחה בתביעת ביטוח

- הכותב עוה"ד אבינועם וילד מתמחה בדיני נזיקין, ביטוח וצרכנות -

מה יעשה מבוטח, אשר גילה כי רכושו נגנב?לכאורה המדובר בשאלה פשוטה ושכיחה, יתכבד אותו המבוטח ויפנה לחברת הביטוח בכדי לזכות בתגמולי הביטוח המגיעים לו ע"פ פוליסת הביטוח, אולם מה יעשה אותו המבוטח כאשר חברת הביטוח טוענת כי הוא עצמו היה מעורב בגניבת הרכוש? מי נושא בנטל להוכיח טענה זו, האם חברת הביטוח, או אולי זוהי חובתו של המבוטח אשר צריך להוכיח כי ידו לא הייתה במעל?לאחרונה, עלתה שאלה זו בביהמ"ש העליון, ובפסק דין חדש אשר ניתן ע"י כב' השופטת עדנה ארבל (בהסכמת חבריה להרכב כב' השופט (בדימ') אהרון ברק וכב' השופט י. עדיאל) מכריע ביהמ"ש העליון בין הגישות השונות אשר היו נהוגות עד היום.במקרה דנן, נגנבו מחצר המבוטחת משאיות ומנופים, אשר בוטחו אצל מבטחים שונים, כאשר על המשאיות שולמו תגמולי הביטוח על ידי החברה המבטחת, ואילו על המנופים סרבה חברת הביטוח השניה לשלם בטענה ש "קיים חשד סביר למעורבות המבוטח בגניבת המנופים שבנדון".ראשית בחן ביהמ"ש את המשמעות של נטל ההוכחה וחזר על ההלכה כי "נטל ההוכחה משמש לתאר שני מושגים שונים. הראשון הוא נטל השכנוע, והשני הוא נטל הבאת הראיות. נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו מאזן ההסתברויות. נטל זה הוא קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. ככל שמדובר בצד הנושא בנטל השכנוע, משמעות החובה היא שעליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל, ואילו ביחס ליריבו משמעה שעליו להביא ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדו. נטל זה הוא דינאמי ועשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו" (לעניין זה: י. קדמי "על הראיות" - חלק שלישי). ביהמ"ש מדגיש כי חשיבותו של נטל השכנוע הינה רק במקום בו איש מבעלי הדין לא הביא ראיה או כאשר כפות המאזניים מעוינות. במקרה זה מכריע נטל השכנוע, כך שביהמ"ש פוסק נגד הצד שעליו הנטל.בהמשך נכנס ביהמ"ש לעובי הסוגיה וסוקר את שלושת הגישות אשר הובאו בפסיקה עד היום.א. גישת כב' השופט גולדברג לפיה הנטל לעולם יהיה על המבוטח להראות שידיו לא היו במעל, אולם גם לפי גישה זו כל שעל המבוטח לעשות הוא להעיד ולספר על העובדות הידועות לו, ולזכות באמון ביהמ"ש כי מקרה הביטוח לא נגרם על ידו במתכוון.ב. גישת השופטת נתניהו לפיה על המבוטח להוכיח בכל מקרה את "מקרה הביטוח", אולם השאלה מהו מקרה הביטוח נגזרת מטיבו של הביטוח וממהות הסיכון המבוטח. לשיטתה במקרה של ביטוח גניבה או ביטוח "סיכוני ים" נטל השכנוע יהיה על המבוטח, אולם במקרה של ביטוח אש או ביטוח לפי פוליסת  "כל הסיכונים", יהיה נטל השכנוע על המבטח.ג. גישת הנשיא שמגר לפיה נטל השכנוע לעולם על המבטח, די למבוטח להוכיח את התרחשות האירוע המוגדר, ועל המבטח הנטל להוכיח את קיומו של החריג. לפי סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח הטענה שהמבוטח פעל במתכוון מהווה חריג לפוליסה.מבין שלוש הגישות העדיפה כב' השופטת ארבל את גישתו של הנשיא שמגר לפיה נטל השכנוע לעולם על המבטח. לשיטתה, כלל המטיל את נטל השכנוע באופן שונה לפי סוג הביטוח מכניס אלמנט של אי ודאות לתוך דיני הביטוח, דבר אשר יפגע בעיקר במבוטחים שאינן יודעים מה עליהם להוכיח באיזה מקרה, ובנוסף, עומד בסתירה לחוק חוזה הביטוח שתכליתו להגן על המבוטח מפני יתרונו "הכלכלי והמקצועי" של המבטח.נימוק נוסף לתמיכתה בגישה זו הינה "חזקת החפות". ההנחה היא כי רוב המבוטחים הינם שומרי חוק, ולא יתכן כי בכל מקרה בו המבוטח ידרוש את תגמולי הביטוח המגיעים לו, הוא יאלץ לשלול מראש את מעורבותו במעשים פליליים, רק בשל טענה סתמית של חברת הביטוח. טעם נוסף הוא, יכולתו העדיפה של המבטח לפזר את הנזק שנגרם לו, בניגוד למבוטח אשר במקרה של ספק בו ייקבע כי לא הרים את הנטל, המבוטח ישא בנטל לבדו.בנוסף, אם הנטל השכנוע יהיה מוטל על המבוטח, ישנו חשש כי חברת הביטוח תנצל את היתרון הדיוני אשר ניתן לה, על מנת ללחוץ ולכפות על המבוטח להתפשר מחוץ לכותלי ביהמ"ש. המבוטח אשר רוצה את תגמולי הביטוח עבור מקרה הביטוח שאירע לו, מוצא עצמו לפתע כנאשם ע"י חברת הביטוח בעבירה פלילית של מרמה ו/או גניבה, וברור כי לא כל מבוטח מסוגל להתמודד עם האשמות חמורות מסוג זה.לסיכום: כיום נטל השכנוע הינו על המבטח להוכיח כי המבוטח מעורב במקרה הביטוח, וכל עוד לא הוכיח זאת, עומדת למבוטח "חזקת החפות", והוא זכאי לתגמולי הביטוח מן המבטח.

הבהרה: האמור במאמר זה הינו לצורך מידע כללי בלבד ואין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, הניתנת על ידי עורך דין.