מאפייני הזוגות הפונים לתהליך פונדקאות המרכז להורות באמצעות פונדקאות 

 חוק ההסכמים לנשיאת עוברים קבע קריטריונים לגבי אישור זוגות להתחיל בתהליך הפונדקאות.

הקריטריונים הינם: מצב רפואי אשר מונע מאישה מלהכנס להריון או לשאת הריון גיל האב המיועד לא יעלה על 58 שנים, גיל האם המיועדת לא יעלה על 50 שנים. בני הזוג יהיו נשואים או שיתקשרו בחוזה חיים משותפים. ישראלים, תושבי הארץ.

ניתן לחלק את המצב הרפואי שממנו מגיעות האמהות המיועדים ל 4 קבוצות עיקריות

קבוצה ראשונה-נשים אשר מתמודדות עם מחלה כגון מחלת כליות, מחלת לב, מחלות דם, לאחר סרטן וכו', אשר הריון עלול להחמיר את מצבן ואף לסכן את חייהן. נשים אלו מתמודדות עם חרדה קיומית שמלווה אותן לאורך התהליך. הדבר בא לידי ביטוי בהתמודדות עם מצב בריאותי שעשוי להשתנות מתקופה לתקופה ועלול להשפיע על תפקוד האישה ובריאותה הבסיסית במהלך התהליך, כמו כן הטיפול ההורמונאלי שיש לתת לאם המיועדת לצורך שאיבת ביציות ממנה עשוי להיות מוגבל ולהשפיע על משך הזמן והצלחת התהליך מבחינת היכולת ליצור עוברים.

קבוצה שניה-נשים אשר עברו טיפולי פוריות רבים ו/או הפלות חוזרות ללא הצלחה להשיג הריון מלא ולידה תקינה. נשים אלו עוברות תהליך מתמשך של שינוי תפיסה שנמשך אף לאורך תהליך הפונדקאות. התפיסה החברתית איתה רובנו גדלים הינה להנשא ולהביא ילדים לעולם בדרך הטבעית, משנוצרים קשיים והזוג מופנה לטיפולי פוריות מתחיל תהליך רגשי שמצריך שינוי תפיסה של העצמי (השגת הריון תהיה באמצעות קבלת הורמונים, חדירה לפרטיות, תלות במערכת הרפואית ולא בדרך הטבע), ההסתגלות לריטואל הטיפולים נעשה תוך האחזות במטרה שהינה הבאת ילד לעולם כשההריון יתרחש אצל האישה עצמה. פונדקאות יוצרת שינוי רגשי מורכב נוסף ההריון לא יתרחש אצל האם המיועדת ותיצטרף למערכת הזוגית צלע שלישית שהינה הפונדקאית אשר תישא את ההריון,. לרוב בני האדם יש קושי עם שינוי וצורך גדול להאחז במוכר והידוע וכמו כן עם תלות.. הצורך להסתגל לשינויים מעורר לעיתים כעס ותיסכול, כמו כן התלות בגורמים חיצוניים מגבירה פעמים רבות את תחושת חוסר האונים. מרכיבים רגשיים אלו באים לידי ביטוי במהלך תהליך הפונדקאות שתוך כדי התהליך אך מתרחש לעיתים תהליך ההסתגלות. של בני הזוג.

קבוצה שלישית-נשים אשר נולדו ללא רחם או עם רחם אשר אינו מאפשר נשיאת הריון. נשים אלו גדלו והתעצבו עם הידיעה שיוכלו להביא ילדים לעולם באמצעות תהליך פונדקאות. קיימת אצל קבוצה זו השלמה עם המציאות שנוצרה במהלך תהליך ארוך של התבגרות, הבעלים של אותן נשים מגיעים לתהליך הפונדקאות ממקום של בחירה, היות ולמרות מצבן הרפואי של נשותיהם והמשמעות של כך בחרו להנשא להן ולעבור את התהליך איתן. מדובר בדרך כלל באוכלוסיה צעירה.

קבוצה רביעית- נשים אשר עברו התערבות רפואית שבעקבותיה ניגרם נזק בלתי הפיך לרחם, ואינן יכולות לשאת הריון בעצמן. נשים אלו עברו טראומה ואובדן, ולעיתים רבות תהליך עיבוד האבל נעשה תוך כדי תהליך הפונדקאות.

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים מחייב את הזוג לעבור איבחון פסיכולוגי שבין היתר מטרתו לבדוק את רמת הבשלות של כל אחד מבני הזוג בנפרד ואת המערכת הזוגית.

ברצוני לחלק את רמת הבשלות לשני מרכיבים: בשלות קוגנטיבית בשלות רגשית.

הבשלות הקוגנטיבית- באה לידי ביטוי באיסוף אינפורמציה לגבי התהליך, בסקר שוק, בהחלטה באיזו דרך לעבור את התהליך, ובגיוס הכספים.

הבשלות הרגשית- הינו תהליך הנימשך לאורך כל תהליך הפונדקאות, ולעיתים אף לאחר הלידה.

המרכיבים המשפיעים על רמת הבשלות תלוים במספר משתנים:

מאיזו קבוצה מגיע הזוג (מהקבוצות שציינתי בתחילת המאמר) האם עברו תהליך עיבוד רגשי מה הם מערכות התמיכה העומדות לרשותן רמת השחיקה של כל אחד מבני הזוג בנפרד ושל המערכת הזוגית עוד לפני שהתחילו בתהליך הפונדקאות רמת המוטיבציה לפנות לפונדקאות בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות כגון אימוץ. ניתן באמצעות משתנים אלו לנבא את תהליך הבשלות הרגשית שיעברו בני הזוג במהלך תהליך הפונדקאות.

מניסיוני, קיים פער בין הבשלות הקוגניטיבית לבשלות הרגשית בתחילת התהליך דבר שברוב המקרים מתחיל להצטמצם רק כשמושג ההריון, ומצטמצם לחלוטין עם הלידה.

ישנם מצבים שבהם לא תיתרחש השלמה רגשית מלאה עם תהליך הפונדקאות ואז נראה שתהליך הפונדקאות ישמר כסוד מוחלט בפני התינוק שנולד וכל המערכות הטבעיות בסביבת הזוג. ישנם מספר משתנים אישיותיים אצל בני הזוג אשר ינבאו הצלחה בקשר עם הפונדקאית והמערכות המטפלות. רמת גמישות צורך בשליטה בשלות רגשית תפיסת התהליך- כעיסקה כלכלית בלבד ו/או כתהליך משותף להבאת ילד לעולם ערכים בסיסיים של יחס לזולת- אמון, כבוד, אמפטיה, יושר והגינות.

תהליך פונדקאות בישראל המוסדר ע"י הועדה לפונדקאות מסייע לזוג לבדוק את התאמתו הרפואית ומגדיר בעזרת חוזה ההתקשרות עם הפונדקאית את מערכת היחסים העתידית.