טעויות בפוליסת ביטוח החיים שלכם (התפרסם בדה מרקר 4.6.2008) 

יש כמה דברים שניתן לעשות כדי לוודא שאתם אכן מקבלים את המגיע לכם. להלן רשימת המקרים, שצריכים להדליק אצלכם נורה אדומה, ולגרום לכם לבדוק שלא נתתם לחברת הביטוח חלק מהפנסיה שלכם במתנה.

1. הפוליסה ותיקה? ככל הנראה יש טעות בחישוב הסכום שמגיע לכם

לאורך השנים הופקו בישראל מאות אלפי פוליסות ביטוח חיים. לכל אחת מהן יש תנאים משלה, וההבדלים הדקים בין הפוליסות יכולים להשפיע על הסכום שמתקבל בעת הפרישה. ככל שהפוליסה ישנה יותר, היא בעייתית יותר. הסיבה לכך היא שהפוליסות התנהלו בעבר באופן לא ממוחשב, ומאז עברו הסבות מחשב רבות, לכן, אם יש לכם פוליסות משנות ה-60, ה-70 או ה-80 - הסיכוי שיש בהן טעויות גדול יותר.

טעויות נפוצות הן כאלה הקשורות בהמרה מלירות לשקלים, הסבת מדדים שעל בסיסם מחושבת הפוליסה, וחישוב הפדיון המגיע לכם שלא על פי הטבלאות המקוריות.

בנוסף, במשך השנים חלו מיזוגים רבים בענף הביטוח בישראל. חלק מהחברות שפעלו בעשורים קודמים אינן קיימות עוד - ותיקי ביטוחי החיים שלהן נרכשו על ידי חברות אחרות או מוזגו לתוכן. ירדניה, למשל, נרכשה על ידי שילוח ומנורה, שילוח מוזגה לאחר מכן להראל ואררט מוזגה לחברת כלל.

אם יש לכם פוליסה אצל חברת ביטוח שלא קיימת יותר, ההסתברות לטעות היא גדולה, פעמים רבות הזנת הנתונים של המבוטחים ושל תנאי הפוליסה המקורית בחברת הביטוח החדשה לא נכונה. דוגמאות לחברות ביטוח שמוזגו או נרכשו: הסנה, ירדניה, שמשון, סהר, סהר-ציון, הדר, דולב, אררט, יובל, ציון, המגן, מעוז, בנין, יהודה, לה נסיונל, Gresham life insurance, Menofucture life.

2. הפסקתם להפריש לפוליסה? בדקו אם הריבית שהחברה משלמת לכם על החיסכון נכונה

כשמפסיקים להעביר תשלומים לפוליסה - היא נקראת פוליסה מסולקת, ומתנהלת כחיסכון. במקרה כזה, ערכי הפדיון צוברים ריבית דריבית. אם יש לכם פוליסה מסולקת, כדאי לבדוק את ערכי הפדיון שלה. ערכי הפדיון הם חישוב שעושה חברת הביטוח, ושלפיו נקבע הסכום המגיע למבוטח בעת הפרישה, בהתאם לחיסכון שנצבר.

כאשר מפסיקים תשלום לפוליסה ייתכנו טעויות בערכי הפדיון. סוג אחד של טעויות הוא תשלום ריבית נמוכה על ידי חברות הביטוח, מתנאי הריבית הקבועים בפוליסה. סוג נוסף של טעויות עשוי להתרחש בחישוב הסילוק, והוא קורה מכמה סיבות - בהן חישובים שנערכים באופן ידני, חוסר ידע מקצועי או חוסר הבחנה בדקויות שונות של הפוליסה ושימוש בטבלאות שקובעות ערכי פדיון לא נכונים.

כל הדברים האלה נכונים גם במקרה שבו המבוטח לא סילק את הפוליסה (כלומר הפסיק לגמרי את הפקדת הכספים), וגם במקרים של הפסקה חלקית של תשלומים לפוליסה או הקטנת תשלומים בפוליסות.

דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שככל שביצעתם יותר פעולות בפוליסה לאורך השנים - כמו שינוי תמהיל בין ביטוח לחיסכון, או הקטנת הפרשות - גובר הסיכוי שנעשו טעויות בפוליסה שלכם.

3. כיצד אפשר לאתר טעויות לפני גיל הפרישה?

לא צריך להמתין לגיל הפרישה כדי לאתר טעויות שעושות החברות בפוליסות ביטוחי המנהלים שלכם. מדי שנה, והחל מ-2007 מדי רבעון, שולחות חברות הביטוח למבוטחים דו"חות מצב ביטוח וערכי פדיון. דו"חות אלה יכולים לשמש אתכם לצורך בקרה על החיסכון הפנסיוני שלכם.

הדבר שהכי קל לגלות הוא שנעלמה לכם פוליסה. לכל פוליסה יש מספר, ואתם אמורים לקבל דיווח על כל פוליסה שרכשתם. אם אתם מפסיקים לקבל דיווח מחברת הביטוח בנוגע לאחת הפוליסות, בררו מדוע. חשוב לזכור שלעתים אתם רוכשים כמה פוליסות מאותה חברת ביטוח - ודאו שבדיווחים שהיא שולחת לכם, מופיעים מספרי כל הפוליסות.

