אוקינוס הקיום - יולי 2003
הפעם אני רוצה לנסות ולהמחיש את נושא האלוקות האחת היחידיה בצורה מטאפורית (ברוח ביאורו של הרב דוד הר-ציון) על מנת שתעזור לנו בהמשך הפרק.
ננסה לקחת את כל היש והאין, כל היקום, כל האנשים, כל המחשבות והחוויות, כל החי למנהו והדומם לסוגו פשוט הכל, ולדמות את כולם לאוקינוס אחד ענק
שנקרא לו - חיים.
הדבר היחיד הקיים הוא האוקיינוס, הוא מכיל בתוכו את הכל, אין שום עצם מחוצה לו.
אוקיינוס החיים הזה עשוי כולו מחומר אחד ויחיד - מיים.
כיוון שכולו עשוי חומר אחד שום ניגוד לא יכול להתקיים בו, אין בו טוב או רע , יפה או מכוער, יום ולילה, כל הניגודים שאנו כבנ"א מכירים נעלמים והופכים כממלאים תפקיד אחד בשירות השני על מנת לשמור על ההמשכיות של החיים. האוקיינוס הנצחי הזה משתנה מרגע לרגע ויוצר את עצמו מחדש בתחלופה זורמת ובלתי פוסקת של אותן טיפות המיים המהוות אותו. מטרתו היחידה היא המשך קיומו...
חוץ מאוקיינוס החיים לא קיים כלום, עצם הרוצה להתקיים חייו לעשות זאת תוך שהוא מצטרף לאוקיינוס והופך עצמו לטיפות מיים כשאר היצורים, מתוך עצם היותו אחד ויחיד שום טעות לא יכולה להיווצר, שום דבר לא ייחסר, ואוקיינוס החיים עצמו איננו נזקק לדבר (שכן למה יכול להזדקק שאין לו?) .
מתוך אותו אוקיינוס וכחלק בלתי נפרד ממנו עולים גלים גלים , כל גל בצורה המיוחדת לו, לכל גל אופי שונה ותודעה שונה, אבל כל הגלים עשויים מאותן טיפות המיים המהוות כולן ביחד את אוקיינוס החיים. כל גל שעולה מעל פני האוקיינוס סופו לחזור למתחת פני השטח על מנת לנוח, להחליף את טיפות המיים באחרות ולאגור אנרגיה לצורך העלייה הבאה. לעולם לא יעלה גל הזהה לקדמו או לעתיד לבוא.
מתוך מעגל החיים הזה של הגלים ניתן ללמוד על אופי האיחוד שמאחד האוקיינוס בין החיים למוות,בין היש והאין, בין הסופי לאין סופי, בין הידוע והנסתר ובין המודע לתת מודע.
מתוך מעגל החיים הזה ניתן להשוות את תחתית האוקיינוס למוות האין סופי והנסתר, מה גם שתחתית האוקיינוס מצטיירת לנו כאין מכיוון שאין אנו מסוגלים לחקור אותה.
ואת פני השטח של האוקיינוס שם מתרחשת כל פעילות הגלים לחיים בעלי הסוף אשר אנו מתוודעים אליהם, כל היש לסוגו.
רצוי לחזור ולשים לב לכך שכל הניגודים לכאורה האלו אינם אלא אותו אחד, האלוהים.
אני מרגיש שכמעט ואין צורך לכתוב למה הדבר נמשל, שכן אני חושב שהמטאפורה מדברת בעד עצמה וברור לכל כי מדובר בעצם בחיים שלנו וביקום שלנו.
אנו וכל הסובב אותנו גלים שונים ומגוונים העשויים מאותו חומר ושייכים לאותו אוקיינוס החיים הענק - הקיום - הוא הוא האלוהים.
ישנו משל סיני עתיק על דג ששוחה משך חיים שלמים באוקיינוס תוך שהוא מחפש ודורש אחר האוקיינוס הענק עליו שמע כה רבות....עצוב וכאוב הוא מבלה את חייו מבכה על מר גורלו שלא זכה לראות את האוקיינוס הענק.
הפעם אני רוצה לנסות ולהמחיש את נושא האלוקות האחת היחידיה בצורה מטאפורית (ברוח ביאורו של הרב דוד הר-ציון) על מנת שתעזור לנו בהמשך הפרק.
ננסה לקחת את כל היש והאין, כל היקום, כל האנשים, כל המחשבות והחוויות, כל החי למנהו והדומם לסוגו פשוט הכל, ולדמות את כולם לאוקינוס אחד ענק
שנקרא לו - חיים.
הדבר היחיד הקיים הוא האוקיינוס, הוא מכיל בתוכו את הכל, אין שום עצם מחוצה לו.
אוקיינוס החיים הזה עשוי כולו מחומר אחד ויחיד - מיים.
כיוון שכולו עשוי חומר אחד שום ניגוד לא יכול להתקיים בו, אין בו טוב או רע , יפה או מכוער, יום ולילה, כל הניגודים שאנו כבנ"א מכירים נעלמים והופכים כממלאים תפקיד אחד בשירות השני על מנת לשמור על ההמשכיות של החיים. האוקיינוס הנצחי הזה משתנה מרגע לרגע ויוצר את עצמו מחדש בתחלופה זורמת ובלתי פוסקת של אותן טיפות המיים המהוות אותו. מטרתו היחידה היא המשך קיומו...
חוץ מאוקיינוס החיים לא קיים כלום, עצם הרוצה להתקיים חייו לעשות זאת תוך שהוא מצטרף לאוקיינוס והופך עצמו לטיפות מיים כשאר היצורים, מתוך עצם היותו אחד ויחיד שום טעות לא יכולה להיווצר, שום דבר לא ייחסר, ואוקיינוס החיים עצמו איננו נזקק לדבר (שכן למה יכול להזדקק שאין לו?) .
מתוך אותו אוקיינוס וכחלק בלתי נפרד ממנו עולים גלים גלים , כל גל בצורה המיוחדת לו, לכל גל אופי שונה ותודעה שונה, אבל כל הגלים עשויים מאותן טיפות המיים המהוות כולן ביחד את אוקיינוס החיים. כל גל שעולה מעל פני האוקיינוס סופו לחזור למתחת פני השטח על מנת לנוח, להחליף את טיפות המיים באחרות ולאגור אנרגיה לצורך העלייה הבאה. לעולם לא יעלה גל הזהה לקדמו או לעתיד לבוא.
מתוך מעגל החיים הזה של הגלים ניתן ללמוד על אופי האיחוד שמאחד האוקיינוס בין החיים למוות,בין היש והאין, בין הסופי לאין סופי, בין הידוע והנסתר ובין המודע לתת מודע.
מתוך מעגל החיים הזה ניתן להשוות את תחתית האוקיינוס למוות האין סופי והנסתר, מה גם שתחתית האוקיינוס מצטיירת לנו כאין מכיוון שאין אנו מסוגלים לחקור אותה.
ואת פני השטח של האוקיינוס שם מתרחשת כל פעילות הגלים לחיים בעלי הסוף אשר אנו מתוודעים אליהם, כל היש לסוגו.
רצוי לחזור ולשים לב לכך שכל הניגודים לכאורה האלו אינם אלא אותו אחד, האלוהים.
אני מרגיש שכמעט ואין צורך לכתוב למה הדבר נמשל, שכן אני חושב שהמטאפורה מדברת בעד עצמה וברור לכל כי מדובר בעצם בחיים שלנו וביקום שלנו.
אנו וכל הסובב אותנו גלים שונים ומגוונים העשויים מאותו חומר ושייכים לאותו אוקיינוס החיים הענק - הקיום - הוא הוא האלוהים.
ישנו משל סיני עתיק על דג ששוחה משך חיים שלמים באוקיינוס תוך שהוא מחפש ודורש אחר האוקיינוס הענק עליו שמע כה רבות....עצוב וכאוב הוא מבלה את חייו מבכה על מר גורלו שלא זכה לראות את האוקיינוס הענק.