בנוסף, יש לברר אם הכספים שאתם והמעביד מפקידים מגיעים ליעדם. ניתן לגלות זאת על ידי השוואת ההפרשות המופיעות בתלוש המשכורת שלכם להפקדות שמופיעות בדיווח של חברות הביטוח. אפשר גם להשוות בין הדו"חות השנתיים של שנים עוקבות ובין ערכי הפדיון שמופיעים בדו"חות.

אם יש ירידה משמעותית בערך הפדיון, כדאי לבדוק את הסיבה לכך. הדבר יכול לנבוע מהיעלמות של פוליסה או מכך שההפקדות לפוליסה לא הגיעו ליעדן במלואן. אם דווח פדיון אפסי על פוליסה ותיקה עם ערכי חיסכון, יש לבדוק מיידית עם חברת הביטוח, מכיוון שהדבר מצביע על כך שנעשתה טעות.

בעזרת הדו"חות אפשר לוודא גם שיש יציבות בחלוקה בין הכספים שמופרשים לטובת ביטוחים (חיים ואובדן כושר עבודה) לבין הכספים שמופרשים לטובת חיסכון, ושלא הוגדלו בטעות הרכיבים הביטוחיים על חשבון החיסכון, שלא לצורך. בדו"ח השנתי מדווח גם על העיסוק והמקצוע של המבוטח. אם פרטים אלה השתנו, כדאי לדווח לחברת הביטוח על כך, שכן הקטנת הסיכון במקצוע או בעיסוק יכולה להקטין את תשלומי הפרמיה, בעיקר בכיסוי אובדן כושר עבודה ונכות.

בדיווח השנתי רשום גם המועד האחרון שבו עודכנו המוטבים בפוליסות הביטוח שלכם. אם לאחר תאריך זה היו שינויים במצב המשפחתי, למשל נישואים או לידה, כדאי לעדכן את המוטבים בפוליסה ולקבל אישור בכתב מחברת הביטוח על העדכון. ללא אישור בכתב העדכון אינו בתוקף, ולא תרצו לגלות זאת בעת פדיון הפוליסה.

אם במהלך השנים קרתה לכם תאונה בעבודה או חליתם, וקיבלתם תשלום פיצויים עקב מחלה מחברת הביטוח בגין כיסוי אובדן כושר עבודה, חברת הביטוח היא זו שהיתה אמורה להפריש במקומכם כספים לפוליסת הביטוח בתקופה שבה לא עבדתם. יש לוודא כי חברת הביטוח שילמה את מלוא ההפרשות לפוליסה. מעבר לכך, יש לוודא כי היא שילמה את ההפרשות לפוליסה מדי חודש ולא רק בתום תקופת המחלה כתשלום חד פעמי - מכיוון שאז לא זכיתם לקבל את מלוא הרווחים משערוך הפרמיות.

במקרה שהשכר שלכם עלה בתקופה שבה אתם מפרישים לפוליסת ביטוח המנהלים, כדאי לבדוק שעדכון השכר וההפרשות ממנו נעשים ממועד ההעלאה ולא ממועד מאוחר יותר. כמו כן חשוב לוודא שהכיסוי לאובדן כושר עבודה מגיע ל-75% מהשכר החדש ברוטו.

אם ביקשתם לבצע שינוי כלשהו בפוליסה במשך השנה - כמו סילוק פוליסה, סילוק חלקי או הקטנת תשלומים - בדקו בדו"ח השנתי שהשינוי בוצע ושערך הפדיון של הפוליסה לא נפגע. בכל מקרה של שינוי בפוליסה מומלץ לבקש מחברת הביטוח ערך פדיון של הפוליסה לפני ואחרי השינוי, כדי לוודא שערך הפדיון לא נפגע.

אם הפוליסה פקעה לפני מועד משיכת הכספים, חברת הביטוח חייבת לשלם לכם ריבית. ודאו שהחברה שילמה לכם ריבית מיום הפקיעה עד יום הדיווח על ערכי הפדיון או תשלום הפדיון.

ניוד כספים - כר נרחב לטעויות

>> רפורמת הניוד הפנסיוני, שתיכנס לתוקף בסוף 2008 היא כר נרחב לטעויות אפשריות של חברות הביטוח.

הבעיה הבסיסית ביותר שעשויה להתעורר היא שכספי החיסכון שעזבו את החברה שבה חסכתם בעבר, לא הגיעו לחברה שאליה ניידתם את החיסכון. לכן, לאחר ביצוע ניוד כספים, בידקו שאתם מקבלים את כל המסמכים הדרושים: אישור על העברת הכספים, אישור על קבלת הכספים מהחברה המקבלת ודו"ח שנתי מהחברה המקבלת על קליטת הכספים - שבו יש התאמה בין הכספים שניידתם לכספים שהגיעו. אם הסכומים המופיעים בדו"ח קטנים יותר מהסכום שנויד - יש לבדוק זאת.

שימרו את הפוליסה המקורית ואת כל המסמכים מהחברה המקורית שממנה ניידתם את הכספים לצורך בדיקה עתידית של סכומי הכספים. אם יש חשד לטעות בשל אחת הסיבות שמנינו בכתבה, כדאי לבדוק זאת סמוך למועד הניוד, מכיוון שהחברה שממנה ניידתם את הכספים עשויה לגנוז את הנתונים לגבי הפוליסות שנוידו - דבר שיקשה על הבירור במועד מאוחר יותר.